גידול עם שיניים, פתו-ח!, קוקוריקו-טוב או קוקוריקו-רע?, לאכול בשר בלי להרוג חיות וכמו ציפור את חצויה
מה חדש?
- גידול עם שיניים
- פתו-ח!
- קוקוריקו-טוב או קוקוריקו-רע?
- לאכול בשר בלי להרוג חיות
- כמו ציפור את חצויה
גידול עם שיניים
העיר הפרעונית אמרנה, השוכנת על גדות הנילוס במרכז מצרים, הגיעה לשיא פריחתה באמצע המאה ה-14 לפני הספירה, ומהר מאוד ננטשה ונשכחה. כיום נעשות בה חפירות ארכיאולוגיות רחבות היקף. לאחרונה, במהלך חפירות בבית קברות, גילתה אחת המשלחות שרידי אישה צעירה בתוך קבר. בחלל האגן שלה נמצא גוש רקמות שטיבו לא היה ברור, צורתו סגלגלה וקוטרו 3-2 סנטימטרים.
כשהארכיאולוגית מלינדה וצל (Wetzel) בחנה את הגוש בקפידה, היא זיהתה משהו דמוי שן מבצבץ ממנו. במבט נוסף היא זיהתה שהממצא יושב בתוך שקע של רקמת עצם. בסמוך נמצאה שן נוספת, שהתאימה בצורתה לחלל ריק בתוך הגוש, כך שנראה שהיא הגיעה ממנו. בתום כמה בדיקות, בין השאר כדי לפסול את האפשרות שמדובר ברקמה של עובר, או הסברים חלופיים אחרים, קבעו החוקרות שמדובר בגידול נדיר, בשם טרטומה, שהתפתח בשחלה.
טרטומה היא גידול שנוצר מתאי נבט – סוג של תאים שמהם מתפתחים תאי זרע וביציות. כשהבקרה עליהם משתבשת, התאים הללו מתחלקים בקצב מוגבר ונוצר גוש של רקמות. הגידול יכול להכיל כמה סוגי רקמות, כגון עור, עצמות ושרירים, ואף להצמיח שיניים ושיער.
זוהי הטרטומה החמישית שהתגלתה עד כה בחפירות ארכיאולוגיות ברחבי העולם, והיא העתיקה מביניהן והראשונה שנמצאה באפריקה. "הממצא מוסיף לידע המצומצם שלנו על המצב הרפואי הזה בעבר" הסבירו החוקרות במאמרן.
למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה.
תקריב של הטרטומה. אפשר לראות את שתי השיניים מבצבצות ממנה | מקור: A. Deblauwe
מאי שדהפתו-ח!
כמעט ארבעה חודשים לאחר שדגימה מהאסטרואיד בנו (Bennu) הגיעה לכדור הארץ, הצליחו מדענים לפתוח לבסוף את מכל הדגימה. משימת אוזיריס-רקס של סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א, נטלה את הדגימה מהאסטרואיד באוקטובר 2020, ובספטמבר 2023 הצניחה החללית את המכל האטום במדבריות יוטה. מדענים מנאס"א ומאוניברסיטת אריזונה אספו כ-70 גרם של דגימה מהחלק החיצוני של מכל האיסוף, כמות שכבר הגדירה את המשימה כהצלחה, אך לא הצליחו לפתוח את המכל עצמו, מאחר ששניים מ-35 הברגים שאוטמים אותו נהרסו.
הסוכנות נדרשה לייצר כלים חדשים במיוחד למשימה, מחומרים שלא יזהמו את הדגימה או יגיבו עם מרכיביה. לאחר פיתוח כלים מפלדת אל-חלד לא מגנטית, הם נוסו על העתק של מכל הדגימה, ורק אז הוכנסו למעבדה האטומה והצליחו לפתוח את הקפסולה הסוררת. החומר שבתוך המכל יתועד קודם בצילום, ורק לאחר מכן ישקלו אותו המדענים ויוכלו לדווח כמה חומר מהאסטרואיד נאסף במשימה. מחקר ראשוני על החומר מהחלק החיצוני כבר הניב מידע מעניין על הרכב האסטרואיד. לקריאה בהרחבה.
מהנדס של סוכנות החלל פותח את המכל עם כלי העבודה החדש | צילום: NASA
איתי נבוקוקוריקו-טוב או קוקוריקו-רע?
