מדע בדקה: נמצאה האישה שרואה יותר מכולם

1. האישה שרואה 100 מיליון גוונים
ברשתית העין שלנו יש שלושה סוגים של מדוכים – תאים רגישים לצבעים שונים. כל תא כזה רגיש בערך ל-100 גוונים, כך שהצירופים של שלושתם מאפשרים לנו להבחין בכמיליון גוונים שונים. אצל עיוורי צבעים, יש רק שני סוגים של מדוכים תקינים ואחד פגום, אבל לפני כ-70 שנה גילה חוקר הולנדי כי אצל אמהות ובנות של גברים עוורי צבעים קיים התא הפגום לצד שלושת הסוגים התקינים, והעלה את האפשרות כי יש נשים שאפשר למצוא אצלן צורות תקינות של כל ארבעת התאים. 

בסוף שנות ה-80 התחילו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' לחפש אישה עם "ראיית-על" כזו, ולדבריהם גילו אותה אחרי יותר מ-25 שנים. נשים שיש להן ארבעה סוגי מדוכים הוזמנו למבחן שבו התבוננו בעיגולי אור צבעוניים  הנראים זהים לבעלי שלושה מדוכים, אך בעלי "ראיית-על" אמורים להבחין ביניהם. האישה שאותרה היא רופאה מצפון אנגליה, והחוקרים טוענים כי הוא מסוגלת להבחין בקרוב ל-100 מיליון גוונים שונים. הם סבורים כי האישה שמצאו אינה היחידה, ויש קבוצה גדולה של נשים המסוגלות להבחין בגוונים רבים מאוד. עם זאת, החוקרים אינם יודעים מדוע התכונה הזו ייחודית רק למעט נשים יחסית מקרב בעלות ארבעת המדוכים, והם מקווים כי פתרון תעלומה יסייע להבין טוב יותר את תהליכי הראייה.

נטע רוזנטל

2. החלקיקים הקטנים ביותר במקום הקר ביותר
בכל שנייה עוברים דרך קצה האצבע שלנו יותר מ-60 מיליארד חלקיקי נייטרינו. אלה חלקיקים שכמעט לא מגיבים עם חלקיקים אחרים, לכן הם יכולים לעבור מרחקים עצומים בחלל ודרך גופים שונים, ולהגיע ממקומות קדומים מאוד ורחוקים מאוד ביקום. מכיוון שהם אינם מגיבים כמעט עם שום דבר, קשה מאוד לזהות את החלקיקים ולמדוד את תכונותיהם. לשם כך נבנה גלאי ענקי העושה שימוש בכמות העצומה של קרח נקי באנטארקטיקה, כדי למדוד את התגובות הנדירות של נייטרינו עם חלקיקים אחרים. הגלאי החדש מכונה ARA (קיצור של Askaryan Radio Array), והוא מורכב מאנטנות רדיו הקבורות בקרח בעומק 200 מ', ומסוגלות לזהות אינטראקציות של נייטרינו בעלי אנרגיה גבוהה. לדברי החוקרים, התוצאות הראשונות כבר מבטיחות גילוי יעיל של חלקיקים כאלה. הגלאי החדש יעבוד לצד גלאי Ice Cube הקיים, אך הוא גדול ממנו פי 100 ומתוכנן למדוד חלקיקי נייטרינו באנרגיות הרבה יותר. בעזרת הגלאי מקווים החוקרים להבין טוב יותר את מקורותיהם של חלקיקי הנייטרינו ביקום וללמוד על מבנה היקום ועל ההיסטוריה שלו.

