מתי אמריקה התגלתה? מוקדם משחשבנו, עוד התקדמות לקראת היתוך מבוקר, השינה העמוקה של הנמטודות, חלבונים משיני הקדמונים ואנשי המסתורין מסין
מה חדש?
- מתי אמריקה התגלתה? מוקדם משחשבנו
- עוד התקדמות לקראת היתוך מבוקר
- השינה העמוקה של הנמטודות
- חלבונים משיני הקדמונים
- אנשי המסתורין מסין
מתי אמריקה התגלתה? מוקדם משחשבנו
בני האדם הראשונים שהגיעו לאמריקה הגיעו מסיביר, וחצו את האזור שהיום הוא מצר ברינג, אך בתקופת הקרח, כשפני הים היו נמוכים יותר, היה גשר יבשתי. מתי בדיוק הם עשו זאת? על כך עדיין יש מחלוקת.
במשך עשרות שנים, ההנחה המקובלת הייתה שהם הגיעו לאמריקה הצפונית לפני כ-13 עד 14 אלף שנים. אך בשנים האחרונות יש יותר ויותר ראיות לכך שבני אדם הגיעו ליבשת עוד קודם לכן, כנראה לפני יותר מ-20 אלף שנים.
מחקר חדש מציג עוד ראיות כאלו, הפעם מברזיל. מדובר בעצמות של עצלן ענק, לוחיות עצם שנמצאות מתחת לעורו, בדומה לקשקשי הארמדיל. הלוחיות תוארכו לכ-25 אלף שנים לפני זמננו, ונושאות עליהן סימנים לעיבוד בכלים. מתוך שלוש לוחיות שבהן התמקדו החוקרים, בשתיים היה חור בעל שוליים אחידים, ובשלישית היו שני חורים שבורים סמוך לקצוות. החוקרים משערים שהן שימשו כתליון או קישוט לבגד. סימני בלאי הראו שהן השתפשפו במשך שנים של לבישה. לכתבה המלאה באתר.
ראיות חדשות להגעה מוקדמת של בני אדם לאמריקה מגיעות מברזיל: עצמות של עצלן ענק נושאות סימנים לעיבוד בכלים. ציור של עצלן קרקע ענק | ProStockStudio, Shutterstock
ד"ר יונת אשחרעוד התקדמות לקראת היתוך מבוקר
כשמונה חודשים וכישלון אחד אחרי ההצלחה הראשונה בייצור אנרגיה באמצעות היתוך מבוקר של מימן, מדווחים חוקרי מתקן ההצתה הלאומי של ארצות הברית כי הצליחו לשחזר את ההישג המדעי ואף לייצר קצת יותר אנרגיה מאשר בניסוי המוצלח הקודם.
הניסוי נבנה כך שהחוקרים מכוונים בו 192 לייזרים רבי עוצמה אל מטרה בגודל של אפון, המכילה איזוטופים של מימן, ומתיכים אותם להליום בתהליך שפולט אנרגיה רבה. בניסוי הקודם, לייזרים בעוצמה של 2 מגה-ג'ול הניבו 3.15 מגה-ג'ול של אנרגיה מההיתוך, וכעת מדווחים החוקרים כי הצליחו להפיק בניסוי 3.5 מגה-ג'ול. עם זאת, כדי להגיע ליישומים מעשיים כמו ייצור מסחרי של חשמל, יצטרכו החוקרים להגיע לתפוקה של מאות מגה-ג'ול בכל הצתה כזאת, והדרך להליך יעיל כזה עדיין ארוכה מאוד. לכתבה המלאה באתר.
חוקרי מתקן ההצתה הלאומי של ארצות הברית מדווחים כי הצליחו לשחזר היתוך מבוקר של מימן. רכיב במתקן ההצתה | צילום: Damien Jemison, NIF
ד"ר יובל רוזנברגהשינה העמוקה של הנמטודות
חוקרים השיבו לתחייה תולעים נימיות (נמטודות), ששהו 46 אלף שנה בתרדמת קיפאון באדמת סיביר הקפואה, וניסו להבין איך שרדו זמן כה רב. נראה שהתולעים השתמשו בתהליך שנקרא קריפטוביוזה, שמאפשר להאט מאוד את חילוף החומרים.
