סוסי הוולגה שכבשו את העולם, נישואי הקרובים של התוכים דווקא הועילו להם, מומחים נגד הסכם הנפט עם האמירויות, "טוב מספיק" בניווט ומקל נחייה שיוביל אותך
מה חדש?
- סוסי הוולגה שכבשו את העולם
- נישואי הקרובים של התוכים דווקא הועילו להם
- מומחים נגד הסכם הנפט עם האמירויות
- "טוב מספיק" בניווט
- מקל נחייה שיוביל אותך
סוסי הוולגה שכבשו את העולם
רכיבה על סוסים הניעה מהפכה תרבותית בעידן הברונזה, לפני כ-4,000 שנה. ניצול כוחו של הסוס יצר מהפכה בחקלאות ואיפשר תנועה מהירה של אנשים, דבר שהאיץ מאד את הסחר והעברת המידע. ידוע כי למרבית הסוסים המבויתים בעולם מוצא משותף, וההנחה הרווחת הייתה שהמוצא הזה הוא בערבות מונגוליה.
הודות לריצוף הגנים של 273 סוסים מתקופות שונות הצליח צוות חוקרים מצרפת ולהראות שמוצאו של הסוס המודרני היה דווקא במרחק רב מערבה משם, בין נהרות הוולגה והדון במערב רוסיה. החוקרים מצאו שאומנם הסוסים בויתו כמה פעמים כבר לפני 5,000 שנה, אך לפני כ-4,000 שנה לערך הופיע זן הסוסים המוכר לנו כיום, והתפשט במהירות מערבות רוסיה לרחבי אירופה ולמזרח הרחוק. החוקרים גילו כי לזן הזה יש שני גֵנים שהעניקו לו יתרון על פני זני הסוסים שקדמו לו – האחד קשור לאופי רגוע והשני ליכולת נשיאת משאות, שתי תכונות שאפשרו לאלף את הסוסים ולרכוב עליהם לאורך זמן. גם הראיות המוקדמות ביותר לשימוש במרכבות הופיעו לראשונה באזור הזה ובערך באותו מועד, דבר שמחזק את השערת החוקרים שזהו מקורו של הסוס המודרני. למחקר המלא (באנגלית)
סוסים רצים באחו | שאטרסטוק, By Kwadrat
ספיר חבושה-לאופרנישואי הקרובים של התוכים דווקא הועילו להם
קקפו הוא תוכי שמנמן, חסר יכולת תעופה, שחי בניו זילנד ונמצא היום בסכנת הכחדה חמורה. בימים אלה נותרו בטבע רק 204 פרטים, כולם באי סטיוארט המבודד. אפשר לצפות כי אוכלוסייה כה קטנה באי מבודד תסבול מריבוי של מוטציות מזיקות בגלל המגוון הגנטי המצומצם, אבל מחקר מצא שדווקא באוכלוסייה הזאת יש פחות מוטציות מזיקות בהשוואה לאוכלוסיית הקקפו הגדולה יותר שחיה בעבר באיים הגדולים של ניו זילנד. החוקרים משערים כי התוכים עברו תהליך ברירה טבעית שבו אכן הצטברו מוטציות מזיקות רבות בטווח הקצר, אך מכיוון שהתוכים בעלי המוטציות לא הצליחו לשרוד, או לפחות העמידו פחות צאצאים, בטווח הארוך המוטציות המזיקות נכחדו מהאוכלוסייה באי דווקא בזכות המגוון הגנטי המצומצם ו"נישואי הקרובים". לכתבה המלאה באתר
תוכי קקפו. Shutterstock, Imogen Warren
תמר לביאמומחים נגד הסכם הנפט עם האמירויות
צוות מומחים רב-תחומי, הכולל מדעני סביבה רבים, מזהיר כי יישום ההסכם של חברת קצא"א עם איחוד האמירויות עלול להגדיל את הסיכון לנזקים סביבתיים קשים. על פי ההסכם, נפט מהאמירויות יגיע במכליות לנמל אילת, יועבר בצינור לאשקלון ומשם ימשיך במכליות לאירופה. המומחים מזהירים כי הגברת פעילות המכליות מגדילה את הסיכון לדליפת נפט במפרץ אילת שעלולה לסכן את שונית האלמוגים הייחודית, וכן את הסיכון לזיהום נפט בים התיכון. דליפות כאלה גם עלולות להשבית את התפלת המים בישראל ולגרום נזק כלכלי כבד. כמו כן המומחים מתריעים כי דליפת נפט ממכלים יבשתיים או מהצינור עצמו, למשל בעקבות רעידת אדמה, עלולה לסכן את הסביבה ואת האדם, כפי שאירע למשל בדליפת הנפט מצינור קצא"א לשמורת עברונה ב-2014. לקראת דיון בבג"ץ על עתירות נגד ההסכם ממליצים מחברי הדו"ח למנוע את יישומו. לכתבה המלאה באתר.
צילום: זיהום נפט בחוף חולי. A_Lesik, Shutterstock
אור אליאסוןמציאת המסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות בעיר היא אחת מהבעיות החישוביות המורכבות ביותר שמחשבים נדרשים להן. במבט ראשון קשה להבין למה: הרי בני אדם מסוגלים לתכנן מסלולים יעילים במהירות, בעיצומן של משימות רבות אחרות. אך מחקר חדש מראה שאנחנו טובים בכך פחות משחשבנו, והמסלולים שנבחר לא יהיו היעילים ביותר.
צוות חוקרים מארצות הברית בחן את האופן שבו אנשים מקבלים החלטות ניווט, באמצעות ניתוח נתוני GPS אנונימיים של 14 אלף אנשים שניווטו בערים שונות. החוקרים מצאו שפעם אחר פעם האנשים לא בחרו במסלול היעיל או הקצר ביותר, אלא העדיפו את זה שבו הם יפנו רוב הזמן לכיוון היעד שלהם. החוקרים ציינו ששיטת הניווט הזאתו לא תפיק תמיד את המסלול הקצר ביותר, אך היא "טובה מספיק" לצרכים מעשיים. החוקרים משערים שלכן היא נשמרה מבחינה אבולוציונית ואף מוצאים אותה אצל שלל מיני יונקים וציפורים, למרות חסרונותיה.
הבנת הדרך שבה אנשים בוחרים את מסלולם יכולה להשפיע רבות על תכנון ערי העתיד, וגם על האופן שבו אנחנו מכוונים את התנועה ומשלטים את הערים שאנו חיים בהן היום. למחקר המלא (באנגלית)
Figure courtesy of the researchers and edited by MIT News
מקל נחייה שיוביל אותך
חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד פיתחו כעת מקל נחייה חכם מחומרים ביתיים פשוטים, שפועל באמצעות תוכנת קוד פתוח חינמית. על פי החוקרים, התוצר הסופי אמור לעלות לא יותר מ-400 דולר. הוא משתמש בחיישני LIDAR, שמזהים עצמים במרחב באמצעות לייזר בדומה לחיישנים של כלי רכב אוטונומיים. בנוסף המקל מצויד בחיישני תאוצה, מגנטיות, גירוסקופים ומערכת GPS מובנית. החוקרים הניחו ללקויי ראייה ולאנשים שעיניהם כוסו לנסות את המקל החדש, ובשתי הקבוצות הוא סייע לנבדקים לנוע מהר יותר ובביטחון רב יותר. לדברי החוקרים, השיפור המשמעותי במהירות ההליכה הוא גם שיפור באיכות החיים. למאמר המקורי (באנגלית)
סרטון הדגמה (באנגלית):
