הקשקשים שמסגירים את הנחש, אי הקרח המתפורר, חם, מתחמם, חולדות, המרוץ האבולוציוני הראשון והמאובן שהפך את הבטן
רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם
מה חדש?
- הקשקשים שמסגירים את הנחש
- אי הקרח המתפורר
- חם, מתחמם, חולדות
- המרוץ האבולוציוני הראשון
- המאובן שהפך את הבטן
הקשקשים שמסגירים את הנחש
בני אדם מגלים תשומת לב מוגברת לנחשים: מחקרים הראו שאנחנו מסוגלים לזהות את הזוחלים הללו כשהם "מסתתרים" בין תמונות של עצמים תמימים יותר, במהירות רבה יותר בהשוואה לזיהוי של חיות אחרות. זה נכון גם לגבי תינוקות שלא ראו נחש מימיהם. אנחנו חולקים את התכונה הזו עם קופים, שגם מגיבים במהירות לנחשים. אבל מהו המאפיין שלפיו אנחנו מזהים אותם? מחקר חדש מציע: קשקשים.
החוקר הציג לשלוש קופות מקוק יפני (Macaca fuscata) תמונות של נחשים, של סלמנדרות, ותמונות של סלמנדרות ששונו כך שייראו כאילו עורן מכוסה קשקשי נחש. הקופות היו מהירות יותר בזיהוי תמונת הנחש בין הסלמנדרות, בהשוואה לסלמנדרה ה"רגילה" בין נחשים. אבל כשהסלמנדרה הייתה לבושה בקשקשי נחש הן גילו גם אותה במהירות, ממש כאילו הייתה נחש.
המסקנה של החוקר הייתה שהקשקשים הם המאפיין החשוב ביותר לזיהוי נחש. הם מצויים כמעט אצל כל הנחשים, וצורתם שונה מזו של קשקשי לטאות. בנוסף, הם מכסים את הנחש מאף עד זנב, כך שאפשר לזהותו גם כאשר רק חלק מגופו נראה. לכתבה באתר.
קופים מזהים אותו במהירות בזכות הקשקשים שלו. פיתון מלכותי | Chris Tefme, Shutterstock
ד"ר יונת אשחראי הקרח המתפורר
מסת קרח בגודלה של חיפה, שהתנתקה מהקרחון הימי הגדול בעולם, עשויה להעיד שהוא מתקרב לסוף דרכו.
הקרחון A23a, ששטחו הכולל כפול מגוש דן כולו ועוביו כ-400 מטר, נותק מאנטארקטיקה ב-1986, ומאז מדענים עוקבים אחריו בהתמדה. זמן רב הוא היה מעוגן לקרקעית האוקיינוס, עד שב-2020 גוש הקרח שהחזיק אותו במקומו הפשיר, ושלח אותו להסתחרר במערבולות ימיות. כעת הוא שוב נע בחופשיות צפונה וקיים חשש שהוא ייתקע ליד איי ג'ורג'יה הדרומית בדרום האוקיינוס האטלנטי, שם חיות מושבות גדולות של פינגווינים. במקרה כזה הקרחון עלול לחסום את הגישה של הפינגווינים לים ולהרעיב אותם, כפי שעשה קרחון אחר בשנת 2004.
התנתקות גוש הקרח מהקרחון כעת עשויה להעיד על קיומם של סדקים נוספים בקרחון שיובילו להתפרקותו בקרוב. דבר כזה יאיץ את הפשרת הקרחון הענק, אך יקטין את הסכנה למערכות האקולוגיות באזור. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
במשך מספר שנים הסתחרר במערבולות ימיות. הקרחון A23a באוקטובר 2024 | מקור: MODIS Land Rapid Response Team, NASA GSFC
ד"ר יובל רוזנברגחם, מתחמם, חולדות
במחקר שנערך ב-16 ערים ברחבי העולם נמצא שבמקומות שהתחממו יותר מאחרים, נטו להיות יותר תלונות על חולדות.