מחקרים קודמים הראו שתולעים נימיות אחרות פולטות את רוב הנוזלים מהרקמות שלהן כדי למזער את תהליכי חילוף החומרים. גם אגירה של דו-סוכרים עוזרת לתאיהן לשרוד בתנאים קיצוניים. בהשוואה בין רצף ה-DNA של התולעים שהופשרו לזה של מין נמטודות אחר נמצא דמיון רב ביניהן - על כן סביר להניח שהתולעים הסיבירית מסוגלות אף הן להשתמש באותן שיטות כדי לשרוד זמן רב בשנת קיפאון.
החוקרים מקווים לגלות בהמשך אם יש גבול למשך הזמן שבו התולעים הנימיות יכולות לשרוד בתנאים האלה. החשיבות של הבנת מנגנוני ההישרדות שלהן עולה ככל שאזורים שהיו קפואים עד כה הולכים ומתחממים עקב משבר האקלים, ועשויים להחזיר יצורים נוספים ששרדו מהעבר הרחוק. לכתבה המלאה באתר.
השיבו לתחייה נמטודות ששהו 46 אלף שנה בתרדמת קיפאון. נמטודות מהסוג Steinernema | צילום: Shutterstock, D. Kucharski K. Kucharska
מאי שדהחלבונים משיני הקדמונים
חקר DNA קדום הוא תחום חדש, שכבר רשומות בו תגליות משמעותיות. חוקרים הצליחו להפיק DNA ממאובנים של ניאנדרטלים ודניסובים בני עשרות אלפי שנים, וללמוד מכך רבות. אך DNA מתפרק, ולאחר יותר מ-200-100 אלף שנה אי אפשר להוציא ממנו מידע, אלא אם כן הוא נשמר בתנאים יוצאי דופן.
כאן נכנסים לתמונה חלבונים. בתאי הגוף יש הרבה יותר חלבונים מ-DNA, וחלקם עמידים יותר. מהרצף שלהם אפשר להסיק על הרצף של הגן האחראי ליצירתם. במחקר חדש, חוקרים הצליחו להפיק חלבונים מאמייל השיניים של ארבעה מאובני פרנתרופוס רובוסטוס (Paranthropus robustus). מין בשושלת האדם שחי לפני כ-2 מיליון שנים, הלך על שתיים אך מוחו לא היה גדול בהרבה משימפנזה. זהו המידע הגנטי העתיק ביותר שיש בידינו על מין קרוב אלינו.
מידע זה חשף פרטים חדשים על הפרנתרופוס המאובנים, למשל את מינם (זכר ונקבה). זהו בוודאי רק המחקר הראשון שנעזר בחלבונים עתיקים כדי לגלות את סודותיהם של מינים נכחדים בשושלת האדם. לכתבה המלאה באתר.
חוקרים הצליחו להפיק חלבונים מאמייל השיניים של ארבעה מאובנים משושלת האדם. זוג פרנתרופוס רובוסטוס | איור: Mauricio Anton / Science Photo Library
אנשי המסתורין מסין
מאובני אדם בני 300 אלף שנים לא מתאימים לסיפור האבולוציוני המקובל, ואולי מצביעים על שושלת אנושית חדשה למדע.
במחקר חדש, חוקרים בחנו עצם לסת שנמצאה במערת הואלונג בסין, ומכילה שילוב מוזר של תכונות. חלקים מסוימים נראו דומים מאוד לעצמות של ניאנדרטלים, אך אחרים היו דומים יותר להומו ספיינס. באותה תקופה המין שלנו רק הופיע לראשונה באפריקה, לכן לא ברור למה יש מאפיינים שלו במאובנים ממזרח אסיה.
פתרון אפשרי הוא שישנה שושלת אנושית נוספת, אנשים שאינם הומו ספיינס אך קרובים אלינו מאוד, אפילו יותר מהניאנדרטלים, וחיו בין השאר בסין. מחקרים קודמים כבר הצביעו על כמה מאובנים אסייתים כשייכים לשושלת ההיפותטית הזו. יש חוקרים שמשערים שהאב הקדמון המשותף לניאנדרטלים ולנו חי לא באפריקה אלא בדרום מערב אסיה, ומשם התפשטו צאצאיו לאסיה, אירופה וגם חזרה לאפריקה.
חוקרים אחרים, לעומת זאת, לא ממהרים לאמץ את ההשערה הזו, וטוענים שהמאובנים האסייתים שייכים לדניסובים, אוכלוסייה אנושית קדומה הקרובה מאוד לניאנדרטלים. לכתבה המלאה באתר.
ייתכן שמדובר בשושלת אנושית נוספת, אנשים קרובים אלינו מאוד, אפילו יותר מהניאנדרטלים. הגולגולת על רקע מערת הואלונג | מקור: WU Xiujie and Erik Trinkaus
