המחקרים החדשים ביותר:
מהנשמדע 16/11/2022

מה חדש?

• הענף החדש-ישן של הפטריות
• משימת ארטמיס 1 הסתיימה בהצלחה
• התקדמות חשובה לקראת היתוך גרעיני מבוקר
• מה הטעם של צלחת אדומה?
• הריסים הלומדים של תאי המוח

הענף החדש-ישן של הפטריות

פטריות בעלות צורה שונה ותפקודים אחרים, שעד כה נחשבו רחוקות גנטית זו מזו, נמצאו שייכות לאותו ענף על העץ האבולוציוני.

יש מינים רבים של פטריות, בשלל צבעים, גדלים וצורות מחיה. השוני החיצוני מקשה לזהות את הקרבה האבולוציונית ביניהם. במחקר חדש ערכו חוקרים מקנדה זיהוי גנטי ל-30 מינים יתומים של פטריות, שלא שויכו לאף ענף על העץ האבולוציוני, שמתאר את הקרבה המשפחתית בין היצורים החיים. התברר שהן קרובות ל-600 מינים אחרים של פטריות, השונים מאוד זה מזה, ביניהם חזזיות - פטריות החיות בצוותאות (סימביוזה) עם אצות או עם חיידקים כחוליים, ופטריות החיות בצוותאות עם חיפושית. 

החוקרים מעריכים שהענף החדש התפצל משאר הפטריות לפני כ-300 מיליון שנה. "הפטריות הללו מוינו בעבר לקבוצות שהיו כל כך רחוקות עד שחוקרים לא חשדו שהן קשורות זו לזו", מסביר דיוויד דיאז אסקנדון (Diaz-Escandon), ממחברי המאמר. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר המלא (באנגלית).

נראות שונות זו מזו, אך שייכות לאותו ענף אבולוציוני. אחת מהפטריות בענף החדש, Geoglossum cookeanum | צילום: Nigel Downer, Science Photo Library

מאי שדה

משימת ארטמיס 1 הסתיימה בהצלחה

הצעד הראשון בדרך להנחתת בני אדם שוב על הירח הושלם בהצלחה מלאה, עם נחיתתה של החללית אוריון בדיוק באתר המטרה. החללית שבה לכדור הארץ אחרי מסע של 26 יום סביב הירח, שבמהלכו בחנה סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, את כל תפקודיה, בהם תמיכת חיים, הנעה, תקשורת וניווט. אחרי מסע של 2.1 מיליון קילומטר שהביא אותה רחוק יותר מכל חללית אחרת המיועדת למשימות מאוישות, נכנסה החללית לאטמוספרה במהירות של כ-40 אלף קמ"ש, ובעזרת תמרון מיוחד, החיכוך עם האטמוספרה ומערכת המצנחים, האיטה עד לצניחה במהירות של כ-30 קמ"ש מול חופי מקסיקו באוקיינוס השקט, קרוב לאניית הצי "פורטלנד". מגן החום של החללית תפקד היטב והגן עליה מפני חום של כ-2,800 מעלות צלזיוס שנוצר בשיא החיכוך עם האטמוספרה. כעת מתכננים בסוכנות החלל לשגר בעוד שנתיים חללית אוריון מאוישת לטיסה סביב הירח, ובהמשך להנחית עליו שוב בני אדם בעזרת חבירה של חללית אוריון לרכב נחיתה של חברת SpaceX.

צנחה במהירות של כ-30 קמ"ש מול חופי מקסיקו באוקיינוס השקט. החללית אוריון פוגעת במים | NASA