חגי אדרי

3. מחלות על דרך המשי
דרך המשי היתה נתיב סחר יבשתי שאיפשר מעבר סחורות בין סין לאירופה בעת העתיקה, אבל חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' גילו שלא רק סחורות יקרות ערך עברו בנתיב הזה, אלא גם מחלות. החוקרים בחנו את השרידים שנמצאו באזור במדבר טקלמקאן, ששימש מחראה לנוסעים בערך משנת 100 לפני הספירה עד 100 לספירה. החוקרים בדקו במיקרוסקופ שרידי צואה בת 2000 שנה שנשתמרו על מקלות היגיינה אישיים: מקלות ששימשו לניגוב האחוריים. החוקרים מצאו בשרידים האלה ביצים של ארבעה סוגים שונים של תולעים טפיליות. לפחות אחד מהם אינו יכול לקיים את מחזור חייו באזור המדברי היבש שבו נתגלו השרידים, לכן החוקרים הסיקו כי הגיעו מאזור אחר, בתוך המעיים של אחד הנוסעים.

זו ככל הנראה העדות הארכיאולוגית הראשונה לכך שבני אדם העבירו במסעותיהם מחלות מידבקות, ואפשר ללמוד ממנה גם על התזונה באזור בתקופה ההיא ועל תנאי המחיה וההיגיינה.

מפת מדבר טקלמקאן. בצהוב: האזורים בהם  נפוצות התולעים הטפיליות בעידן המודרני | מקור: Journal of Archaeological Science

יעל ארליך

4. רחוק יותר, מנותק יותר, חולני יותר

הרשתות העצביות בקליפת המוח של יונקים מסודרות במבנה כללי דומה: ככל ששני אזורים קרובים יותר זה לזה, הקשר העצבי ביניהם חזק יותר, ועוצמת הקשר דועכת באופן מעריכי (אקספוננציאלי) ככל שהמרחק ביניהם גדל.  חוקרים מצרפת, רומניה וארה"ב גילו כי העקרונות האלה תקפים גם אצל יונקים בעלי מוח גדול, כמו קופי מקק, וגם אצל בעלי מוח קטן יחסית, כמו עכברים. העובדה הזו מצביעה על חשיבות המבנה הזה באבולוציה של יונקים. ממצאי החוקרים מאפשרים לפתח מודל מתמטי לחיזוי חוזק הקשרים בקליפת המוח של יונקים שונים, על פי גודלם. אם יתברר שהוא תקף גם אצל בני אדם, אפשר לצפות שהקשרים בין אזורים שונים במוח יהיו חלשים מאוד, בגלל הגודל היחסי של מוח האדם. לדברי החוקרים, המרחקים האלה עשויים להסביר את המקור של של הפרעות עצביות שונות המתבטאות במעין "נתקים" במוח, כמו סכיזורפניה.

ד"ר עידו מגן

5. מתמטיקה נגד איידס

נשאים רבים של נגיף האיידס יכולים לנהל כיום חיים דומים לאלה של חולים כרוניים, בזכות קוקטייל תרופות שמאפשר לשמור על רמות נמוכות של הנגיף בגופם ומונע התפתחות של המחלה. עם זאת, מניעה עדיפה על טיפול כרוני, ומדענים רבים עדיין מנסים לפתח חיסון שישמיד את הנגיף מייד עם חדירתו לגוף. נגיף HIV משתנה בלי הרף בזכות יכולתו לצבור מוטציות רבות במהירות, תכונה שמקשה על פיתוח חיסון ספציפי נגדו. מודל מתמטי שפיתחו חוקרים מארה"ב בוחן כיצד צבירת המוטציות של הנגיף משפיעה על היכולת של נוגדנים לזהותו ולחסלו. השימוש במודל מעלה כי על החיסון להכיל קבוצה מגוונת של נוגדנים, שיוכלו לזהות מגוון צורות מוטנטיות של הנגיף. אמנם מדובר לפי שעה בעצה תיאורטית בלבד, ולא במתכון לפיתוח חיסון, אבל ממצאי המחקר מספקים הדרכה כמותית כיצד אפשר לפתח חיסונים נגד נגיפים המשתנים במהירות, בהם גם נגיפי השפעת למשל. 

ד"ר יעל גרופר