נמלה אוכלת את בנותיה – למנוע הדבקה, מילה של חתול, הראש המוזר של הרב-רגל הענקי, חיידקי עצים נגד משבר האקלים והשמשייה של נקבת הארבה
מה חדש?
- נמלה אוכלת את בנותיה – למנוע הדבקה
- מילה של חתול
- הראש המוזר של הרב-רגל הענקי
- חיידקי עצים נגד משבר האקלים
- השמשייה של נקבת הארבה
נמלה אוכלת את בנותיה – למנוע הדבקה
בטבע, התופעה של אמהות שאוכלות את צאצאיהן נפוצה למדי. גם מלכות של נמלת גינה שחורה (Lasius niger) שמקימות מושבה חדשה עלולות לאכול את הזחלים שלהן, אבל אצלן כמעט תמיד מדובר בזחלים שנדבקו בזיהום פטרייתי. על ידי אכילת הזחלים לפני שהם מידבקים הן מצילות את המושבה כולה. כדי לבדוק זאת, חוקרים מבריטניה ערכו ניסוי שבו הדביקו זחלים בפטרייה והשיבו אותם לקן. כביקורת הם הכניסו לקן גם זחלים שהומתו בלי שנדבקו בפטרייה הקטלנית. המלכות אכלו 92 אחוז מהזחלים המזוהמים, אך שיעור קטן יותר מהזחלים שהיו בריאים לפני שהומתו.
מלכות שאכלו זחלים הטילו הרבה יותר ביצים, ככל הנראה בזכות תוספת המשאבים. החוקרים שיערו שהמלכה מתגוננת מפני הידבקות באמצעות בליעת הארס החומצי שלה לפני אכילת הזחלים, והוא הורג את הפטרייה. לקניבליזם במקרה זה יש שני יתרונות: שמירה על שרידות המושבה ומיחזור משאבים יקרים. המלכות לא יוצאות מהקן ולא אוכלות כלל במושבות בריאות, כך שטריפת הצאצאים המודבקים עשויה להיות פתרון אידיאלי. למאמר. להרחבה (באנגלית).
הקניבליזם שומר על שרידות המושבה וחוסך במשאבים יקרים. נמלת גינה שחורה | thatmacroguy, Shutterstock
מילה של חתול
חתולים נראים כאילו הם לא שמים לב אלינו, אבל לא בטוח שזה נכון. מחקרים קודמים הראו שהם יודעים את השם שלהם ואפילו את השם של חתולים אחרים מאותו בית, ועכשיו חוקרים מיפן הראו שהם גם מסוגלים לקשר מילים לתמונות. בניסוי שהתבסס על מחקר בתינוקות, החוקרים הניחו 31 חתולים מול מסכי מחשב, שבהם נראו, בזו אחר זו, שתי דמויות - חד קרן ושמש - וכל דמות לוותה במילה שונה. אחרי שהחתולים ראו כמה הדגמות כאלו, הגיע שלב המבחן, שבו, בחצי מהמקרים, המילים הוחלפו: המילה שליוותה את החד קרן נשמעה יחד עם השמש, ולהפך. החתולים הסתכלו זמן רב יותר על המסך כאשר המילים הוחלפו, וכך הראו שהם מופתעים: הם ציפו למילה המקורית.
נראה שהחתולים אכן יצרו קשר בין התמונה למילה, ממש כמו שעושים תינוקות כשהם לומדים לדבר – אחרת לא היו מופתעים כשהיא הופיעה בליווי מילה אחרת. "חתולים שמים לב למה שאנחנו אומרים בחיי היום-יום שלנו – ומנסים להבין אותנו – יותר משאנחנו חושבים", סיכמה החוקרת שהובילה את המחקר. לכתבה באתר.
