חגיגת הנגיפים של הפעוטות; חיישן בגודל של גרגיר חול; מי דולפין חמווווד שלי?; אותה תרופה, מחלה אחרת; וריח כף יד של גבר ואישה
מה חדש?
- חגיגת הנגיפים של הפעוטות
- חיישן בגודל של גרגיר חול
- מי דולפין חמווווד שלי?
- אותה תרופה, מחלה אחרת
- ריח כף יד של גבר ואישה
חגיגת הנגיפים של הפעוטות
חוקרים גילו בדגימות צואה של תינוקות בני שנה יותר מעשרת אלפים מינים שונים של נגיפים, בערך פי עשרה ממספר מיני החיידקים שמאכלסים את המעיים שלהם. הנגיפים שייכים ל-248 משפחות שונות, שרק 16 מהן מוכרות למדע והשאר חדשות. החוקרים כינו את משפחות הנגיפים החדשות על שם התינוקות שמהם נאספו הדגימות.
כמו כן נמצא שרוב הנגיפים במעי התינוקות לא הדביקו תאי אדם, אלא היו בקטריופאג'ים – נגיפים שמדביקים חיידקים. נגיפים כאלה עשויים לקבוע במידה רבה אילו קהילות חיידקים ישרדו במעיים ולסייע בשמירה על אוכלוסיית חיידקים מאוזנת. החוקרים סבורים כי יש חשיבות רבה להרכב אוכלוסיית החיידקים והנגיפים במעיים בשנה הראשונה לחיים. לדבריהם לעושר הרב של מיני הנגיפים יש תפקיד מרכזי בהתפתחות מערכת חיסון תקינה ובמניעת מחלות כרוניות כמו אסתמה, סוכרת ואלרגיות. לכתבה באתר.
בדגימות הצואה של התינוקות מצאו עשרת אלפים מינים שונים של נגיפים. תינוק ומסביבו פירות וירקות | ErsinTekkol, Shutterstock
חיישן בגודל של גרגיר חול
מחקר חדש של מדענים גרמנים, שפורסם בכתב העת Science, מדווח על פיתוח של חיישן זעיר בגודל של גרגיר חול – פחות משני מילימטר. המכשיר, שמודד את המיקום והנטייה של עצמו, מבוסס על עקרון פעולה פשוט: זוג כדורים מגנטיים בתוך כמוסה. כדור אחד מחובר לדופן הכמוסה מבפנים, והשני תלוי בחוט דק מהדופן הפנימית של הכמוסה ונמשך אל הכדור הראשון. מערכת של סלילים במרחב שאותו ממפים מפיקה שדות אלקטרומגנטיים שמנדנדים את הכדור התלוי. תנועתו יוצרת שדה מגנטי מתנדנד והסלילים מזהים את המיקום והנטייה של החיישן לפי תנודות השדה שהוא מפיק.
כדי להדגים את פעולת החיישן הצמידו אותו החוקרים לדבורה והצליחו לעקוב אחרי מעופה בצורה מדויקת. החיישנים יכולים גם למדוד תנאי סביבה כמו לחץ אוויר וטמפרטורה.
למרות פשטותו וממדיו הזעירים, החיישן החדש רגיש מאוד. אפשר להשתמש בו ברפואה, למשל כדי לנטר תנועה של מחט במהלך ניתוח או כדי למדוד מדדים גופניים תוך כדי פעולה רפואית. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למחקר המלא (באנגלית).
פיתחו חיישן זעיר בגודל של גרגיר חול. חול בכף יד | melnyk mariya, Shutterstock
מי דולפין חמווווד שלי?
כשאנחנו מדברים לתינוקות, הקול שלנו משתנה: הוא נהיה גבוה יותר, וההברות מתארכות. "בייבי טוק", או בשמה המדעי "הורית", נפוצה בתרבויות רבות ברחבי העולם. מחקרים הראו שתינוקות מבינים שאנשים המדברים כך פונים אליהם, ומקדישים להם יותר תשומת לב.
