תיעוד נדיר: צבי בעל שש רגליים, שתיים מהן על הגב, נפש צעירה בגוף רדום, בואו לספור את פרפרי ישראל וקבוע פיזיקלי מדויק מאי פעם

מה חדש?

  • נמטודות במלח
  • תיעוד נדיר: צבי בעל שש רגליים, שתיים מהן על הגב
  • נפש צעירה בגוף רדום
  • בואו לספור את פרפרי ישראל
  • קבוע פיזיקלי מדויק מאי פעם

נמטודות במלח

ימת המלח הגדולה (Great Salt Lake) בארצות הברית, שהיא אחד האגמים המלוחים בעולם, איננה מקום מסביר פנים ליצורים רב-תאיים. בעלי החיים היחידים המורכבים מיותר מתא אחד שנמצאו עד כה במי הימה הם זחלים של זבוב מלח וסרטן זעיר בשם ארטמיה.

חוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו לאחרונה תלוליות משקע שנלקחו מקרקעית הימה, ומצאו בהן כמה מינים של תולעים נימיות (נמטודות), חלקם חדשים למדע. תולעים נימיות מפורסמות ביכולתן לשרוד בתנאי מחיה קיצונים, וזוהי הסביבה המלוחה ביותר שבה תולעים כאלה זוהו אי פעם. הן שוכנות במבנים דמויי שונית המורכבים ממשקע סלעי, שיצרו יצורים חד-תאיים, ושמכסים כחמישית משטח קרקעית הימה.

החוקרים משערים שהתולעים ניזונות מחיידקים שנמצאים במים ומאכלסים את המבנה הייחודי, שאולי גם מגן על התולעים מקרינה על-סגולה או מהתייבשות במקרה של נסיגת פני המים באגם. חקר מערכת אקולוגית מלוחה כל כך יוכל להרחיב את ההבנה שלנו על החיים בסביבת מחיה קיצונית. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר המלא (באנגלית).


זוהי הסביבה המלוחה ביותר שבה תולעים נימיות זוהו אי פעם. חוקרים אוספים דגימות מימת המלח הגדולה בארצות הברית | Brian Maffly, University of Utah

תיעוד נדיר: צבי בעל שש רגליים, שתיים מהן על הגב

לפני כשבועיים, במהלך שירות מילואים בדרום, תיעד ניר לייכטר צבי ארץ-ישראלי עם "משהו מוזר על הגב" באזור נחל הבשור. הוא העביר את התמונות לעמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע, שגילה בתום בירור קצר שזהו צבי מוכר לחברה ששתי רגליים קדמיות נוספות צמחו לו מהגב.

התופעה, הקרויה פולימליה (Polymelia), או ריבוי גפיים, היא מום מולד לא נפוץ שמופיע אצל בני אדם בכשש מכל 10,000 לידות. היא נובעת מגורמים גנטיים או סביבתיים, כגון חשיפה לזיהומים או לוויטמינים מסוימים, או לעיתים בעקבות היריון עם תאומים סיאמיים, שאחד מהם לא התפתח ונספג ברובו בגוף אחיו. זו הפעם הראשונה שהמום מתועד בצבי ישראלי.

הצבי המצולם בריא וחזק, עם נחלה מרשימה שיש בה כמה נקבות ואפילו עופרה מהסתיו הקודם. "הרגליים הנוספות שעל גבו לא מציבות לו שום אתגר", אמר בלבן. עם זאת, מצבה של אוכלוסיית הצבאים בישראל לא מעודד. מעריכים כי רק כ-5,000 צבאים ארץ-ישראליים נותרו בטבע. הסכנה העיקרית לחייהם היא, כרגיל, בני האדם. היא כוללת בנייה והרס בתי גידול טבעיים; סלילת כבישים, שקוטעים את אזורי המחייה שלהם ומבודדים אותם מבני מינם; וציד בלתי חוקי. עוד בעיה היא כלבים משוטטים, שטורפים אותם ואת העופרים שלהם.

סרטון שצילם עמיר בלבן מהחברה להגנת הטבע: 

נפש צעירה בגוף רדום

לכולנו שני גילים. האחד כרונולוגי והאחר סובייקטיבי – הגיל שבו אנו תופסים את עצמנו. מה משפיע על תחושת הגיל שלנו? על פי מחקר חדש, לשינה יש תפקיד מרכזי בזה.

