חשמל זורם בכנפי פרפריך, כרישים על קוקאין, להדביר חולדות, להציל ציפורים, להרגיש דרך הציפורניים והבעות פנים של זאבים
מה חדש?
- חשמל זורם בכנפי פרפריך
- כרישים על קוקאין
- להדביר חולדות, להציל ציפורים
- להרגיש דרך הציפורניים
- הבעות פנים של זאבים
חשמל זורם בכנפי פרפריך
חשמל סטטי הוא לא סתם תופעה מעניינת – יש לו תפקיד ביולוגי חשוב אצל בעלי חיים חיים מסוימים, ובמיוחד חרקים. במחקר חדש הראו החוקרים שפרפרים ועשים צוברים חשמל סטטי במהלך התעופה, וזה משפיע על יכולתם להאביק פרחים. המטען שמצטבר על כנפיהם הוא חיובי, ואילו מטען האבקנים הוא שלילי, כך שהם מושכים את האבקה אליהם כבר ממרחק של כמה מילימטרים. התכונה הפיזיקלית הזו, שמאפשרת האבקה יעילה, נצפתה קודם לכן גם אצל דבורים, אך זו הפעם הראשונה שהיא זוהתה אצל פרפרים.
החוקרים בדקו את התכונה הזו ב-11 מינים שונים של פרפרים, ומצאו הבדלים ביניהם. בין השאר, ככל ששטח הפנים של הפרפר עולה, גם המטען החשמלי שלו גדל. החוקרים מקווים לבחון בהמשך מינים נוספים, וכך להבין לעומק את המנגנונים שמאחורי השימוש בחשמל סטטי, ואיך הם התפתחו. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
פרפרים ועשים צוברים חשמל סטטי במהלך התעופה. פרפר הטווס | מתוך המאמר, England and Robert 2024
מאי שדהכרישים על קוקאין
אנו יודעים הרבה על האופן שבו הסם קוקאין משפיע על האדם. כעת גילה מחקר שנעשה בברזיל שהסם נמצא בריכוז גבוה גם אצל כרישים החיים בקרבת החופים במדינה.
החוקרים אספו 13 כרישי Rhizoprionodon lalandii שנתפסו ברשתות דייגים ומדדו בגופם את ריכוזי הקוקאין והבנזואילקגונין – החומר שקוקאין מתפרק אליו בגוף. בשרירים ובכבד של כל הכרישים נמצאו שני החומרים בריכוזים גבוהים פי מאה מאלה שנמדדו אצל בעלי חיים ימיים אחרים. צריכת הקוקאין בברזיל גבוהה במיוחד, ובנהרות ובמי השפכים שלה נמצאו עקבות קוקאין. ככל הנראה מקורו בחבילות סם שנזרקות למים במהלך הסחר בסם ובפסולת שפולטים לביוב משתמשי הקוקאין והמעבדות שמייצרות אותו.
"זוהי הוכחה לסכנה הגוברת של זיהום מקוקאין", מסבירה חוקרת הזיהומים הימיים אנה קפלדו (Capaldo), שלא השתתפה במחקר. החוקרים מקווים להעלות את המודעות לזיהום ולבדוק בהמשך איך הקוקאין משפיע על הכרישים. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
בכל הכרישים שנבדקו נמצאו עקבות קוקאין ונגזרתו. כריש ממין Rhizoprionodon lalandii | מקור: Shutterstock AI, Shutterstock
להדביר חולדות, להציל ציפורים
במחקר שהתפרסם לאחרונה בחנו חוקרים מניו זילנד את הקשר בין נוכחות חולדות לתפוצתן של ציפורים ולהצלחת הרבייה שלהן. הם עקבו לשם כך אחרי 140 קינים של 15 מיני ציפורים בחצרות בתים במרכז עירוני גדול. רמת הדברת החולדות השתנתה ממקום למקום. מהמחקר עלה שההדברה העלתה את סיכויי ההצלחה של הקינון ואת הסבירות שציפור תעמיד צאצאים, כנראה מפני שהפחיתה את ההפרעות לקינון ואת סכנת הטריפה של ביצים וגוזלים. החוקרים גם גילו שסיכויי הקינון היו הכי גבוהים במקומות ששילבו הדברת חולדות וצמחייה מקומית.
