אחד מכל שישה מתים, הצפרדעים שבוחרות את להקת הבנים הטובה ביותר, הכלבים הקדמונים הכפילו את גודלם – כדי לשמור על העדרים, התגלה מנגנון שבו תרופה נפוצה לאפילפסיה גורמת מומים וסימפוניית החיים של החיידקים
מה חדש?
-
אחד מכל שישה מתים
-
הצפרדעים שבוחרות את להקת הבנים הטובה ביותר
-
הכלבים הקדמונים הכפילו את גודלם – כדי לשמור על העדרים
-
התגלה מנגנון שבו תרופה נפוצה לאפילפסיה גורמת מומים
-
סימפוניית החיים של החיידקים
אחד מכל שישה מתים
ועדת מומחים של כתב העת הרפואי The Lancet פרסמה דו"ח מדאיג על מצב זיהום הסביבה בעולם. מהדו"ח עולה כי הזיהום גורם למותם בטרם עת של כתשעה מיליוני בני אדם בשנה - שישית מכלל התמותה השנתית. כ-90 אחוז מקורבנות הזיהום הם תושבי מדינות עניות או מתפתחות כמו הודו, סין וניגריה. זיהום האוויר לבדו אחראי לכשלושה רבעים ממקרי המוות.
לצד הצמצום המתמשך בזיהום המים וזיהום האוויר בתוך הבתים, המזוהים עם עוני ואורח חיים מסורתי, מורגשת עלייה בזיהום הקשור לתיעוש ולאורח חיים מודרני. בהשוואה למצב בשנת 2015, חייהם של כמיליון בני אדם ניצלו בזכות שיפור איכות האוויר בבתים והגישה למים נקיים, אך סך התמותה נותר קבוע בשל גידול בזיהומי עופרת וזיהום האוויר בחוץ. החוקרים קוראים להגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות במאמץ לצמצם את זיהום הסביבה המתפשט בעולם, כפי שכבר נעשה בהצלחה במדינות העשירות. למאמר המלא (באנגלית).
זיהום אוויר מתעשייה | צילום: TR STOK, Shutterstock
ד"ר יובל רוזנברגהצפרדעים שבוחרות את להקת הבנים הטובה ביותר
במינים רבים של צפרדעים, הזכרים קוראים כדי למשוך נקבות, ואלו בוחרות את הזכר שקריאתו מוצאת חן בעיניהן. אך לנקבות של צפרדע היערות מהמין Rana sylvatica אין הרבה ברירה: כשהן נכנסות לבריכה שיש בה זכרים, הם ממהרים לקפוץ עליהן ולהזדווג. עם זאת, הן יכולות לבחור לאיזו בריכה לקפוץ. העובדה הזאת הובילה חוקרים מארצות הברית לשאול: האם הן בוחרות את הבריכה שבה הקולות של כל הזכרים יחד יוצרים הרמוניה מושכת?
החוקרים בחנו צפרדעים במעבדה וגם באגמים טבעיים. בעזרת מצלמה אקוסטית הם הצליחו להתחקות אחר קולות זכרים בודדים בתוך הלהקה. תוצאות המחקר מראות שנקבות הצפרדעים מעדיפות להקות שבהן השונות של הקולות היא נמוכה יותר, כלומר כולם קוראים בערך באותה תדירות. בטבע, בבריכות עם שונות נמוכה נצפו יותר ביצי צפרדעים. עדיין לא ברור מדוע הנקבות מעדיפות להקות עם קולות דומים. השונות הנמוכה מעידה שגודלם של הצפרדעים בבריכה פחות או יותר אחיד, וייתכן שזה מתקשר להעדפה של הנקבות. למחקר המלא (באנגלית).
Chris Johnson
מאי שדההכלבים הקדמונים הכפילו את גודלם – כדי לשמור על העדרים
כלבים בויתו מהזאב האפור לפני 15 אלף שנה לפחות, ואולי הרבה יותר. לא הרבה ידוע על הכלבים הראשונים הללו, אך נראה שהיו קטנים מאבותיהם הזאבים. במחקר חדש, חוקרים התחקו אחר השינויים שעברו חברינו הטובים ביותר עם השנים. הם גילו שהכלבים שהובאו לאירופה הכפילו את גודלם בין תקופת האבן, לפני כ-8,000 שנה, לתקופה הרומית, לפני כאלפיים שנה.