ומה בקשר לבעלי חיים? במחקר חדש, חוקרים בחנו את השריקות של הדולפינן המצוי (_Tursiops truncatus_), בעל חיים עם תקשורת קולית מורכבת. לכל דולפין יש שריקת חתימה משלו, שהוא משמיע לעתים קרובות. החוקרים נעזרו בה כדי לבדוק אם הדולפינות משנות את קולן בנוכחות גור. כחלק מפרוייקט לניטור בריאותם של דולפינים במפרץ בפלורידה, חוקרים לכדו קבוצות קטנות שלהם ואף הצמידו להם באופן זמני מכשירי הקלטה. הם התמקדו ב-19 דולפינות, שהוקלטו עם צאצאיהן ובלעדיהם. הממצאים הראו שהשריקות אכן השתנו בנוכחות הגורים, והיו גבוהות יותר. "זה דומה מאוד למה שאמהות אנושיות עושות", אמרה אחת החוקרות. החוקרים משערים שה"גור טוק" של הדולפינים נועד למשוך את תשומת לב של הצעירים. לכתבה באתר.
האם משנה את גובה השריקות בנוכחות הגור. נקבת דולפינן מצוי והגור שלה | צילום: Sarasota Dolphin Research Program, Photo taken under NMFS MMPA Permit No. 20455
אותה תרופה, מחלה אחרת
ALS היא מחלת ניוון שרירים חשוכת מרפא שפוגעת בתאי עצב תנועתיים וגורמת חולשה בגפיים, קשיי דיבור ולבסוף ניוון שרירים ומוות מכשל בתפקוד מערכת הנשימה. ניסוי קליני קטן בן עשרים משתתפים בדק את השימוש בתרופה רופינירול, המאושרת מזה למעלה משני עשורים לחולי מחלת פרקינסון, לטיפול בחולי ALS.
החוקרים גילו כי מצבם של חולים שקיבלו את התרופה במשך 48 שבועות היה טוב יותר מזה של קבוצת הביקורת. הם היו פעילים יותר מבחינה גופנית, חוו ירידה איטית יותר בניידות, שריריהם נפגעו פחות ותפקודי הריאות שלהם היו טובים יותר.
החוקרים גילו שכשהתרופה השפיעה לטובה על תרביות תאי עצב של חולים, גם החולים עצמם הגיבו היטב לתרופה. לפיכך, נראה שבדיקות מעבדה יוכלו לחזות אם התרופה תועיל לחולה, ולחסוך טיפולים מיותרים וממושכים מחולים שלא יפיקו מהם תועלת. עם זאת, כדי לאשר את יעילות התרופה דרושים מחקרים נוספים ומקיפים יותר. לכתבה באתר.
תרופה לפרקינסון עשויה להועיל לחולים ב-ALS. תאי עצב תנועתיים פגועים במחלת ALS | מקור: Kateryna Kon, Shutterstock
ריח כף יד של גבר ואישה
אחד האתגרים בחקירות משטרה הוא לגלות את זהות הפושע לאחר שעזב את זירת האירוע. לשם כך אנשי הזיהוי הפלילי אוספים ראיות שהעבריין השאיר אחריו, למשל טביעות אצבע או DNA. גם הריח הייחודי שאנו מפיצים עשוי לשמש ראיה כזאת. לכל אדם יש ריח גוף ייחודי לו, הנובע בעיקר מתערובת החומרים הנדיפים שגופנו מפריש. כבר קיימות שיטות לאסוף דגימות ריח מזירת פשע, אך עדיין לא ברור איך להשתמש בהן לזיהוי מוצלח.
קבוצת חוקרים ביקשה לבדוק אם אפשר להשתמש בריח המופרש מכפות הידיים כדי להבחין בין נשים לגברים. הם השתמשו לשם כך בשיטת הכרומטוגרפיה הגזית, שמאפשרת לבודד ולזהות רכיבים כימיים בדגימה, ובמודל חישובי שלמד לזהות את הרכב החומרים המאפיינים ריח נשי וריח גברי.
התוצאות היו מרשימות: הגישה שנקטו החוקרים אפשרה להם להבדיל בין זכרים לנקבות ברמת דיוק של כ-96 אחוז. יהיה מעניין לראות בהמשך אם ניתוח ריח הגוף יוכל לסייע בזיהוי מאפיינים נוספים, כגון גיל או גזע, ואם השיטה אכן תסייע לפענוח פשעים. למאמר המלא (באנגלית).
הבחינו בין גברים לנשים לפי הרכב חומרי הריח בכף היד. איסוף דגימה לתוך מבחנה | Microgen, Shutterstock