מדוע נכחדו החיות הגדולות של אמריקה? להזריק תאים בריאים לחולי פרקינסון, תנורי החימום של התמנונים, קיצור תולדות הדבורים וכימיה בניחוח בינה מלאכותית
מה חדש?
- מדוע נכחדו החיות הגדולות של אמריקה?
- להזריק תאים בריאים לחולי פרקינסון
- תנורי החימום של התמנונים
- קיצור תולדות הדבורים
- כימיה בניחוח בינה מלאכותית
מדוע נכחדו החיות הגדולות של אמריקה?
לפני כ-13 אלף שנה נכחדו רוב היונקים הגדולים בצפון אמריקה. מה גרם לכך? התשובה נמצאת אולי בבורות הזפת של לה בריאה בדרום קליפורניה. אלפי חיות שנפלו לבורות אלו במשך עשרות אלפי שנים, השתמרו באספלט הנוצר שם באופן טבעי. במחקר חדש, חוקרים תארכו 172 מאובנים שנמצאו בבורות האלה, כולל מינים נכחדים של סוסים, ביזונים, גמלים גדולים, עצלנים וזאבים ענקיים. המגוון הזה נעלם מבורות הזפת תוך זמן קצר, בתום תקופת הקרח האחרונה.
מחקרים גיאולוגיים הראו שמספר שריפות היער עלה בחדות בתקופה זו, מה ששינה את פני הצמחייה באזור. נראה שהגורמים לכך היו האקלים המתחמם והבצורות שבאו איתו, וגם בני האדם, שאוכלוסייתם ביבשת גדלה מאוד. הם הדליקו אש, וגם צדו אוכלי עשב, וכך גרמו להתפשטות עשבים דליקים. החוקרים מעריכים כי שינויי האקלים והשריפות הם שהובילו להכחדת בעלי החיים הגדולים, ולהתפתחותה של מערכת אקולוגית חדשה. למחקר (באנגלית).
ביזונים מוקפים בלהבות מנסים להיחלץ מבור זפת | איור: Cullen Townsend / Natural History Museum of Los Angeles County
ד"ר יונת אשחרלהזריק תאים בריאים לחולי פרקינסון
מחלת פרקינסון היא מחלת מוח ניוונית שמתבטאת בקשיי תנועה וברעד לא רצוני עקב הרס תאי עצב שמייצרים את המוליך העצבי דופמין. אין כיום טיפול תרופתי שעוצר את המחלה או מאט אותה, והתרופות הקיימות רק מקילות את התסמינים.
במחקר חדש, שטרם עבר ביקורת עמיתים, דווח כעת על הצלחה בשלב הראשון של ניסוי קליני לבחינת טיפול שנועד להתמודד עם אובדן תאי העצב במוחם של חולים. בניסוי הזריקו למוחם של 12 נבדקים תאי עצב מייצרי דופמין, בתקווה שיחליפו את התאים שהתנוונו. בתום שנה של מעקב, נראה שהתאים שהוזרקו השתלבו במוחם של החולים. נראה כי מטרת הניסוי הושגה ונמצא כי הטיפול בטוח לשימוש על בני אדם. נוסף על כך, החולים דיווחו שחל שיפור במצבם, והשיפור הניכר ביותר היה אצל אלה שקיבלו הכי הרבה תאים.
חשוב לזכור שמדובר בממצא ראשוני, שטרם פורסם באופן רשמי, ושעדיין לא נשלל אפקט הפלצבו. השלב השני של הניסוי הקליני צפוי להתחיל בקרוב. לדיווח על המחקר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
מוח ובתוכו תאי עצב מייצרי דופמין | Kateryna Kon, Shutterstock
טל פישרתנורי החימום של התמנונים
בעומק של 3,200 מטר מתחת לפני הים למרגלות רכס הרים תת-ימי סמוך לקליפורניה נמצאה מושבת הקינון הגדולה ביותר בעולם של תמנוני Muusoctopus robustus, ובה כ-20 אלף פרטים. מחקר חדש תיעד את המושבה במשך שלוש שנים בעזרת רובוט תת-ימי, במטרה להבין למה תמנונים מגיעים דווקא לשם.