איתי נבו

התקדמות חשובה לקראת היתוך גרעיני מבוקר

מדענים מארצות הברית מדווחים כי בפעם הראשונה הצליחו לבצע היתוך גרעיני מבוקר של אטומי מימן שהניב יותר אנרגיה ממה שהושקעה בו. החוקרים ממתקן ההצתה הלאומי (NIF) במעבדת לורנס ליברמור בקליפורניה הודיעו במסיבת עיתונאים כי בניסוי בשבוע שעבר תהליך ההיתוך ייצר כ-3 מגה-ג'ול (MJ) של אנרגיה, שהם כ-50 אחוז יותר מהאנרגיה שהושקעה בו ישירות (2 מגה-ג'ול). החוקרים השתמשו ב-192 קרני לייזר חזקות במיוחד כדי לדחוס יחד אטומי מימן כבדים, ולקבל גרעינים של אטומי הליום ואנרגיה רבה, בדומה לתהליך שמתרחש בשמש או בפצצות מימן. עד כה, כל הנסיונות בשיטה זו ובשיטות אחרות, לבצע היתוך מבוקר, הניבו פחות אנרגיה ממה שהושקע בתהליך. עם זאת, מדובר בניסוי ראשוני מאוד, ויידרשו עוד שנים רבות של עבודה בטרם יהיה אפשר לתרגם את ההישג לייצור כמות בלתי מוגבלת של חשמל זול וידידותי לסביבה. "זה אירוע שייכנס לספרי ההיסטוריה", אמרה שרת האנרגיה של ארצות הברית, ג'ניפר גרנהולם. לכתבה באתר. 

בפעם הראשונה, היתוך גרעיני מבוקר הניב יותר אנרגיה ממה שהושקעה בו. חוקר עומד לצד מערכת הלייזר ששימשה בניסוי | Jason Laurea, National Ignition Facility

ד"ר יובל רוזנברג

מה הטעם של צלחת אדומה?

אכילה בררנית היא תופעה נפוצה יחסית, שמתבטאת באכילה של מזונות מעטים וספציפיים, נטייה להימנע ממזונות חדשים ועוד. כ-18 אחוז מאוכלוסיית העולם הם אכלנים בררניים, ורבים מהם סובלים ממחסור בוויטמינים, מינרלים וחומרים מזינים אחרים. מחקר חדש מראה איך אפילו צבע הצלחת משפיע על הדרך שבה אכלנים בררניים חשים את המזון. 

החוקרים בדקו את מידת הבררנות של 47 משתתפים מבוגרים בעזרת שאלונים ובדיקות טעימה וחילקו אותם לשתי קבוצות – 20 אכלנים בררניים ו-27 בקבוצת הביקורת. לכל נבדק/ת הוגש חטיף צ'יפס מלוח בשלוש צלחות בצבעים שונים - אדום, כחול ולבן. התברר כי צבע הצלחת השפיע על תחושת המליחות והרצון לאכול את המזון שהוגש, אך רק אצל אכלנים בררניים. בקבוצה זו, אוכל שהוגש בצלחות כחולות ואדומות נתפס מלוח יותר לעומת הלבנות, והאוכל בצלחת האדומה גם נתפס פחות טעים. ייתכן ששינוי צבע הצלחות עשוי לעודד אכלנים בררניים להרחיב את מגוון המזון שהם צורכים. למאמר המלא (באנגלית).

צבע הצלחת השפיע על תחושת המליחות והרצון לאכול, אך רק אצל אכלנים בררניים. צלוחיות עם חטיפים בצבעים שונים | nelea33, Shutterstock

רוני זולר

הריסים הלומדים של תאי המוח

מתאי גופנו בולטים ריסים זעירים המסייעים להם בתנועה ובחישת סביבתם. גם בתאי העצב במוחנו יש ריסים, אך עד לאחרונה סברו שאין להם פעילות משמעותית. מחקר חדש בדק כעת את תפקודם באזור במוח הנקרא סטריאטום, שממלא תפקיד חיוני בשליטה על פעולת השרירים, וכן בקבלת החלטות, קשב וזיכרון.

החוקרים הסירו את הריסים באזור הזה במוחם של עכברים ובחנו את השפעת ההליך על תפקודם. בין השאר התברר שהעכברים נטולי הריסים לא יכלו ללמוד ולאחסן מידע חדש לטווח קצר, כגון לימוד פעולות מוטוריות חדשות, והתעכבו בקבלת החלטות. כלומר יכולתם להגיב במהירות לשינויים בסביבה נפגעה. המחקר מראה שחשיבות הריסים בתאי המוח עשויה להיות גדולה בהרבה מכפי ששיערנו בעבר, ומזכיר שנותר לנו עוד הרבה ללמוד על תפקודם של שלל רכיבי המוח. למאמר המלא (באנגלית).

ריסים זעירים במוח ממלאים תפקיד חיוני בשליטה על פעולת השרירים, בקבלת החלטות, קשב וזיכרון. צילום מיקרוסקופ אלקטרונים של תאי מוח בשלב העוברי | Steve Gschmeissner, Science Photo Library

טל פישר