מדע בדקה: ארבעת המינים של הג'ירף

1. לקראת סוכות: התגלו ארבעת המינים של הג'ירף

מחקר חדש שהתפרסם בירחון Current Biology קובע כי ישנם ארבעה מיני ג'ירף, ולא אחד כפי שסברו עד כה. החוקרים אספו דגימות רקמה מ-141 פרטים ברחבי אפריקה, קבעו את הרצפים הגנטיים שלהן והשוו ביניהם.

אחד הקריטריונים להגדרת קבוצות כמינים נפרדים הוא ההבדלים הגנטיים ביניהן. חשוב גם לדעת אם יש ביניהן "זרימת גנים", כלומר אם גנים עוברים מקבוצה לקבוצה בעקבות הזדווגויות. הרצפים הגנטיים מעידים כי פרטים מארבע הקבוצות אינם נוהגים להזדווג זה עם זה, אף שבשבי הם מסוגלים לעשות זאת. התוצאה: ההבדלים בין מיני הג'ירף גדולים כמו ההבדלים בין דובי קוטב לדובים חומים.

עד כה היה ידוע על תשעה תת-מינים של ג'ירף, אך כולם נחשבו כשייכים למין אחד בלבד. התגלית שלמעשה קיימים ארבעה מינים תשפיע על מאמצי השימור של היונק הגבוה בעולם. למשל, אחד המינים, הנקרא ג'ירף צפוני (G. camelopardalis), מונה פחות מ-4,750 פרטים בטבע, ולכן נמצא בסכנה חמורה.

יעל כורם

2. היום שאחרי האנטיביוטיקה

בשנת 1945 קיבלו אלכסנדר פלמינג, הווארד פלורי וארנסט בוריס צ'יין את פרס נובל לרפואה על גילוי הפניצילין. פלמינג הזהיר בנאומו כי שימוש מופרז באנטיביוטיקה יוביל בעתיד להופעת חיידקים העמידים לטיפול.

תחזיתו של פלמינג התממשה במהירות: חיידקים הנחשפים לאנטיביוטיקה עוברים תהליכים מהירים של ברירה טבעית ואבולוציה, ומפתחים עמידות כנגדה. לדוגמה, ארגון הבריאות העולמי עדכן לאחרונה את המלצותיו לטיפול בשלוש מחלות מין נפוצות, גם משום שמחלת הזיבה אינה מגיבה עוד לטיפולים המקובלים. ברחבי העולם מתים לפחות 700,000 איש בשנה מגורמי מחלה עמידים לטיפול. על פי התחזיות, עד שנת 2050 ימותו 10 מיליון איש בשנה ממחלות עמידות לטיפול אנטי-מיקרוביאלי. 

ב-21 בספטמבר תתכנס העצרת המרכזית של האו"ם לדיון בסכנה זו. זו הפעם הרביעית בלבד שהעצרת, העוסקת לרוב בסוגיות ביטחון וכלכלה, מתכנסת לדון בנושאי בריאות (הדיונים הקודמים עסקו ב-HIV ואיידס, במחלות לא-מידבקות ובאבולה). המשתתפים צפויים להכריז על שיתוף פעולה עולמי למאבק בעמידות לטיפול, כגון הפחתת שימוש מיותר בחומרים אנטי-מיקרוביאליים ומאמץ לפתח תרופות חדשות וטיפולים מונעים יעילים – חיסונים.

נעם לויתן

3. מה גילו הגנים של דג הגרם הגדול בעולם?

דג השמש הוא דג הגרם הגדול בעולם, ומשקלו מגיע עד 2,300 ק"ג (2.3 טון!). השבוע פורסם מאמר של חוקרים מאוניברסיטאות בסין ובסינגפור, שפענחו את הרצף הגנטי המלא של דג זה. החוקרים זיהו את השינויים הגנטיים שהביאו את הדג לממדיו המרשימים.

