כשאבותינו ידעו את הניאנדרטלים, עורבים סופרים בקול ולכל פיל יש שם
מה חדש?
- כשאבותינו ידעו את הניאנדרטלים
- עורבים סופרים בקול
- לכל פיל יש שם
כשאבותינו ידעו את הניאנדרטלים
כשאבות אבותינו יצאו מאפריקה לפני 60-50 אלף שנה, הם פגשו באסיה ובאירופה קרובי משפחה רחוקים – האדם הניאנדרטלי. אנחנו יודעים שאנשים משתי הקבוצות העמידו צאצאים זה עם זה, שכן החומר התורשתי של רוב האנשים בימינו שמוצאם אינו מאפריקה מכיל מעט DNA ניאנדרטלי. במחקר חדש, בדקו החוקרים מתי התרחש אותו חילוף גנים.
החוקרים בחנו את ה-DNA של 59 שלדים עתיקים מהמין שלנו, שמתוארכים ל-2,000 עד 45 אלף שנה לפני זמננו. לכך הוסיפו DNA מ-275 אנשים החיים כיום, והשוו אותם ל-DNA ניאנדרטלי שהופק ממאובנים. מסקנתם הייתה שה-DNA הניאנדרטלי השתלב בזה שלנו לפני כ-47 אלף שנה – מאוחר יותר מכפי שסברו עד כה. חילופי הגנים בין שתי האוכלוסיות נמשכו כ-7,000 שנה, עד להיעלמותם של הניאנדרטלים.
מאובנים של ניאנדרטלים ושל הומו ספיינס מעידים על כך שהיו גם חילופי גנים קדומים יותר בין האוכלוסיות, אך נראה שהם לא הותירו חותם ב-DNA שלנו כיום – ייתכן שאותם אנשים נעלמו בלי להותיר צאצאים. למחקר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
חילופי הגנים בין האוכלוסיות נמשכו כ-7000 שנה. אדם ניאנדרטלי | שירה הולנד באמצעות DALL-E
ד"ר יונת אשחרעורבים סופרים בקול
היכולת לספור, או לפחות לאמוד מספרים, משותפת ללא מעט בעלי חיים. עורבים טובים בכך במיוחד, וכעת מחקר חדש מראה שהם מסוגלים גם לספור בקול רם.
החוקרים אימנו שלושה עורבים אירופיים (Corvus corone) להגיב בקריאות לספרות 4-1 ולצלילים שמסמלים את הספרות. העורבים היו צריכים לקרוא את מספר הקריאות המתאים ואז ללחוץ על כפתור. כל שלושת העורבים למדו איזה מספר מסמלים כל ספרה וצליל, והשלימו את המשימה בהצלחה.
כדי לבדוק אם העורבים מבינים מה הספרות והצלילים מייצגים, החוקרים בחנו את הזמן שעבר בין הרגע שבו הספרה או הצליל הוצגו לעורבים ועד שהחלו לקרוא. הם ראו שככל שהמספר היה גדול יותר, גם זמן התגובה של העורבים התארך. העובדה הזו, אומרים החוקרים, מעידה שהעורבים מתכננים מראש, ויודעים כמה קריאות הם ישמיעו עוד לפני שהם קוראים את הקריאה הראשונה. נראה שהם מסוגלים לתפוס את הרעיון של מספר, ולקשר בינו לבין הספרה או הצליל. לכתבה באתר.
מסוגלים לתפוס את הרעיון של מספר. עורב אירופי מלקט מזון | Wirestock Creators, Shutterstock
לכל פיל יש שם
בעלי חיים, ברובם הגדול, אינם נותנים שמות זה לזה. יוצאי דופן הם דולפינים ותוכים, שלהם יש שריקות וקריאות "חתימה", קול שהפרט משמיע לעיתים קרובות, וגם אחרים פונים אליו באמצעותו. במאמר חדש, החוקרים טוענים שגם פילים נותנים זה לזה שמות, והשמות שלהם, כמו שלנו, שרירותיים ולא מתבססים על חיקוי.
הקול העיקרי שבעזרתו פילים מתקשרים הוא "רעימה", נהמה עמוקה ומתגלגלת. כל רעימה מעבירה מספר מסרים בו-זמנית, שכוללים את זהותו של הרועם, גילו והמין שלו, המצב הנפשי ועוד. החוקרים סבורים שהיא כוללת, לעיתים, את השם של הפיל שהרעימה מכוונת אליו. הם הקליטו רעימות של כמה מאות פילות וצאצאיהן בשמורות בקניה, והשתמשו בלמידת מכונה כדי לבנות מודל, שהצליח לחזות נכונה את הפילה שאליה כוונה הרעימה ב-27.5 אחוזים מהפעמים. כשהשמיעו ל-17 פילות רעימות שלפי המודל פנו אליהן, הן הגיבו מהר יותר והשמיעו יותר קולות, בהשוואה לרעימות שהופנו לפילה אחרת. זה מעיד על כך שיש בקריאות מרכיבים שייחודיים לפילה מסוימת, ואולי משמשים כשם שלה. לכתבה באתר.
פילים מתקשרים בעיקר בעזרת "רעימה". פיל מחצצר | Dennis W Donohue, Shutterstock