נראה גם שמינים פולשים הצליחו טוב יותר להביא צאצאים בעיר בהשוואה לציפורים מקומיות. כנראה הם היו מותאמים יותר לסביבה עירונית, שיש בה יותר הפרעות לקינון.
השפעת ההדברה על הצלחת הקינון הייתה קטנה למדי, ולא נלקחו בחשבון גורמים אחרים שיכלו להשפיע על הניסוי, כמו האכלת ציפורים. עם זאת, החוקרים מקווים שהדברה יעילה תעזור ליותר ציפורים לקנן בהצלחה, וקוראים לתושבי הערים לסיייע בהדברת המכרסמים. למאמר (באנגלית).
הדברת חולדות העלתה את סיכויי ההצלחה של הקינון. קיכלי רונן מאכיל את הצאצאים | Janice Chen, Shutterstock
אורי ברמןלהרגיש דרך הציפורניים
מחקר שהתפרסם לאחרונה מצא שבני אדם מסוגלים לחוש מגע בקצות ציפורני הידיים באופן דומה לזה שבקצות האצבעות.
האצבעות שלנו חשובות מאוד ליכולתנו להשתמש בכלים. מעריכים שהציפורניים, שהתפתחו לפני 56 מיליון שנה אצל חלק מהיונקים, כתחליף לטפרים, אפשרו להם לבצע תפקודים מורכבים יותר בגפיהם. טפרים חזקים וחדים יותר מציפורניים, אך הם מפריעים לביצוע פעולות עדינות בקצות האצבעות. בנוסף, יש ראיות לכך שהציפורניים משפרות את החישה של האצבעות.
במחקר החדש בחנו חוקרים מלונדון את יכולתם של נבדקים לזהות היכן בדיוק הופעל לחץ על הציפורניים, בהשוואה לאותה יכולת בקצות האצבעות. נמצא שהיכלת למקם את המגע הייתה דומה בשני המקרים. היכולת הזאת מרשימה במיוחד היות שבניגוד לקצות האצבעות אין בציפורניים קולטני מגע. החוקרים מעריכים שהיכולת לחוש מגע דרך הציפורניים דומה למנגנון שמאפשר לעיוורים לזהות היכן קצה מקל הנחייה שלהם נוגע בקרקע. ייתכן שהחישה מתאפשרת באמצעות קולטני מגע מתחת לציפורניים ומסביב להם, שקולטים בעקיפין את הלחץ המופעל על הציפורן. למאמר (באנגלית).
מתברר שאנו יכולים לחוש מגע בקצות הציפורניים שלנו. אצבעות מורות כמעט ונוגעות זו בזו | BEAUTY STUDIO, Shutterstock
הבעות פנים של זאבים
החיים בלהקת זאבים מחייבים יכולת העברת מסרים מדויקת. במיוחד כשמדובר בהתנהגויות דומות במהותן אך שונות בכוונתן כמו עימות לעומת משחק. משחק הוא עימות ללא כוונה לפגוע ביריב, כך שכשזאב רוצה לשחק, חשוב מאוד שיעביר לעמיתו מסר ברור כדי שלא יובן לא נכון. מסר לא ברור עלול להסתיים בפציעה מיותרת.
חוקרים צילמו בווידאו זאבים בגני חיות בצרפת ובאיטליה וניתחו עימותים ומשחקים בניסיון לאתר הבעות פנים שמעבירות מסרים. הם השתמשו בשיטה שפותחה על כלבים כדי למדוד את השתתפות השרירים בהבעות הפנים. כך זיהו שתי הבעות פנים משחקיות הנבדלות זו מזו במידת פתיחת הפה, ושלוש הבעות פנים תוקפניות שנבדלו במידת פתיחת הפה וגם בחשיפת השיניים והחניכיים, בצמצום העיניים ובהנמכת הגבות. הזאבים העבירו מסרים חד-משמעיים והשתמשו בהבעות הפנים באופן עקבי, כך שהיו הבעות שהיו בשימוש רק בעת משחק ואחרות רק בעימות. החוקרים מצאו שרפטואר הבעות הפנים של הזאבים גדול מזה של הכלבים. נראה שכלבים מסתפקים בפחות הבעות פנים כדי להעביר מסרים לבני האדם שבייתו אותם. אולי זה מפני שאנחנו, בני האדם, לא מסוגלים לתפוס את הדקויות בהבעות הפנים החייתיות. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
מה אומרות עינייך? זאב אפור | PatrickLauzon photographe, Shutterstock