חוקרים מארצות הברית אספו דיווחים מ-12 השנים האחרונות על צפייה בחולדות מ-13 ערים בארצות הברית, וכן מטורונטו (קנדה), אמסטרדם (הולנד) וטוקיו (יפן). את המידע הזה הצליבו עם גורמים סביבתיים ודמוגרפיים כמו צפיפות האוכלוסייה, עוני, שיעור השטחים הירוקים וטמפרטורת האוויר הממוצעת. בכשבעים אחוז מהערים שנבדקו היה גידול בתלונות על חולדות, שנמצא קשור לעלייה בטמפרטורה. גם צפיפות גבוהה וצמצום השטחים הירוקים בעיר נמצאו קשורים לעלייה בדיווחים על חולדות. כלומר ערים מתחממות עם הרבה תושבים ומעט שטחים ירוקים פגיעות במיוחד למכת חולדות, אולי כי החולדות מתרבות יותר, או יוצאות לעיתים קרובות יותר לחפש מזון.
העלייה בתפוצת החולדות עלולה להוביל להתפשטות מחלות ולפגיעה בתשתיות וברכוש. הבנת הגורמים המשפיעים על קצב הרבייה שלהן והתנהגותן תסייע בתכנון ערים בטוחות יותר.
למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
גידול בתלונות על חולדות נמצא קשור לעלייה בטמפרטורה. חולדה בעיר הגדולה | KrzysiuKadruje, Shutterstock
.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטיןהמרוץ האבולוציוני הראשון
בתור הקמבריון, לפני 540-486 מיליון שנה, הופיע בתוך זמן קצר מגוון רב של מינים חודשים. חוקרים משערים שהגורם העיקרי לכך היה הופעת הטורפים הראשונים, ומרוץ החימוש בין טורפים לנטרפים.
כעת חוקרים מאוסטרליה מספקים ראיות לכך. הם בחנו יותר ממאתיים מאובנים של בעל חיים ימי בן 517 מיליון שנים, בעל שלד חיצוני דמוי קונכייה. בחלק מהמאובנים היו חורים עגולים, שנוצרו כשטורף קדח בהם. החוקרים גילו שהשלדים המוקדמים ביותר, בשכבה התחתונה של החפירה, היו הכי דקים, ושהם התעבו עם הזמן. בכאחוז אחד מהשלדים הקדומים היו חורים, שיעור שירד עד לאפס בשכבות הבאות, לפני שעלה עד כמעט ארבעה אחוזים ושוב דעך בשכבות העליונות.
נראה שהטורף צד את טרפו על ידי חירור השלד, ואז התפתח אצל הנטרף שלד עבה יותר. בהמשך התפתחה אצל הטורף היכולת לחורר שלדים עבים, ובתגובה השלד של הנטרפים התעבה עוד יותר. זוהי הדוגמה הקדומה ביותר למרוץ חימוש אבולוציוני, ואנחנו מביאים לכם אותה ביום ההולדת ה-216 של צ'רלס דרווין. יום דרווין שמח! לכתבה באתר.
השלד החיצוני של הנטרף הפך לעבה יותר, בעוד אצל הטורף השתפרה היכולת לחורר שריונות. "לוחות שריון" מחוררים של Lapworthella fasciculata | מקור: R. Bicknell, et al (2025) Current Biology
המאובן שהפך את הבטן
ממצא לא שגרתי שהתברר כקיא מאובן התגלה לאחרונה בחופי האי זילנד בדנמרק. את הקיא, משלהי תקופת הקרטיקון, שבה עוד התהלכו דינוזאורים בעולמנו, פלט כנראה יצור ימי שאכל חבצלות ים – בעלי חיים ממערכת קווצי העור, שכוללת גם את כוכבי הים וקיפודי הים. הקצוות החדים של המאובן בן 66 מיליוני השנים מרמזים שהוא לא לגמרי עוכל וכנראה אפילו לא הגיע לקיבה. זהות היצור שהתקשה בעיכול חבצלות הים לא התבררה עד כה, אך החוקרים משערים שמדובר בכריש שחי קרוב לקרקעית הים – אזור המחיה של חבצלות הים.
"זו תגלית יוצאת דופן", אומר הפלאונטולוג ג'ספר מילאן (Milan). לדבריו, גופן של חבצלות ים מורכב בעיקר משלד, כך שלא מדובר בסעודה מזינה במיוחד. לכן הטורף בלע רק את מה שהיה יכול לעכל ופלט את היתר. התגלית עוזרת להבין את מבנה מארג המזון בתקופות קדומות. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
נפלט כנראה מיצור ימי שאכל חבצלות ים. קיא מאובן | Afp Photo/Østsjællands Museum/Sten Lennart Jakobsen
מאי שדה