להבין את שפת הגוף של קופי האדם, טלסקופ החלל הישראלי הראשון, והאורגנואידים שמרפאים את המוח

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

 

מה חדש?

  • לעוף כמו זרע
  • גם אתם יכולים להבין את שפת הגוף של קופי האדם
  • נאס"א תשגר את טלסקופ החלל הישראלי
  • התפקיד של פילים במחזור הפחמן
  • האורגנואידים שמרפאים את המוח

לעוף כמו זרע

לזרעים של צמח שן הארי עיצוב ייחודי, שמאפשר להם להתעופף למרחקים אדירים על גבי הרוח. בטבע, זרעים כאלה יכולים להינשא ברוח עשרות קילומטרים, בזכות מבנה ייחודי המאפשר רכיבה על מערבולות אוויר. מבנה הזרעים הללו היה השראה לרובוט זעיר במשקל של 1.2 מיליגרם, המסוגל לעוף בלי מנוע או סוללה.

הרובוט שפיתחו חוקרים מפינלנד וגרמניה עשוי מחומרים ייחודיים המשנים את צורתם בתגובה לקרני לייזר או אור רגיל המאירות עליהם. השינוי גורם לרובוט "לנפנף בכנפיו" בלי צורך במקור אנרגיה פנימי, מה שמאפשר לו להיות קטן וקל מספיק כדי לעופף גם על מערבולות אוויר חלשות ביותר. החוקרים מעריכים שנחיל של רובוטים שכאלה יוכל לשמש להאבקה מלאכותית של גידולים, אך לשם כך נדרש פיתוח נוסף שיאפשר לרובוטים לנווט ולעופף בצורה מבוקרת. מקור.

רובוט זעיר בהשראת צמח שן הארי. | Jianfeng Yang / Tampere University

גם אתם יכולים להבין את שפת הגוף של קופי האדם

או לפחות יש סיכוי טוב שתבינו אותה. קופי האדם מתקשרים ביניהם בעזרת שילוב של קולות ושל תנועות ידיים וגוף. המחוות הללו מסוגלות להעביר מסרים מורכבים, כמו "אני רוצה מהאוכל שלך", או "נקה לי בבקשה את הפרווה". רוב הרפרטואר של מחוות הגוף משותף לכל קופי האדם, ולכן אפשר לשער שהוא היה קיים גם אצל האב המשותף שלהם - ושלנו. 

במחקר חדש, חוקרות מבריטניה בדקו אם בני אדם מסוגלים לזהות את המחוות של קופי האדם, אף על פי שאיננו משתמשים בהן. הן אספו עשרות סרטונים שמראים שימפנזים ובונובו מבצעים מחוות גוף שונות, ויצרו מהם שאלון שניתן ל-5,656 אנשים. התוצאות הראו שהנשאלים בחרו בתשובה הנכונה לעיתים הרבה יותר קרובות ממה שהיינו מצפים לקבל אם התשובות היו אקראיות. לפחות במידה מסוימת, בני אדם אכן מבינים את שפת הגוף של קופי האדם. קישור לכתבה, שבה תוכלו גם לבחון את עצמכם.

האם בני אדם מסוגלים לזהות את המחוות של קופי האדם? | Catherine Hobaiter CC-BY 4.0

נאס"א תשגר את טלסקופ החלל הישראלי

סוכנות החלל של ארה"ב תהיה אחראית לשיגור הטלסקופ אולטראסט בשנת 2026. כך נקבע בהסכם בין נאס"א לסוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הטלסקופ שמפתח מכון ויצמן למדע יעשה תצפיות באורכי גל על-סגולים, ויחקור אירועים קוסמיים חזקים וקצרים, כמו התפוצצויות של כוכבים (סופרנובות) או התנגשויות בין גרמי שמיים מסיביים מאוד. הטלסקופ יאפשר לזהותם בשלב מוקדם, ולהפנות אליהם טלסקופים נוספים ברחבי העולם. בנוסף, הוא יבצע סקר שמיים מקיף של מקורות קרינה על סגולה, ויחקור עוד שלל תחומים, מבליעה כוכבים בחורים שחורים ועד אטמוספרות של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות.

