"רבותי" פתח פקד כהן, "בזאת אני פותח את הכנס החגיגי למלאת 30 שנה לוועד למלחמה בד"ר לא. לצערי, לא הכל חגיגי. 30 שנה הצלחנו אמנם לסכל את מזימותיו, אך מעולם לא הצלחנו לתפוס את הפושע. הכנס מוקדש לבחירת אסטרטגיה יעילה לתפיסתו"
במקום פרצה מהומת אלוהים, כמנהג הישראלים: כל משתתף, שהיה בטוח כי ההצעה שלו היא הטובה ביותר, ולכן חבל לבזבז זמן על הצעות הזולת ויש להקשיב אך ורק לו – צרח במלוא גרונו, והתוצאה היתה שאי- אפשר היה להבין אף מילה. למזלו של הוועד – עלה מתי לבמה, השקיט את הקהל הנרגש,
וחילק את רשות הדיבור באופן מסודר. רוב ההצעות היו סביב הרעיון להשאיר פיתויים לד"ר לא במקומות שונים בארץ ולארוב לו, וכשיבוא לגנוב ולשדוד –
לתפוס אותו. מר שטרן, מודד מוסמך, הגיש הצעה מסכמת: מפת ישראל חולקה למספר משולשים וריבועים שכיסו את מלוא שטחה, ולכל משולש או ריבוע – הוצמדה קבוצת חברי וועד שתבחר בו מקום ופיתוי, ותארוב לו באופן אישי.
את המפה הסודית החליטו לצרף לאמנת הוועד – המסמך היקר והקדוש, שנכתב על נייר קלף, בדומה למגילת העצמאות, עם חתימתם האישית של כל מייסדי הוועד, בו הם נשבעים להילחם בד"ר עד טיפת דמם ושכלם האחרונה.
פקד כהן הוציא, ביראת-קודש, את האמנה, הנעולה בכספת, והחל לקרוא את מילותיה, שכל חבר ידע בעל-פה והיה משנן אותן לבניו, כהגדרה:
"חברות וחברים, נאספנו היום לבצע את תפקידנו הקדוש: להקשיב לדברי ד"ר לא – "
הפקד קפא, והקהל הנדהם פלט: "אוי, לא!", והיה אולי ממשיך לומר: "אוי לא!" אך למזלם – נטל מתי את הנייר והמשיך לקרוא: "הבנתי שלקראת שנת ה-30 הכנתם לי מלכודת של משולשים וריבועים. אני כה נרגש שהחלטתי להגיש לכם שי נגדי – מלכודת לכם, משולשת וריבועית, ואורכה 30, ובסופה אטמין את האמנה.
ואלה חוקי משחק-המלכודת:
א. נקודת פתיחת המשחק – היא בדיוק במרחק 1 ק"מ מהכספת. תקעתי שם דגלון קטן ועליו כתוב:
"אמרו כן לד"ר לא". אך את מקום הדגלון איני מגלה. זוהי נקודת האפס.
ב. אם תשרטטו קטע ישר מהכספת לנקודת האפס – עליכם להמשיך משם בקטע ישר באורך 1 ק"מ יוצר זוית של 60 מעלות עם הקטע הקודם. כך תגיעו לנקודה מספר 1 .
ג. באופן דומה תגיעו לנקודה הבאה, מספר 2 וממנה ל- 3, 4, 5.... עד נקודה 20 .
ד. וכאן כלל נוסף חשוב ביותר: אחרי כל שני מהלכים יש להשלים משולש שווה צלעות, ואסור לחזור על קטע, אך מותר לחזור על נקודה.
ה. בזאת השלמנו את הטיפול במשולשים וב-20 ק"מ. את ה-10 הנותרים נקדיש לריבועים. הקטע ה-20 הוא הצלע הראשונה בריבוע הראשון שתיצרו. בסוף כל קטע בן 1 ק"מ – עליכם לפנות בזוית של 90 מעלות לקטע הבא, וכך הלאה עד שתשלימו 30 קטעים. לאחר כל 3 קטעים עליכם להשלים ריבוע. אסור לחזור על קטע אך מותר לחזור על נקודה.
בסוף הקטע ה-30 תמצאו את האמנה, אם אי-פעם תגיעו אליו, הי, הי"
ובחיקוי צחוקו הנורא של הד"ר – סיים מתי את הקריאה.
בקהל ההמום הושלך הס ואז זעק הפקד בלב נשבר:"אם בסוף כל קטע ישנן
2 אפשרויות: לפנות ימינה או שמאלה וכך בכל אחד מ-30 הקטעים – אזי מספר האפשרויות הוא.. הוא.."
מתי בא לעזרתו: "הוא 2 בחזקת 30 שזה למעלה מביליון!"
"נצטרך ללכת למעלה מביליון ק"מ כדי למצוא את האמנה?" שאל הפקד והראה סימנים ברורים שהוא שוקל להתעלף.
"לא ממש. אמנם נצטרך לכתת מעט את רגלינו, וכן לנסות כמה מקומות אפשריים, אך נסיים הכל בזמן סביר – אם נתכנן את החיפוש באופן סביר"
לו הייתם במחפשים – כיצד הייתם מתכננים? הבה נעשה זאת בצורת שאלות:
שאלות:
א. מהי הנקודה הראשונה שיש לגלותה ומהו המרחק הגדול ביותר לכל היותר שיש לעבור, כדי להגיע אליה?
ב. כמה נקודות 20 אפשריות, ובאיזה מרחק מנקודת האפס – הן נמצאות ?
ציירו כיצד נראים כל המסלולים האפשריים.
ג. ציירו ומנו את כל המסלולים האפשריים ל-10 הקטעים האחרונים.
כמה אפשרויות שונות ישנן לנקודה ה-30?
ד. שאלת רשות: כמה לכל היותר מרוחקת הנקודה ה-30 מהכספת? הסתפקו במספר השלם הקטן ביותר שעדיין גדול ממרחק זה.
בהצלחה!
מאת: אמנון ז'קוב
