מדע בדקה: הטעם השישי

1. הטעם השישי  

עמילן הוא רב-סוכר המורכב מיחידות של החד-סוכר גלוקוז, ומהווה מרכיב מרכזי בלחם, באורז, בתפוחי אדמה ובתירס. העמילן שבמזון מתחיל להתפרק כבר בפה, הודות לאנזים עמילז הנמצא ברוק, ולכן שיערו עד כה שאנו חשים בטעם יחידות הגלוקוז שהתנתקו משרשרת העמילן.

כיום ידוע שבני אדם מסוגלים לחוש בחמישה טעמים – מתוק, חמוץ, מלוח, מר ואומאמי. מחקר מאוניברסיטת אורגון שבארצות הברית מצביע על קיומו של טעם שישי – טעם "עמילני".
החוקרים ערכו ניסוי שבו חסמו את יכולתם של המשתתפים לחוש טעם מתוק ועיכבו את האנזים עמילז שברוק שלהם, ואז נתנו להם לטעום תמיסת רב-סוכר.

המשתתפים הצליחו לחוש בטעם התמיסה, ותיארו אותו כ"עמילני, דומה לירקות שורש, תירס, לחם או פסטה". כעת החוקרים מנסים להבין את המנגנון המאפשר את חישת הטעם: עמילן, בניגוד לסוכר פשוט, הוא מולקולה גדולה מכדי שקולטן סטנדרטי יזהה אותו.

ד"ר שקד אשכנזי

 
   
2. כדור הארץ החל להתחמם כבר בתקופה הוויקטוריאנית
  

התחממות כדור הארץ מלווה אותנו יותר זמן מכפי שחשבנו. שחזור של טמפרטורות פני הים והיבשה בכדור הארץ ב-500 השנים האחרונות מראה שמיד עם פרוץ המהפכה התעשייתית, סביב אמצע המאה ה-19, החל כדור הארץ להראות סימני התחממות, כתוצאה משרפת דלקים מאובנים שהגבירה את אפקט החממה.

בשנים אלו, ההשפעה העיקרית הייתה על האוקיינוסים הטרופיים ועל חצי הכדור הצפוני, שם גם התרכזה רוב הפעילות התעשייתית באותן שנים. העובדה שגם שינוי קטן יחסית בפליטת גזי החממה הוביל להתחממות מפתיעה למדי, ומעידה שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד כדי לספק תחזיות אמינות על התחממות כדור הארץ בשנים הבאות.

יונתן גרופ

3. תפיסת הדיבור של מוחנו איננה ייחודית.
 

הכלבים אומנו לשכב בסורק MRI, המגלה אילו אזורים במוח פועלים בתגובה לגירויים שונים. ההדמיה הראתה כי הכלבים מעבדים את המילים עצמן באונת המוח השמאלית ואת האינטונציה באונה הימנית, בדומה לבני אדם. כשהכלבים שמעו את המאמן שלהם אומר מילים חיוביות באינטונציה חיובית, הופעל אזור הגמול (בדומה למתרחש כשהכלב מקבל ליטוף או פרס). כאשר המאמן אמר אותן מילים חיוביות באינטונציה ניטרלית, או מילים אחרות באינטונציה חיובית – האזור הופעל במידה פחותה. החוקרים הסיקו שהכלבים משלבים הבנה של המילים ושל האינטונציה.

גילי גינוסר

4. חומר אופטי חדש – שקוף או אטום, כרצוננו
 

חוקרים מאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק חקרו את תכונותיו של החומר סמריום-ניקלט (SmNiO3), וגילו שאפשר להפכו משקוף לאטום בעבור טווח רחב של אורכי גל.

החוקרים הצליחו לייצר מתקנים שטוחים וקטנים, שאפשר לשלוט בשקיפותם באופן הפיך על ידי הוספת אלקטרונים לחומר. באופן מפתיע, סמריום-ניקלט הופך לשקוף דווקא כאשר מוסיפים לו אלקטרונים – וזאת בניגוד למוליכים-למחצה אחרים. מתכת היא אטומה משום שהאלקטרונים המשתתפים בהולכת חשמל פועלים גם כממסכים של הקרינה האלקטרומגנטית; בסמריום-ניקלט מתרחשת תופעה של תיאום אלקטרונים חזק (strong electron correlation), הגורמת לכך שהוספת אלקטרונים למערכת דווקא "כולאת" אותם בזוגות ומורידה את זמינותם להולכה חשמלית ולבליעת פוטונים.

החוקרים מקווים שהמתקנים החדשים והקלים לשימוש ישולבו במגוון מכשירים אלקטרואופטיים, החל ממתגים לסיבים אופטיים וכלה בחלונות חכמים שיחסמו את קרינת השמש באופן אוטומטי.

ד"ר אלה אוריון-לכמן

5. שיטה חדשה ומהירה לגילוי סמים סינתטיים
 

סמים סינתטיים הם חומרים מעשה ידי אדם שהמבנה הכימי שלהם דומה מאוד לזה של סמים מוכרים כמו מריחואנה או קוקאין. גם פעילותם היא לעתים דומה, אך השינוי הקל ביותר במבנה עלול לגרום לתוצאות מסוכנות ואף קטלניות. הסמים הסינתטיים גם מקשים על המשטרה, כיוון שהיצרנים משנים אותם לעתים קרובות ולכן קשה לחפש ולזהות אותם.

חוקרים מהמכון הטכנולוגי בסידני פיתחו שיטה העשויה להועיל מאוד בשלב הגילוי. החוקרים ניצלו את הדמיון המבני בין החומרים הסינתטיים ותכננו מולקולה המשנה את צבעה לצהוב בנוכחות החומרים האסורים, בעקבות חיזור יון נחושת הנמצא במרכזה. השיטה החדשה קלה ומהירה ואינה דורשת אנשי מקצוע או ציוד מעבדה יקר.

הפיתוח יכול לייעל את עבודת המשטרה ולהקל את התמודדותה עם הנגע המורכב.

ד"ר איתן אוקסנברג