החוקרים בחנו עצמות של 14 כלבים שנמצאו בכמה אתרים שונים בקרואטיה, והשוו אותן לעצמות של 45 כלבים, שנחקרו בעבר באותו אזור. הממצאים הראו שבתחילת התקופה כלב ממוצע שקל כ-15 קילוגרם, ובסופה עלה משקלם ל-32-24 קילוגרם בממוצע. החוקרים משערים שהכלבים שימשו לשמירה על עדרי פרות וכבשים, מול זאבים וטורפים אחרים. לכן בני האדם בררו את הגדולים והמאיימים שבהם לצורכי רבייה. המחקר מעיד על התפקיד שמילאו כלבים בחברות האירופיות הללו, שהסתמכו במידה רבה על רעיית עדרים, ואיך כבר בשלב מוקדם בני האדם טיפחו את תכונות הכלבים לפי תפקידיהם. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למחקר המלא (באנגלית).
כלב רועה עדר כבשים |marco branchi, Shutterstock
ד"ר יונת אשחרהתגלה המנגנון שבו תרופה נפוצה לאפילפסיה גורמת מומים
חומצה ולפרואית (Valproic acid) היא תרופה לטיפול באפילפסיה, הפרעה דו-קוטבית ומיגרנות. התרופה אסורה לשימוש בזמן היריון, שכן היא עלולה לגרום מומים מולדים בעמוד השדרה ובמוח, בעיות בתפיסה ובחשיבה ואוטיזם. אולם עד כה לא היה ידוע איך הנזק נוצר. במחקר חדש, חוקרים מצרפת החלו לפענח את המנגנון הזה. הם מצאו שאצל עוברי עכברים התרופה עוצרת את התחלקות התאים ברקמה העצבית. ממצאים דומים התקבלו גם בניסויי מעבדה על "מוחות אנושיים זעירים".
החוקרים מצאו שהתרופה מפעילה חלבון בשם p19ARF, האחראי לתהליך שמוביל למיקרוצפליה –תסמונת שמתבטאת בראש ובמוח קטנים מאוד. עם זאת, החלבון אינו קשור למומים בעמוד השדרה, או למום אחר שבו המוח מתפתח מחוץ לגולגולת.
זו הפעם הראשונה שעצירת החלוקה של התאים נקשרת למומים מולדים. החוקרים מקווים שמחקרים נוספים יעזרו למנוע התפתחות של מומים מהתרופה הזאת ומגורמים אחרים. למאמר המלא (באנגלית).
חומצה ולפרואית | Irina Anosova, Shutterstock
ד"ר גל חיימוביץ'סימפוניית החיים של החיידקים
מדענים מהולנד הצליחו להקליט את הפסקול המתעד את תנועתו של חיידק בודד על גבי תוף זעיר. התוף המיקרוסקופי עשוי מיריעת גרפן - שכבה אחת של אטומי פחמן המסודרים במבנה סריגי במבנה הדומה לעור תוף המתוח מעל תיבת תהודה. החיידק נצמד לפני השטח של התוף ויוצר בו תנודות זעירות. החוקרים מדדו את התנועות באמצעות לייזר והמירו את המקצבים הזעירים לצליל שמזכיר אוושת רוח או המיית גלים. התנודות נובעות בעיקר מתנועת השוטונים - איברי התנועה של החיידקים, הממלאים תפקיד מקביל לזה של מקלות תופים.
השיטה יכולה לאפשר קביעת רגישות החיידק לאנטיביוטיקה מהר יותר מהשיטות המקובלות כיום ולקצר את משך הבדיקה מכמה ימים לשעות ספורות. כשחיידק נחשף לאנטיביוטיקה שהוא רגיש אליה, רטיטות התוף דעכו בהדרגה ופסקו תוך שעתיים, כשהחיידק מת. לעומת זאת, חיידקים עמידים המשיכו לתופף באין מפריע. לכתבה המלאה.
החוקרים ראו שהחיידק נצמד לפני השטח של ה"תוף" ומניע אותו מעלה ומטה. | אילוסטרציה: Irek Roslon – TU Delft
ד"ר אילת זאוברמן
