הסוסים שהקדימו את רוכביהם, קשר אפשרי בין רעלן מהמעיים לטרשת נפוצה, החיפושית ששותה מהתחת וכישלון בשיגור הבכורה של סטארשיפ
מה חדש?
- הסוסים שהקדימו את רוכביהם
- קשר אפשרי בין רעלן מהמעיים לטרשת נפוצה
- החיפושית ששותה מהתחת
- כישלון בשיגור הבכורה של סטארשיפ
הסוסים שהקדימו את רוכביהם
כשאנחנו חושבים על שבטים אמריקאיים-ילידיים בצפון אמריקה (שבטי אינדיאנים), סוסים נראים לנו כחלק טבעי מהנוף. אלא שהסוסים בויתו באסיה, והובאו לאמריקה עם האירופאים החל מהמאה ה-16. איך הפכו הסוסים מהר כל כך לחלק מחייהם של שבטי הילידים שחיו במישורים הגדולים של ארצות הברית? מחקר חדש מראה שהילידים החלו לגדל סוסים, שהגיעו ממושבות אירופיות דרומה ומזרחה משם, עוד לפני שפגשו את האירופאים עצמם.
החוקרים בחנו עצמות סוסים שנמצאו במערב ארצות הברית, מקנזס ועד איידהו, ותיארכו אותן לתחילת המאה ה-17, יותר ממאה שנה לפני הגעת המתיישבים הבריטים. בדיקת DNA הראתה שהם צאצאי סוסים מספרד. ככל הנראה, הסוסים הגיעו למישורים הגדולים דרך רשת מסחר של שבטים ילידיים, ממושבות ספרדיות במקסיקו ובדרום מזרח ארצות הברית. הם השתלבו במהרה בחיי השבט: העצמות הראו סימנים לכך שבני השבטים רכבו עליהם, העניקו להם טיפול רפואי, האכילו ואף הרבו אותם. הסוסים המודרניים החיים באזורים אלו קרובים גנטית לאותם סוסים קדומים, כך שהשושלות שלהם ממשיכות עד היום. למאמר (באנגלית).
סוסי פרא באיידהו, ארצות הברית | Tom Tietz, Shutterstock
קשר אפשרי בין רעלן מהמעיים לטרשת נפוצה
טרשת נפוצה היא מחלה כרונית שבה מערכת החיסון פועלת נגד הגוף ופוגעת בתאי העצב. ככל שהיא מתקדמת, השליטה של החולה בשרירי גופו מידרדרת. למרות התקדמות בשנים האחרונות, התהליכים המובילים להתפרצותה של המחלה עדיין אינם לגמרי ברורים. מחקר חדש מראה שייתכן כי רעלן מסוים של חיידקי מעיים ממלא כאן תפקיד מכריע.
החוקרים מצאו שחיידקי Clostridium perfringens, שמייצרים את הרעלן epsilon toxin, או ETX, נמצאים בריכוזים גבוהים במעיים של חולי טרשת נפוצה. כדי לבדוק אם הרעלן אכן קשור למחלה, השתמשו בעכברים המפתחים תסמיני טרשת בתגובה לחומר בשם PTX, שמגביר את חדירות כלי הדם ומאפשר לתאים של מערכת החיסון להגיע למוח. כשהעכברים קיבלו ETX במקום PTX, הם פיתחו תסמינים של טרשת נפוצה שדמו יותר לתסמינים של המחלה בבני אדם מאשר התסמינים שפיתחו עכברים שקיבלו PTX. עדיין נחוצים מחקרי המשך בבני אדם, אך אפשר להסיק בזהירות שלחיידקים מייצרי ETX עשויה להיות השפעה חשובה על התפתחותה של המחלה. למאמר המלא (באנגלית).
חיידקי Clostridium perfringens | מקור: David Scharf, Science Photo Library
החיפושית ששותה מהתחת
כל צורות החיים שאנחנו מכירים זקוקות למים כדי לשרוד. רוב בעלי החיים שותים אותם דרך הפה, אך יש גם כאלה שמסוגלים לספוג אותם מהצד השני.
החיפושיות הן הסדרה הגדולה ביותר במחלקת החרקים, וחלק מחברותיה מסוגלות לחיות גם באזורים יבשים במיוחד. חלקן יכולות לעבור מחזור חיים שלם בלי לשתות מים, וקולטות את המים שהן צריכות מהאוויר. חוקרים מארצות הברית, שחקרו את חיפושית הקמח Tenebrio molitor, גילו שבתאי החלחולת (הרקטום) שלה, בקצה מערכת העיכול, יש תאים שתפקידם לשאוב מים פנימה. בתאים האלה יש חלבון המשמש כמשאבה ביולוגית, ומעביר יונים של אשלגן אל האזור הסמוך לחלחולת. מים עוברים באוסמוזה (פעפוע) אל האזור העשיר ביונים. כך המים בצואת החיפושיות ממוחזרים ונספגים חזרה בגוף.
החיפושיות לא מסתפקות בכך: כשהלחות באוויר גבוהה הן פותחות את פי הטבעת כדי להחדיר אוויר לחלחולת ולספוג אל הגוף את אדי המים שבתוכו. כך הן שומרות על מאזן מים תקין – בלי טיפה של מים נוזליים!
למאמר המלא (באנגלית).
חתך רוחב של חלחולת החיפושית | Kenneth Veland Halberg
כישלון בשיגור הבכורה של סטארשיפ
חברת ספייס אקס נכשלה בניסיון הראשון של שיגור החללית החדשה והענקית סטארשיפ. השיגור עצמו הושלם בהצלחה, בניסוי המלא הראשון של טיל סופר הבי. כשלוש דקות לאחר מכן, בגובה של כמה עשרות קילומטרים, ההפרדה של סטארשיפ מטיל השיגור לא בוצעה כמתוכנן, ושניהם התרסקו יחד והתפוצצו באוויר כארבע דקות אחרי השיגור. לפי התכנון הייתה החללית אמורה לבצע הקפה חלקית סביב כדור הארץ, בגובה מרבי של 250 קילומטר, ולהתרסק באופן מבוקר באוקיינוס השקט לאחר תמרון נחיתה אנכית. תוכנן גם כי טיל השיגור יצלול לים בתום תמרון דומה לא הרחק מאתר השיגור.
השילוב של טיל חזק, חללית שיכולה לשאת מטענים גדולים ועלויות נמוכות צפוי לשנות את כללי המשחק בשיגור לחלל. הסטארשיפ גם נבחרה להנחית בני אדם על הירח במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א, והיא אמורה לאפשר טיסות מאוישות גם ליעדים רחוקים יותר, כמו מאדים, ושיגור מטענים גדולים לפעילות מאוישת בירח, במאדים ואפילו ביעדים רחוקים יותר. לכתבה באתר.