האם בני אדם יכולים להבין מה חיות מרגישות, לפי הקולות שלהן? מחקר חדש מראה שרובנו מסוגלים לזהות את מצב רוחן של חיות שונות מאוד מאיתנו: התרנגולות. החוקרים הקליטו תרנגולות בשעה שהן ציפו לקבל אוכל טעים, וכשהבינו שלא יקבלו אותו. כשהשמיעו את הקולות המוקלטים לכמאתיים נבדקים, 69 אחוז מהם הצליחו לזהות אם הקולות ששמעו היו של התרגשות או של אכזבה.
"אנשים שעובדים בלול יכולים לזהות את מצבם הרגשי של העופות גם אם אין להם ניסיון קודם", מסביר ג'ורג הנינג (Henning), החוקר הבכיר. השערת החוקרים היא שיש מכנה משותף לקולות שבעלי חיים משמיעים כשהם מתרגשים, מאוכזבים, או חשים רגש אחר. בעתיד הם מקווים להשתמש בידע שנצבר כדי לשפר את מצבם של בעלי החיים בטבע, במשק ובתעשייה. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). לקריאה נוספת בידען.
רובנו מסוגלים לזהות את מצב רוחן של התרנגולות. תרנגולת מקרקרת | איור: bgpsh, Shutterstock
לאכול בשר בלי להרוג חיות
משרד הבריאות הודיע היום על אישור של בשר מתורבת מבוסס בקר, מתוצרת חברת "אלף פארמס" הישראלית. זהו האישור הראשון בעולם לשיווק בשר בקר מתורבת.
בשר מתורבת הוא רקמת תאים שגדלה במעבדה, על פיגום שגורם להם ליצור נתח דומה בהרכב ובמרקם לזה של פיסת שריר אמיתית. התא המקורי נלקח מביצית מופרית של פרת אנגוס, ומלבד התאים אין במוצר של אלף פארמס מרכיבים מהחי. כך אפשר לייצר בשר בלי לפגוע בבעלי חיים.
בנוסף, בשר מתורבת עשוי לעזור לצמצם את הפגיעה בסביבה. גידול בקר למאכל גורם לפליטה של קרוב למאה קילוגרם גזי חממה על כל קילוגרם בשר, צורך מים רבים ודורש שטחי אדמה גדולים.
"ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שמאשרת תרבית תאי בקר כמזון ומובילה עולמית בתחום, תוך שמירה על בריאות הציבור", אמרה ד"ר זיוה חממא, מנהלת המחלקה לניהול סיכונים במזון במשרד הבריאות. החברה מקווה להתחיל לשווק בארץ את המוצר הראשון שלה, סטייקים דקים, בעוד כמה חודשים. לקריאה נוספת כאן, וכאן.
האישור הראשון בעולם לשיווק בשר בקר מתורבת. הצעת הגשה | מקור: Aleph Farms
ד"ר יונת אשחרכמו ציפור את חצויה
ציפור השיר טפסן דבש ירוק (Chlorophanes spiza) מאופיינת בדו-צורתיות זוויגית, שבה הזכר שונה מאוד במראהו מהנקבה. הנוצות שמכסות את גופו הן בצבע טורקיז וראשו שחור, ואילו הנקבה ירוקה. ב-2021 נדהם חוקר ציפורים בקולומביה לגלות פרט מוזר, שצד ימין של גופו בצבעי הזכר וצד שמאל בצבעי הנקבה.
התופעה של בעל חיים המחולק חצי-חצי נקראת גינאנדרומורפיזם (gynandromorphism), ואצל ציפורים היא נובעת כנראה מטעות בחלוקת הביצית, ולאחריה הפריה על ידי שני תאי זרע. מסיבות מובנות, התופעה תוארה בעיקר במינים שבהם קל להבחין בין זכרים לנקבות, ביניהם פרפרים, מקלונים ועכבישים. זה מקרה נדיר למדי אצל ציפורי שיר, והדיווח הראשון על ציפור חיה מהמין הזה שהיא חצי-חצי. לפני מאה שנה דווח על מקרה דומה אצל טפסן דבש ירוק, אך בהיפוך הצדדים של הזכר והנקבה. הציפור ההיא נותחה ומצאו אצלה שחלה בצד ימין ואשך בצד שמאל. החוקר בקולומביה תצפת על הציפור המיוחדת במשך כשנתיים, אך מכיוון שחקר איבריה הפנימיים יחייב להרוג אותה, לא ידוע אם תכונת החצי-חצי קיימת גם בתוך גופה. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
ציפור החצי-חצי | מקור: John Murillo et al
