מדע בדקה: כוכבי לכת, פפילומה ורעידת אדמה

1. תקלת התוכנה שעלתה 300 מיליון אירו 

ב-19 באוקטובר התרסקה על פני מאדים גשושית של סוכנות החלל האירופית, וכך ירדו לטמיון כ-300 מיליון אירו שהושקעו בה, וכן התקוות לקבל ממנה מידע על הרכב האטמוספרה והאבק סמוך לפני השטח של כוכב הלכת האדום.

בכירים בסוכנות החלל האירופית סבורים שתקלת מחשב היא שגרמה להתרסקות הגשושית "סקיאפרלי" (Schiaparelli). הגשושית התנתקה מוקדם מדי מהמצנחים וממגן החום, נפלה כנראה מגובה 4-2 ק"מ, ופגעה בקרקע במהירות של כ-300 קמ"ש.

הממונה על משימות החלל בסוכנות האירופית, אנדראה אקומצו (Accomazzo), משער שהתקלה אירעה בתוכנה המשקללת נתונים מחיישנים שונים, שגרמה לנחתת לפעול כאילו היא בגובה נמוך בהרבה. בסוכנות האירופית מקווים לזהות בהקדם את התקלה ולתקן אותה לקראת המשימה הבאה, המיועדת לשנת 2020 והאמורה להנחית גשושית מחקר גדולה ויקרה בהרבה, בטכניקה דומה ועם אותה מערכת תוכנה. 

איתי נבו

2. הר געש פעיל בלם רעידת אדמה

בתרחיש הלקוח היישר מתוך סרט אסונות הוליוודי, הר הגעש אטו (Ato) שביפן בלם כנראה רעידת אדמה, וכך אולי מנע אסון גדול.

מוקד רעידת האדמה היה כ-50 ק"מ מהר הגעש, שהוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בעולם. רעידות אדמה נגרמות משחרור לחץ רב-עוצמה בקרום כדור הארץ, לרוב באזורי שברים גיאולוגיים קיימים. באירוע זה, רעידת האדמה נעה על שבר המגיע לאזור הר הגעש.

 על פי דיווח בכתב העת ScienceNews, החוקרים מעריכים שמתחת להר הגעש קיים תא מגמה, כלומר מאגר מגמה תת-קרקעי גדול, שפועלים בו לחצים אדירים כלפי מעלה ולצדדים. המפגש בין הלחצים שיצרה רעידת האדמה לבין תא המגמה שינה כנראה את הכיוון ואת העוצמה שלהם, שכן לא נמצאו סימנים לרעידת האדמה מעברו האחר של הר הגעש. מכיוון שהלחץ שהצטבר כנראה לא נפרק, קיים חשש להתפרצות של הר הגעש בזמן הקרוב. 

יונתן גרופ

3. כך נדבקנו במחלת מין מניאנדרטלים

כמעט כל אדם המקיים יחסי מין נדבק או יידבק באחד מזני נגיף הפפילומה של האדם (HPV). ההדבקה בנגיף אינה כרוכה בדרך כלל בתסמינים, או שהיא גורמת ליבלות קטנות (קונדילומות) באיברים המודבקים. על פי רוב, הנגיף נעלם מהגוף בתוך כשנתיים.

אך כמה מזני הנגיף עלולים להישאר חבויים בגוף ולגרום לסרטן בצוואר הרחם, בפי הטבעת, בפות, בפין או בגרון. אחד הזנים הנפוצים והמסרטנים ביותר הוא זן 16 של הנגיף. על פי מחקר שהתפרסם בכתב העת Molecular Biology and Evolution, האדם המודרני נדבק בסוג של זן זה, הקרוי 16a, ביחסי מין עם אחד המינים הקרובים לאדם – האדם הניאנדרטלי או האדם הדניסובי.

החוקרים מיפו את החומר הגנטי של זני HPV 16 בני ימינו, ושרטטו אילן אבולוציוני לפי ההבדלים ביניהם. הם גילו כי HPV 16a – הנפוץ באירופה ובאסיה, מקומות מושבם הקדומים של הניאנדרטלים והדניסובים – התפצל מזני הנגיף האחרים כשאבות הניאנדרטלים (והדניסובים) התפצלו מאבות האדם המודרני ויצאו מאפריקה. כשבני האדם עצמם יצאו מאפריקה, הם פגשו בקרובי משפחתם, קיימו איתם יחסי מין ונדבקו בנגיף.

נעם לויתן

4. אנרגיה מעומק האדמה

האיסלנדים מפיקים חשמל מאנרגיה תרמית בקרקע זה עשרות שנים. לשם כך הם קודחים בסלע ומזרימים מים לחלל שנוצר. המים מתחממים לקיטור, המניע טורבינה.

העיתון New Scientist מדווח על קידוח עמוק במיוחד במסגרת הפרויקט לקידוחי עומק באיסלנד (IDDP). לפי התכנון, הקידוח יעבור את הסלעים ויגיע אל המגמה, הנמצאת בעומק חמישה קילומטרים. איסלנד נמצאת באזור שבו קרום כדור הארץ דק יחסית, והדבר יסייע בביצוע הקידוח. באופן תיאורטי, המגמה יכולה לחמם את המים לטמפרטורות של °C 1,000-400. בטמפרטורות אלה יהפכו המים לקיטור סופר-קריטי, מעין מצב ביניים בין נוזל לגז המאפשר אגירת חום גבוהה ביותר. באר כזו תוכל לספק כ-50 מגה-ואט, המספיקים לכ-5,000 משקי בית.

עד היום נעשו קידוחים כאלה למטרות מחקר בלבד, וזוהי הפעם הראשונה שקידוח כזה ישמש להפקת אנרגיה. יש לצפות ולראות אם תפוקת החשמל תתאים לציפיות ה-IDDP.

יונתן גרופ

5. חדשות טובות ורעות מ"ג׳ונו"

משימת החלל "ג׳ונו" אל כוכב הלכת צדק יצאה לדרכה, וכבר שלחה אל כדור הארץ מדידות ראשונות. מדידות אלה מראות כי השכבה העליונה של כוכב הלכת, המעוטרת בפסים חומים ולבנים, מגיעה לעומק של כ-400-350 ק״מ אל תוך כוכב הלכת.

מדידות נוספות יוכלו לתאר את המבנה של שכבות עמוקות יותר של צדק, שקוטרו כ-140,000 ק״מ, אך החוקר הראשי של המשימה, סקוט בולטון (Bolton), הודיע כי בעיות בחללית אינן מאפשרות שינוי במסלול הנוכחי שלה. כך מדווח העיתון ScienceNews. על פי התכנון, "ג׳ונו" אמורה להקיף את צדק במסלול אליפטי הנמשך כשבועיים, אך כעת היא תקועה במסלול שאורכו למעלה מ-50 יום. שיבוש זה פוגע באפקטיביות של המשימה ואולי אף בהצלחתה, משום שדרוש מספר גדול של מעברים קרובים כדי לשפר את הדיוק הסטטיסטי של המדידות.

השכבות של צדק, על פי הנתונים שהתקבלו מג'ונו | מקור:NASA

ד"ר דוד פולישוק