נראה שהחתולים קישרו בין התמונה למילה. תינוק וחתול מתקשרים ללא מילים | Shutterstock, Lucy Lulu
ד"ר יונת אשחרהראש המוזר של הרב-רגל הענקי
לפני כ-300 מיליון שנים חיו ביערות הקדומים יצורים בעלי עשרות זוגות רגליים, באורך של כשלושה מטרים ובמשקל 50 ק"ג. אלה היו הארתופלאורה - פרוקי הרגליים הגדולים ביותר בהיסטוריה. מאובנים שלהם מוכרים למדע כבר קרוב ל-200 שנה, אבל מכיוון שעד היום לא נמצא מאובן עם ראש, החוקרים לא ידעו אם הם היו טורפים כמו הנדלים של ימינו, או ניזונים מחומר נרקב כמו רבי הרגליים. חוקרים הצליחו לפתור את התעלומה באמצעות סריקות CT של מאובני ארתופלאורה קטנים מאוד, שהשתמרו בתוך אבנים. הם הופתעו לגלות כי לגפי הפה שלהם יש מאפיינים של שתי הקבוצות, מה שמרמז על קשר אבולוציוני קרוב יותר ביניהן ממה שחשבו עד כה. למרות שיש להם גם מאפיינים של נדלים, החוקרים משערים שהארתופלאורה לא היו טורפים, אלא דומים יותר לרבי הרגלים של זמננו. ממצא מעניין נוסף היה שהעיניים שלהם לא היו צמודות לראש, אלא תלויות על מעין גבעול – תכונה שמאפיינת כיום מינים מסוימים של סרטני מים, ואולי מרמזת שארתופלאורה לא חיו רק ביבשה. לכתבה באתר.
פרוקי הרגליים הגדולים בהיסטוריה. איור של ארתופלאורה | Walter Myers / Science Photo Library
איתי נבוחיידקי עצים נגד משבר האקלים
פעילותם של בני האדם פולטת לאטמוספרה כמויות עצומות של גז החממה מתאן, שהשפעתו על שינויי האקלים חמורה במיוחד. עם זאת, איננו מבינים עדיין את כל התהליכים והגורמים המעורבים בקליטה ובפליטה של מתאן, ומחקרים מראים מגמות שונות, ולעיתים מנוגדות. מחקר חדש מרחיב כעת את התמונה העומדת לרשותנו.
מהמחקר עולה שיצורים חד-תאיים שחיים בקליפות הגזע של עצים יכולים לקלוט מהאוויר כמות ניכרת של מתאן, בהתאם למקומם על הגזע ובלחות הקרקע. החוקרים הראו שטמפרטורות גבוהות מאיצות את תהליך פינוי המתאן, והמודל שלהם חוזה שעליית הטמפרטורה תעצים את התהליך הזה.
כבר זמן רב ידוע שעצים תורמים לצמצום כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה. כעת מתברר שהם חשובים גם לפינוי המתאן. ממצא מעודד נוסף הוא שנטיעת עצים צעירים, שבהם חלקן של הרקמות המעוצות גדול מזה של העלים, תורמת אף היא לספיחת מתאן מהאוויר. עם זאת, יש לזכור שהמחקר הנוכחי לא זיהה ישירות פעילות של יצורים חד-תאיים, אלא הסתמך על מחקרים קודמים שזיהו את מעורבותם בספיחת מתאן. למאמר (באנגלית).
יצורים חד-תאיים שחיים בקליפות הגזע של עצים יכולים לקלוט מהאוויר כמות ניכרת של מתאן. מערכת המודדת פליטה וקליטה של מתאן | Gauci V. et al
יעל וגנרהשמשייה של נקבת הארבה
ארבה המדבר (Schistocerca gregaria) יוצר לעיתים נחילי ענק, שגורמים נזק עצום לצמחייה. הם חיים בעיקר באפריקה ומתרבים גם במדבר סהרה, בחום קיצוני. לרוב הנקבות מטילות את ביציהן בחול בשעות הלילה, אך קורה שהן מתעכבות ומטילות למחרת, תחת השמש הקופחת. בזמן ההטלה, הזכרים עומדים על גב הנקבות ושומרים עליהן מזכרים אחרים.
החוקרים שיערו שלהתנהגות הזכרים יש עוד סיבה: לסוכך על הנקבה מהשמש, כמעין שמשייה חיה. כדי לבדוק את זה הניחו על חול המדבר בשעות הצהריים חגבי ארבה מתים – חלקם בנפרד וחלקם כשהזכר עומד על הנקבה. נמצא שטמפרטורת הגוף של נקבות שהיו מתחת לזכר היתה נמוכה בהרבה מטמפרטורת הקרקע, שהתקרבה ל-55 מעלות, וגם מטמפרטורת גופן של נקבות בודדות. גם טמפרטורת גופם של הזכרים הייתה נמוכה מזאת של זכרים בודדים. כך שלזכרים יש כאן יתרון כפול: שמירה על הנקבות וגם צינון גופם.
הבנת התנהגות הרבייה של הארבה עשויה לסייע בהדברתם, לצמצם את נזקיהם ולחסוך חומרי הדברה. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
בזמן ההטלה הזכר מסוכך על הנקבה מפני השמש. זוג חגבים ממין Schistocerca gregaria | מקור: ויקימדיה, MichelLecoq
