מה מסתתר בפחיות הסלמון המשומר? משטח שמחסל נגיפים, דולפין נהרות קדום וענק ודבורים מתחת למים
מה חדש?
- מה מסתתר בפחיות הסלמון המשומר?
- משטח שמחסל נגיפים
- דולפין נהרות קדום וענק
- דבורים מתחת למים
מה מסתתר בפחיות הסלמון המשומר?
אנחנו יודעים מעט מאוד על טפילים – מעט מאוד מחקרים נעשו על אלה מהם שאינם פוגעים בבני אדם. לאחרונה, חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון שבחנו אוסף של פחיות שימורי סלמון מאלסקה, שנאספו במשך יותר מ-40 שנה מאז 1979, גילו בהן מגוון תולעים נימיות (נמטודות). אורכן של התולעים, הקרויות אניסאקיס, הוא כסנטימטר אחד, ובדרך כלל אדם שבולע אותן לתומו אחרי מותן יצא ללא פגע.
עבור רובנו, הרעיון לאכול דג עם תולעים נשמע דוחה, אך הן פשוט חלק ממארג המזון בים. הן נאכלות בידי סרטנים זעירים, שבתורם נופלים טרף ליצורים גדולים יותר וכך הן מגיעות אל דגי הסלמון. משם הן מגיעות למעיהם של יונקים ימיים, מטילות בתוכם ביצים ומופרשות בחזרה למי הים.
עקב תהליך השימור לא יכלו החוקרים לקבוע בדיוק לאילו מינים שייכות התולעים, אך ספירתן מאפשרת להתחקות אחרי דפוסי ההתרבות שלהן במיני סלמון שונים לאורך השנים ומלמדת על מארג המזון שבו הן שותפות. כך גם פחיות סלמון ישנות יכולות להפוך לארכיון אקולוגי חשוב. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
גם פחיות סלמון ישנות יכולות להפוך לארכיון אקולוגי חשוב. תולעת אניסאקיס בבשר הסלמון המשומר | Natalie Mastick/University of Washington
משטח שמחסל נגיפים
דרך חדשה להיפטר מנגיפים? חוקרים פיתחו משטח סיליקון מכוסה ננו-קוצים בגובה של כ-300 ננומטר (מיליארדית המטר), שמסוגל לחסל נגיפים הבאים איתו במגע. נגיפים שנוגעים בקוצים משתפדים עליהם, המעטפת שלהם נפגעת, וכתוצאה מכך הם מתפרקים או נפגעים במידה כזו שאינם מסוגלים עוד להתרבות. המשטח נבדק במעבדה נגד נגיפי פרה-אינפלואנזה אנושי (hPIV-3), שגורמים בין השאר דלקות בדרכי הנשימה ודלקת ריאות, והראה יעילות של 96 אחוז בהפחתת יכולת ההדבקה שלהם. שילוב של החומר הקוצני עם חיטוי בשיטות המקובלות יבטיח הפחתה של יותר מ-99.99 אחוז במספר הנגיפים המדבקים על משטחים.
הרעיון למשטח כזה מגיע מהטבע: על הכנפיים של חרקים כמו שפיריות וציקדות יש קוצים שיכולים לחסל חיידקים ופטריות. בפיתוח הנוכחי הקוצים הוקטנו עד כדי כך שיוכלו לפגוע בנגיפים זעירים. המשטח הננו-קוצני, שדומה לראי שחור וחלק, נמצא עדיין בפיתוח. בעתיד מקווים להשתמש בו במעבדות מחקר, בתי חולים ובכל אזור או מכשיר שצריכים להיות סטריליים. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
שילוב של החומר הקוצני עם חיטוי בשיטות המקובלות יבטיח הפחתה של יותר מ-99.99 אחוז במספר הנגיפים המדבקים על משטחים. נגיף משופד על המשטח הננו-קוצני, בהגדלה פי 65 אלף | RMIT University
דולפין נהרות קדום וענק
רובנו מכירים את הדולפינים כחיות ים, אבל יש גם דולפינים שחיים בנהרות. שני סוגים מביניהם חיים רק במים מתוקים, והם די רחוקים אלה מאלה מבחינה אבולוציונית. שתי השושלות עברו מהים לנהר באופן בלתי תלוי, והדמיון ביניהם הוא תוצאה של אבולוציה מתכנסת, שבה יצורים מפתחים תכונות דומות כהתאמה לתנאי סביבה דומים.
מעט מאוד ידוע על המעבר של הדולפינים לנהרות, בגלל מיעוט המאובנים. כעת, גולגולת מאובנת של דולפין נהרות שנמצא בפרו ב-2018 הוגדרה כמין חדש בשם Pebanista yacuruna. החוטם הארוך והרחב והמצח הגדול של הדולפין, שמרמז על קיומו של סונר מפותח שהקל עליו להתמצא במי נהר עכורים, מעידים שהוא הותאם היטב לחיים במים מתוקים. על פי גודל הגולגולת מעריכים שאורכו היה כשלושה מטרים – דולפין הנהרות הכי גדול שנמצא עד כה. במפתיע, הוא שייך דווקא למשפחה מדרום מזרח אסיה שכוללת היום שני מינים בלבד. מהגילוי עולה כי הדולפינים הללו עשו את המעבר אל המים המתוקים גם באמריקה. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
מפתיע, הוא שייך דווקא למשפחה מדרום מזרח אסיה. ציור של הדולפין הקדום מפרו | Jaime Bran
דבורים מתחת למים
דבורות בומבוס מקימות מושבות קטנות וזמניות. כל אביב המלכות מטילות ביצים שמהן בוקעות פועלות, ובהמשך גם זכרים ומלכות חדשות. בסתיו המלכות הצעירות מזדווגות עם הזכרים, ואז הפועלות, הזכרים והמלכות הוותיקות מתים. המלכות החדשות מתחפרות באדמה ונכנסות לתרדמת חורף.
חוקרים מקנדה ביקשו לחקור איך המלכות מתמודדות עם חומרי הדברה בקרקע, כשבטעות הצטברו מים בכמה מהמכלים שבהם ישנו הדבורים. להפתעתם, הדבורים לא מתו - כשהוציאו אותן מהמים הן התאוששו במהירות.
החוקרים החליטו לבדוק את הנושא בצורה מדעית. הם אספו 143 מלכות של דבורת בומבוס מזרחית וחשפו אותן לתנאים שונים: ללא מים כביקורת, צפות במים במשך 8 שעות, 24 שעות או 7 ימים, ושקועות לחלוטין במים למשך אותם פרקי זמן. מתוך 21 הדבורים שהיו שקועות במים במשך שבוע - התנאים הקשים ביותר - 17 יצאו מהם חיות וללא פגע. המספרים האלו לא שונים משמעותית מאלו של קבוצת הביקורת. ככל הנראה, הדבורים פיתחו את היכולת לשרוד במים כהגנה מפני שיטפונות, שעלולים להציף את המחילות שלהן. לכתבה המלאה באתר.
החוקרים חשפו את הדבורים לתנאים שונים: ביקורת (משמאל), מים שבהם הדבורים צפו, ומים שכיסו את הדבורים | מתוך המאמר Rondeau et al. 2024