תמורת שיגור הטלסקופ יוקצו לנאס"א שמונה מקומות למדענים מארה"ב בצוותי העבודה של הטלסקופ והיא תקבל גישה בזמן אמת לנתונים שהוא יספק. "שיתוף הפעולה עם נאס"א חשוב מאוד עבורנו, ומוכיח שכשאנחנו עושים פרויקט מדעי פורץ דרך, אנו יכולים לצרף את האמריקאים כשותפים", אומר פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן למדע, החוקר הראשי של הפרויקט. לכתבה באתר.

טלסקופ חלל ישראלי ראשון | אילוסטרציה: מכון ויצמן למדע

התפקיד של פילים במחזור הפחמן

לצמחים תפקיד חשוב במעגל הפחמן בטבע, עקב יכולתם לקלוט מהאוויר את גז החממה פחמן דו-חמצני ולאגור אותו. יערות הגשם העשירים בצמחייה חשובים במיוחד: הם אוצרים כרבע מהפחמן על כדור הארץ ומסייעים להפחית את כמותו באטמוספרה ולמתן את שינויי האקלים. 

בעבר הרחוק חיו ביערות הגשם מגוון בעלי חיים צמחוניים שמשקלם עלה על אלף ק"ג. כיום נותרו רק שניים: הפיל האסיאתי ופיל היער האפריקאי, ויש להם השפעה עצומה על יערות הגשם. 

במחקר חדש, חוקרים ניתחו נתוני צמחייה ומידע על העדפות אכילה של פילים, כדי להבין איך הם משפיעים על ההרכב והמבנה של יערות מרכז אפריקה. הם מצאו שהפילים מראים העדפה ברורה לאכילת צמחים שאוגרים מעט פחמן, וכך מעודדים את גדילתם של צמחים עשירים בפחמן. בנוסף הם מפיצים את זרעיהם של עצים גדולים שאוגרים הרבה פחמן. כך הם תורמים תרומה חשובה לקיבוע פחמן מהאטמוספרה.

המחקר הראה שלהיעלמותם של פילי היער, המצויים בסכנת הכחדה חמורה, עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על מאזן הפחמן. לכן חשוב מאוד שנשמור עליהם בריאים, שמחים ורעבים. למחקר המלא (באנגלית).
 

הפילים מראים העדפה ברורה לאכילת צמחים שאוגרים מעט פחמן. | Villiers Steyn, Shutterstock


האורגנואידים שמרפאים את המוח

המוח האנושי מורכב ממיליארדי תאים המתקשרים זה עם זה. בשונה מחלק ניכר מתאי הגוף האחרים, רוב תאי המוח אינם מתחלקים ומתחדשים. לעובדה הזאת יש חשיבות רבה כשקורות פגיעות מוחיות, כיוון שמוות של תאי מוח עלול לפגוע לצמיתות בפעילות האיבר המורכב והחיוני הזה.

לאחרונה הצליחו חוקרים לגדל אורגנואידים של תאי מוח - צברים של תאים אנושיים שמחקים בקנה מידה קטן את הצורה והמבנה של רקמת המוח. המטרה הייתה להשתיל את האורגנואידים במוח של חולדה כך שישתלבו בו וייקחו חלק פעיל בתפקודו. עתה, מחקר חדש התקדם צעד נוסף הלאה, כשחוקרים השתילו אורגנואידים של מוח אנושי במוחות פגועים של חולדות. השתלים השתלבו במבנה הרקמה הפצועה ואף הגיבו בצורה תקינה כשהוצגו לחולדה גירויים חזותיים. המחקר מציג לראשונה את האפשרות שבעתיד אולי נוכל לטפל בפגיעות מוחיות על ידי השתלת תאים חדשים באזור שניזוק. למאמר המלא (באנגלית). לכתבה קודמת.


0 תגובות