תמנונים אינם יכולים לווסת את חום גופם ולכן מושפעים מאוד מטמפרטורת המים. בעומק כזה היא כשתי מעלות צלזיוס בלבד, כך שזמן הקינון אמור להיות 8-5 שנים. למרות זאת, ביצי התמנונים ברכס בקעו בתוך כ-21 חודשים. איך זה ייתכן?
בצילומים הבחינו החוקרים בנצנוץ שרומז על ערבוב מים בטמפרטורות שונות. כשבחנו את הטמפרטורה, גילו שהמושבה יושבת על נביעה הידרותרמית ליד הר געש כבוי. התמנונים נטו לקנן בחריצי הנביעה, שהטמפרטורה בהם מגיעה עד 11 מעלות. הסביבה החמימה מקצרת את משך הזמן הדרוש לביצים להתפתח, ובשילוב עם מיעוט הטורפים במעמקים, משתפרים סיכויי ההישרדות של הביצים. בתום הדגירה האימהות מתות, אך לצאצאים יש תנאים מיטביים לשרוד. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
סרטון מהמכון למחקר ימי של מפרץ מונטריי המתעד את המושבה:
אורי ברמןקיצור תולדות הדבורים
חוקרים יצאו למסע בזמן בעקבות האבולוציה של הדבורים. הם ניתחו מאות אלפי גנים של יותר ממאתיים מינים קיימים, שילבו מידע על 185 מאובנים של דבורים קדומות, ובנו מודל שמתאר את שושלת היוחסין האבולוציונית של הדבורים, המקום שבו נוצרו ושלבי התפשטותן ברחבי העולם.
מהמודל עולה שהדבורים הופיעו לראשונה לפני כ-120 מיליון שנה במערב היבשת הקדומה גונדוונה. בהמשך, כשהיא התפצלה ליבשות שאנו מכירים כיום, התפצלו גם משפחות הדבורים. המקוריות נותרו בדרום אמריקה, ואילו באפריקה התפתחו משפחות חדשות ובאוסטרליה ותת-היבשת ההודית לא היו דבורים כלל.
החוקרים סבורים שבזמן הכחדת הדינוזאורים, לפני 65 מיליון שנה, כבר נוצרו כל שבע משפחות הדבורים המוכרות היום, ובמיליוני השנים הבאות הן התפשטו צפונה עם התחממות האקלים. איתן התפתחו גם הצמחים בעלי הפרחים, שהעשירו מאוד את עולם הטבע, ובהם צמחי מאכל רבים התלויים בדבורים להאבקתם. לכתבה באתר.
דבורת דבש נושאת גרגירי אבקה | צילום: יאיר לופו. תמונות נוספות בפייסבוק בקבוצת "עולם הדבורים"
ד"ר אילת זאוברמןכימיה בניחוח בינה מלאכותית
חוקרים מארצות הברית פיתחו מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמנבאת מה יהיה ריחו של חומר מסוים על פי הרכבו הכימי. החוקרים, בהובלת צוות ממעבדות גוגל, אימנו את המערכת כשהציגו לה חומרי ריח עם התיאור המתאים להם מתוך מאגר של 55 ריחות. לאחר שלמדה לזהות קשרים כימיים מסוימים עם הריחות שלהם, הציגו לה כ-5000 חומרים שהיא לא הכירה, והראו שהיא אכן מצליחה לבחור את התיאור לריחותיהם ברמה קרובה מאוד ליכולותיו של בודק אנושי. בשלב הבא החוקרים רוצים להבין בעזרת המערכת כיצד חומרים עם ריחות מסוימים מגיבים זה עם זה ליצירת חומר עם ריח אחר. על אף ההתקדמות המרשימה, זו צפויה להיות משימה מורכבת במיוחד – ערבוב של מאה חומרים בשילובים שונים יכול להניב 17 טריליון אפשרויות, הרבה מעבר לכמות המידע שמחשב יכול לנתח. למאמר המלא.
רובוטית מריחה פרח | Ilonka K-Art, Shutterstock
יהונתן ברקהיים