החוקרים זיהו בגנום הדג שינויים המביאים לעודף בכמה הורמונים הפועלים כגורמי גדילה. חלבונים שונים, כמו אלה המסייעים בבקרה של התפתחות הסחוס והעצמות, נמצאים גם הם בדגים אלה בכמויות גדולות מהרגיל. ממצאים אלה עשויים להסביר כיצד צמח הדג למשקל ולממדים העצומים האופייניים לו כיום, אך אינם עונים על השאלה מדוע מוטציות אלה התרחשו וכיצד הן תורמות לשרידות הדג. 

הורמונלי במיוחד | בתמונה: דג השמש (Mola mola)

נטע רוזנטל

4. רגשות בהזמנה

טכניקה חדשה בשם DecNef (Decoded neurofeedback) מאפשרת להשרות רגשות באמצעות משוב מהדמיית MRI – כך נטען במחקר שהתפרסם לאחרונה.

בשלב הראשון, החוקרים זיהו דפוסי פעילות באזור פיתול החגורה במוח (cingulate cortex), התואמים רגשות שחשו הנבדקים כשהוצגו להם תמונות של הבעות פנים. תמונות שהנבדקים דירגו כ"חיוביות" עוררו דפוסי פעילות שונים מאלו שדירגו כ"שליליות". אחר כך הוצגו לנבדקים הבעות פנים שהם דירגו כניטרליות, והם התבקשו להשתמש במוחם כדי להגדיל דיסק שראו על מסך. מבלי שידעו זאת, כדי להגדיל את הדיסק היה עליהם לייצר דפוס פעולה מוחי התואם רגש חיובי (בקבוצת נבדקים אחת) או שלילי (בקבוצה האחרת). הנבדקים הצליחו במשימתם, כלומר אפשר לאמן אנשים לייצר רגשות ספציפיים בתגובה לגירויים ניטרליים.

אמנם, השינויים שהחוקרים הצליחו להשרות היו מתונים, אך גם לשינוי קטן יכול להיות ערך טיפולי – למשל, בהפחתת הכאב הרגשי אחרי אירוע טראומטי. ואם יהיה מי שינסה לנצל את השיטה למטרות לא-רצויות, כגון שטיפת מוח, אולי יש יתרון בכך שיעילותה מוגבלת.

ד"ר עידו מגן

5. זוהו הנוירונים הגורמים לעור ברווז ולהתקשות הפטמות

חוקרים שבדים זיהו שני סוגי נוירונים האחראים להתקשות הפטמות ולעור ברווז.

פעולות שוטפות רבות, כמו נשימה ועיכול, מתבצעות בגופנו בלי שנחשוב על כך. לפעולות אלה אחראיות שתי זרועותיה של מערכת העצבים האוטונומית. הזרוע הפרסימפטטית אחראית לפעולות שגרתיות כגון עיכול, והזרוע הסימפטטית מפעילה תגובת "הילחם-או-ברח" בזמן חירום: הפעולות השגרתיות נפסקות והאנרגיה מופנית לתגובה המיידית. בעבר סברו כי הזרוע הסימפטטית מגיבה בכל איברי המטרה באופן אחיד. זאת בעקבות ניסויים ברמת דיוק נמוכה, שנמדדו בהם איברים שלמים או צברי תאים. מחקרים חדשים מרמזים כי לנוירוני המערכת הסימפטטית יש התמחויות, המאפשרות תגובות שונות באיברי מטרה שונים. מדענים שבדים השתמשו בשיטה מתקדמת לריצוף גנטי ובודדו שבעה סוגי נוירונים מתמחים בצבירי הנוירונים שבחוט השדרה. שניים מביניהם מעצבבים ספציפית את השרירים הזוקפים הגורמים להתקשות הפטמות ולעור הברווז.

ממצאי המחקר, שפורסמו ב-Nature Neuroscience, מעידים כי מערכת העצבים הסימפטטית מאורגנת במעין "צינורות דיסקרטיים", המזרימים מידע ליעדים מוגדרים ברקמות. החוקרים סבורים כי עבודתם תסייע בחקר המערכת הסימפטטית.

אלכס קרצר