מדע בדקה: החללית שתגיע הכי קרוב לשמש

1. לגעת בחמה: גשושית מחקר לשמש

נאס"א הודיעה שאישרה את שלב התכנון של משימת המחקר ששמה גשושית סולרית פלוס (Solar Probe Plus), המיועדת להיות החללית שתגיע למרחק הקצר ביותר מהשמש. החללית מיועדת לשיגור בקיץ 2018, והיא תגיע למרחק של כשישה מיליון ק"מ מפני השמש, קרוב לעטרה (Corona) שהיא שכבת גז לוהט.

הקורונה החיוורת, שנראית היטב בזמנים של ליקוי חמה, קורנת בטמפרטורה של כמיליון מעלות - פי 200 בערך יותר מהטמפרטורה של שפת השמש שמתחתיה. שכבת גז זו היא המקור לחלקיקי שמש אנרגטיים; היא מאיצה אותם למהירויות גבוהות, וגורמת להם להסתער על הגופים במערכת השמש ולפגוע במערכות החשמל של הלוויינים שלנו – שני דברים שאין להם הסבר מספק עדיין. הגשושית תתקרב לראשונה אל השמש בשנת 2024, ותמדוד את רכיבי העטרה. אולי כך היא תספק תשובות לשתי החידות הללו.

ד"ר דוד פולישוק

יותר מ-20 מיליון בני אדם נדבקים בכל שנה במחלות הנגרמות מקבוצה של טפילים חד תאיים, כמו ליישמניה של האיברים הפנימיים, מחלת צ'אגאס ומחלת השינה, וכ-50 אלף בני אדם מתים מהן, בעיקר באזורים טרופיים. הטיפולים נגד מחלות אלה יקרים, לא יעילים ובעלי תופעות לוואי רבות, ומאחר שהמחלות כמעט ולא משפיעות על העולם המערבי, החיפוש אחר תרופות יעילות יותר מצומצם מאוד. חוקרים מארה"ב, בריטניה וסינגפור מדווחים בכתב העת Nature כי מצאו תרכובת אחת המסוגלת לטפל בשלוש המחלות.

החוקרים סרקו שלושה מיליון תרופות אפשריות בחיפוש אחר חומר הפוגע בשלושת סוגי הטפילים, הדומים זה לזה ביולוגית. לאחר שמצאו תרכובת מתאימה, הם בחנו כ-3,000 נגזרות שלה, עד שלבסוף קיבלו תרכובת (GNF6702) היעילה פי 400 מהתרכובת המקורית.

לדברי החוקרים, התרכובת אינה מסוכנת לתאי אדם והיא ריפאה עכברים שהודבקו בטפילים השונים, בלי תופעות לוואי. החוקרים בוחנים כעת את בטיחותה בבני אדם, בתקווה להתחיל בקרוב ניסויים קליניים.

נעם לויתן

3. שומרים את הקרח

ביום שני ה-15 בספטמבר יעלה צוות חוקרים בינלאומי לקרבת פסגת המון בלאן שבהרי האלפים, כדי לקדוח שלושה גלעיני קרח (ice cores). מבין שלושת הגלעינים, אחד ייחקר מיד לאחר שיגיע לתחתית ההר, ושני האחרים יועברו למערה באנטארקטיקה. זאת במסגרת פרויקט ליצירת ארכיב של עשרות קרחונים מרחבי העולם.

הקרחונים אוצרים בתוכם מידע אקלימי מהעבר, העשוי לסייע לנו בהבנת תהליכי אקלים עתידיים. התמוססותם מקבילה, אפוא, למחיקת עמודים מספר היסטוריה. חוקרים מאיטליה, יזמו את המבצע במטרה לשמר דגימות קרחונים מרחבי העולם, בטרם יתמוססו ומידע יקר ערך יאבד בעקבות עליית הטמפרטורות והתמוססותם של קרחונים באלפים ובהרי האנדים.

אוהל קידוחים סמוך לפסגת המון בלאן באלפים | תמונה: CNRS Photothèque, Bruno Jourdain

יעל ארליך

4. מפסק שינה

מחקרים כבר דיווחו בעבר על קבוצת תאים במוח זבוב הפירות, המתפקדת כ"מתג" המפעיל ומסיים את מצב השינה. שיערו שתאים אלו אומדים את רמת העייפות, ומעבר לסף מסוים מחוללים פעילות חשמלית המשרה שינה.

כעת, במאמר שפורסם בכתב העת Nature, מדווחים דיוגו פימנטל (Pimentel) ועמיתיו מאוניברסיטת אוקספורד כי המוליך העצבי דופמין ממלא תפקיד מרכזי בהפסקת הפעילות החשמלית של מתג השינה. מכאן שדופמין הוא כנראה אחד הגורמים להתעוררות.

פימנטל ועמיתיו השתמשו בטכנולוגיית האופטוגנטיקה, המאפשרת שליטה ברמות ביטוי של גנים בעזרת אור. הם הצליחו לגרום לייצור מלאכותי של דופמין, שגרם לזבובים רדומים להתעורר.

בהמשך, ינסו החוקרים להבין מהם האותות המתחילים את פעילות המתג. ניסויים אלה עשויים לפתוח אפשרויות חדשות בחקר תהליכי השינה.

אלכס קרצר

5. רכב החלל הסיני שובר שיאים על הירח

סוכנות החלל הסינית הודיעה כי רכב הירח שלה, יוטו (Yutu), סיים את משימתו כשנתיים וחצי לאחר שהחלה. בכך נשבר שיא משך הפעילות על הירח למשימה יחידה. את השיא הקודם קבע רכב ירח סובייטי משנות השבעים, לונוחוד 1, שנע על הירח במשך פחות משנה.

רכב הירח הסיני זכה להצלחה כבירה כאשר הצליח לתפקד הרבה מעבר לשלושת החודשים שהוגדרו לו מראש. במהלך משימתו על הירח, גילה יוטו סלע מסוג חדש וחקר את ההיסטוריה הוולקנית של הירח. אך מטרתו העיקרית הייתה בדיקה בשטח של טכנולוגיית החלל הסינית, במסגרת התכנית הרב-שנתית של סין להנחית אסטרונאוט על הירח במהלך שנות השלושים.

ד"ר דוד פולישוק