החוקרים ביקשו מנבדקים לדווח כמה שעות ישנו בלילה במהלך חודש, ובני כמה הם מרגישים שהם, ומצאו קשר בין דיווח על שינה לא מספיקה לתחושת גיל מבוגרת יותר. בממוצע, הנבדקים שדיווחו על מחסור בשינה הוסיפו 0.23 שנים לגילם האמיתי עבור כל שעת שינה חסרה. לעומת זאת, אלה שהעידו על שינה מספקת דיווחו שהגיל הסובייקטיבי שלהם נמוך ב-5.81 שנים בממוצע מגילם האמיתי. כשביקשו מנבדקים להסתפק לזמן מה בארבע שעות שינה בלילה או להאריך את שנתם לתשע שעות, תחושת הגיל עלתה או ירדה בהתאם.

ממחקרים עולה כי תחושת הגיל משפיעה על הגוף והנפש, ומתברר שאנשים שמרגישים צעירים מגילם נהנים מבריאות טובה יותר ומחיים ארוכים יותר. לכן חשוב לשמור על שינה מספיקה. למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).


בממוצע, הנבדקים שדיווחו על מחסור בשינה הוסיפו 0.23 שנים לגילם האמיתי עבור כל שעת שינה חסרה. ציור של איש עייף ואיש נמרץ | Roupplar, Vector_Vision, Shutterstock

בואו לספור את פרפרי ישראל

האביב כבר בפתח ואיתו עונת הפרפרים בישראל. לאחר שבילו את השלב הראשון בחייהם כזחלים רעבתנים, הפרפרים בוקעים מהגלמים ומחפשים בן או בת זוג. בישראל חיים כ-140 מיני פרפרים, מהמדבר ועד הרי הגליל.

מאז 2019 מתקיימת בישראל מדי שנה ספירת פרפרים, בהובלת אגודת חובבי הפרפרים ובשיתוף המוזיאון לטבע ע"ש שטיינהרדט, גני הנדיב, החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים. השנה היא תתקיים בתאריכים 22-7 באפריל, והציבור מוזמן להשתתף!

פרפרים רגישים לשינויים בבתי הגידול ובאיכות האוויר, ויכולים לשמש מדד לבריאות הסביבה שבה הם חיים. מעקב אחר מיני הפרפרים וכמותם יכול לעזור לחוקרים להגן על בתי הגידול החשובים לפרפרים, וגם להבין את השפעת שינויי האקלים על חיות הבר.

אז איך סופרים פרפרים? בחרו שטח תצפית שיש בו פרחים ופרפרים, עימדו בנקודה אחת ותעדו את כל הפרפרים שאתם רואים במשך 15 דקות. הסברים מפורטים כאן, ומדריך לזיהוי הפרפרים כאן.


מאז 2019 מתקיימת בישראל מדי שנה ספירת פרפרים, והציבור מוזמן להשתתף. מחזור חיים של פרפר | GoodStudio, Shutterstock


קבוע פיזיקלי מדויק מאי פעם

במהלך המאה ה-19 גילו פיזיקאים שכשמאירים באור לבן, המכיל את כל אורכי הגל, על כל מיני אטומים, אורכי גל שונים של אור נבלעים בכל סוג של אטום ונפלטים בחזרה. בסוף אותה מאה גילה הפיזיקאי יוהנס רידברג חוק שמאפשר לחזות את אורכי הגל שייפלטו ואת אלה שייבלעו. החוק תלוי בקבוע אחד, שנקרא קבוע רידברג. כמעט שלושים שנה לאחר מכן גילה הפיזיקאי נילס בוהר שאפשר לבטא את קבוע רידברג על ידי קבועים פיזיקליים יסודיים: מהירות האור, מסת האלקטרון וקבוע פלאנק.

במשך השנים ניסו פיזיקאים למדוד את קבוע רידברג בדיוק רב, על מנת לשפר את ידיעת ערכם של הקבועים היסודיים יותר, ולקבוע בדיוק רב גדלים פיזיקליים מעניינים נוספים שקשה למדוד באופן ישיר. במחקר שהתפרסם לאחרונה, קבוצת חוקרים מ-ETH בשוויץ מדדו את קבוע רידברג בדיוק של 14 ספרות אחרי הנקודה העשרונית. זוהי פריצת דרך ניסויית, שגם מסייעת בפתרון תעלומות פיזיקליות: למשל, המדידה יכולה לעזור לנו לצמצם את חוסר הוודאות ביחס לגודלו המשוער של הפרוטון. למאמר המלא (באנגלית).


קבוצת חוקרים מ-ETH בשוויץ מדדו את קבוע רידברג בדיוק של 14 ספרות אחרי הנקודה העשרונית. הפיזיקאי יוהנס רידברג | ויקימדיה, Per Bagge


0 תגובות