סוסים שנולדו לאבות מבוגרים רצים לאט יותר, סודם של דובוני המים, בזמן שישנתם והתקן פלסטיק מניע עצמים קטנטנים בעזרת כוח הנימיות
מה חדש?
- סוסים שנולדו לאבות מבוגרים רצים לאט יותר,
- סודם של דובוני המים
- בזמן שישנתם
- התקן פלסטיק מניע עצמים קטנטנים בעזרת כוח הנימיות
סוסים שנולדו לאבות מבוגרים רצים לאט יותר
חוקרים בבריטניה מצאו כי סוסי מרוץ שנולדו לאבות מבוגרים, איטיים יותר מסוסים שנולדו לאבות צעירים. במחקר השוו את מהירות הריצה של למעלה ממאה אלף סוסים שהשתתפו ביותר מ-900 אלף מרוצים בעשרים השנים האחרונות, ותיעדו את גיל ההורים של כל סוס. החוקרים מצאו כי כל שנה שנוספה לגיל האם בזמן שהרתה, תאמה לירידה של 1.5 סנטימטר בשנייה במהירות הצאצא. אך מה שהפתיע את החוקרים באמת היה שגם גיל האב בעת הזיווג משפיע בצורה דומה על מהירות הצאצא. כל שנה נוספת בגיל האב תאמה לירידה של כסנטימטר בשנייה במהירות הצאצא.
שינויים אפיגנטיים, שהם שינויים בתורשה שאינם כרוכים בשינוי רצף ה-DNA, קשורים גם לגילו של בעל החיים. ככל שהוא מתבגר, כך יש יותר שינויים כאלה, שמעלים את הסבירות להשפעות על הצאצא עוד לפני שנהרה. ירידה של 1.5-1 סנטימטר בשנייה במהירות יכולה בקלות להכריע בין המקום הראשון לשני, ולפיכך המחקר יכול להשפיע על מחירי סוסי המרוץ המובחרים, שיכול להגיע לעשרות מיליוני דולרים. למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
האם הסוס מאחורה נולד לאב מבוגר יותר? סוסים במרוץ |Lukas Gojda, Shutterstock
שגב נוה טסהסודם של דובוני המים
דובוני מים (Tardigrades) מסוגלים לשרוד בתנאים קיצוניים של חום, קור, לחץ וקרינה – וגם יובש. קבוצת מדענים מיפן הצליחה לאחרונה לבודד קבוצת חלבונים ייחודית לדובוני מים, שעשויה להסביר כיצד הם מצליחים להתמודד עם היובש. על ידי צביעת החלבונים בסמן פלואורסצנטי, מצאו החוקרים כי בתנאי יובש חלבונים אלה יוצרים רשת חוטים סבוכה המזכירה את שלד התא. רשת זו מקנה לתא קשיחות ואלסטיות אשר מגינות עליו מקריסה בתנאי יובש. פעולה זו היא הפיכה – כאשר היובש חולף, הרשת מתפרקת. השיטות שבהן השתמשו החוקרים לאיתור החלבונים עשויות לסייע במציאת חלבונים נוספים המסייעים לבעלי חיים לשרוד בתנאי עקה. לכתבה המלאה באתר.
מהיצורים הקשוחים ביותר עלי אדמות. דובון מים מבעד למיקרוסקופ | Videologia, Shutterstock
יפתח דיבוןבזמן שישנתם
חוקרים פיתחו שיטה זולה ופשוטה לאבחון מוקדם של מחלת פרקינסון, עוד לפני הופעת תסמינים מוחשיים כמו רעד, קישיון שרירים ובעיות יציבה.
מתברר כי כבר בשלב מוקדם של המחלה, אזורים בגזע המוח ששולטים על הנשימה מתחילים להתנוון ופוגעים באיכות השינה של החולה. בעזרת חגורת חזה או מכשיר הקלטה שתלוי על הקיר, אספו החוקרים נתונים על נשימתם של מאות חולי פרקינסון ואלפי אנשים בריאים בזמן השינה. על סמך זה אימנו את המחשב באמצעות אלגוריתם של בינה מלאכותית לזהות דפוסים שאופייניים לחולים. כשהכניסו נתונים חדשים, האלגוריתם זיהה את חולי הפרקינסון בדיוק רב, אפילו בבדיקות שנעשו זמן רב לפני שאובחנו בשיטות הרגילות.
התקווה היא שהשיטה והמכשיר יוכלו לסייע בעתיד לאנשים שנמצאים בסיכון גבוה ללקות במחלה, ולעקוב אחרי התפתחותה אצל חולים שנמצאים בשלבים מוקדמים של המחלה. לכתבה המלאה באתר.
אלגוריתם זיהה את חולי הפרקינסון בדיוק רב. ידיים לא יציבות מחזיקות כוס מים | Pixel-Shot, Shutterstock
ד"ר אילת זאוברמןהתקן פלסטיק מניע עצמים קטנטנים בעזרת כוח הנימיות
קבוצת מדענים פיתחה התקן שמסוגל להזיז במדויק עצמים בגודל של כעשרה מיקרומטרים (מיליוניות המטר) על בסיס כוח הנימיות (כוח קפילרי). הנימיות היא הכוח שגורם לפני השטח של נוזל ליצור צורה קעורה כתוצאה מכוח המשיכה בין הנוזל לדופנות הכלי ובין מולקולות הנוזל לבין עצמן. אם מניחים עצם על פני השטח של האזור הקעור שנוצר בנוזל, אפשר להניע אותו בדיוק רב בעזרת שליטה בצורת הנוזל.
ההתקן שבנתה קבוצת החוקרים מורכב מאמבט מים ובתוכו תיבה שהודפסה במדפסת תלת-ממד. התיבה חרוצה בחריצים המצטלבים זה עם זה בהתאם לאופן שבו מעוניינים לתמרן את העצם המיקרוסקופי. כשמעלים או מורידים את התיבה בתוך האמבט, מפלס המים בחריצים משתנה, כך שעצם המונח בהם ינוע בזכות הכוחות הנימיים לפי הדרך שהחריצים מכתיבים. אפשר לגרום לכמה עצמים צפים לנוע במקביל, בנפרד ואף לחוג זה סביב זה. החוקרים הראו שהם יכולים לשזור באמצעות ההתקן חוטים דקיקים בקוטר של עשרה מיקרומטרים. הפיתוח יכול לסייע בייצור מוליכים ואנטנות לתדרים גבוהים או יישומים אחרים המצריכים מניפולציה של עצמים בתחום הגדלים המיקרומטריים. למאמר המלא (באנגלית). לסרטון המדגים את ההתקן.
מסוגל להזיז במדויק עצמים בגודל של כעשרה מיקרומטרים. תמונה של ההתקן | Manoharan Lab/Harvard SEAS
