מדע בדקה: עטלפים מרובי חושים וסוסים מדברים

1. העטלף הקטן שיכול

רעש סביבתי שמייצרים בני האדם מקשה על חיות טורפות הצדות בעזרת חוש השמיעה. במצב כזה, יש יתרון לחיות המסוגלות לצוד תוך שימוש בכמה חושים.

דוגמה טובה לכך היא העטלף היבלתי, עטלף האוכל חרקים, צפרדעים ולטאות וחי ביערות במרכז אמריקה ובדרומה. בימים כתיקונם, העטלף היבלתי מאתר את צפרדעי הטונגָרָה על פי קריאות החיזור שלהן. מחקר שנערך על עטלפים אלה בפנמה הראה שכאשר בני אדם יוצרים רעש הממסך את קריאות הצפרדעים, העטלף פונה לחוש אחר שלו – האקולוקציה. כדי לגלות את מיקום הצפרדע בעזרת אקולוקציה, העטלף שולח גל קול, מקשיב להד החוזר, וכך מזהה את מיקום הצפרדע שגל הקול חזר ממנה.

גילי גינוסר

2. ניקוטין כתרופה 

עישון טבק מזיק לגוף, אך ייתכן שניקוטין, החומר הפעיל והממכר שבטבק, מסוגל להביא תועלת. מחקר חדש מאוניברסיטת Texas A&M בחן את האפשרות להפריד את ההשפעות החיוביות של הניקוטין מנזקי הטבק.

החוקרים נתנו לקבוצות עכברים מינונים שונים של ניקוטין במי השתייה, ומדדו את המשקל ואת צריכת המזון שלהם. בקבוצה שקיבלה את מינון הניקוטין הגבוה ביותר נמצאו משקל וצריכת מזון נמוכים במידה ניכרת מאשר בשאר הקבוצות. לעומת זאת, לא נצפו תופעות הלוואי האחרות המאפיינות שימוש בטבק, כגון חרדה.

השפעת הניקוטין על צריכת המזון נבדקה כחלק ממחקר מקיף יותר, הבודק אם ניקוטין מסוגל להגן על המוח ממחלות ניווניות שונות, כגון מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון. השפעת הניקוטין על צריכת המזון ועל המשקל היא בגדר תופעת לוואי אפשרית, שיהיה צורך להביאה בחשבון.

החוקרים מדגישים כי אלה הם ממצאים ראשוניים בלבד, וכי אפילו אם ניקוטין מסוגל להועיל, צריכתו באמצעות עישון טבק תביא לנזקים שיגברו על התועלת.

הייתכן כי לניקוטין גם השפעות חיוביות? | בתמונה: מבנה כימי של מולקולקולת הניקוטין

נדב בצלאל

3. יש סוסים שמדברים נורבגית

כאשר סוסים באורווה בנורבגיה מרגישים שקצת קר להם מדי, הם יכולים לבקש מבעליהם לכסות אותם בשמיכה. חוקרים מנורבגיה אימנו 23 סוסים (סרטון בקישור) להתקרב ללוח שמסומנים עליו סימנים ולגעת באחד מהם באפם. בתוך שבועיים למדו הסוסים את משמעותם של שלושה סימנים: "לכסות בשמיכה", "להסיר שמיכה" ו"בלי שינוי". כך יכלו לתקשר עם מאמניהם ולומר להם מה רצונם. כדי לבדוק אם הסוסים באמת הבינו את משמעות הסימונים, החוקרים בחנו את תגובותיהם בימים קרים וגשומים ובימים חמים (יחסית – בכל זאת נורבגיה...). בימים הקרים בחרו הסוסים בסימן "לכסות בשמיכה", או ב"בלי שינוי" אם כבר היו מכוסים. בימים חמים ביקשו הסוסים להסיר מהם את השמיכה או להישאר בלעדיה.

כך מצטרפים הסוסים לרשימה קצרה למדי של בעלי חיים, הכוללת קופים וקופי אדם לצד יונים, המסוגלים ללמוד סימנים ולתקשר בעזרתם.

ד"ר יונת אשחר

4. הופקו חלבונים בני מיליוני שנים

לאחרונה הודיעו חוקרים כי הצליחו להפיק חלבונים מקליפת ביצת יען בת 3.8 מיליון שנה, וכן מאמייל בן 1.7 מיליון שנה שמקורו בשיני סוסים, קרנפים ואיילים קדומים. אלו החלבונים העתיקים ביותר שהופקו, והחוקרים מקווים שהצלחתם תסלול את הדרך להפקת חלבונים ממאובנים נוספים, ובהם מאובנים של בני אדם קדומים. קליפת ביצת היען נמצאה בלייטולי שבטנזניה, אתר המפורסם בטביעת רגל האדם הקדומה ביותר, והשיניים נמצאו בדמניסי שבגיאורגיה, שם נמצא מאובן האדם הקדום ביותר מחוץ לאפריקה.

החוקרים, אנריקו קפליני (Cappellini) מאוניברסיטת קופנהגן ומתיו קולינס (Collins) מאוניברסיטת יורק, מדווחים כי הצליחו להפיק ולרצף שישה חלבונים. אבני הבניין של חלבונים הן חומצות אמיניות, הנקשרות זו לזו ויוצרות שרשרת המתקפלת למבנים תלת-ממדיים מורכבים. בסך הכול, הצליחו החוקרים לקבוע רצפים שבהם כ-5,000 חומצות אמיניות. הם מקווים שיוכלו ללמוד מהם פרטים נוספים על בעלי החיים שמהם הופקו.

יעל ארליך

5. מקהלה עליזה של דגים

בסרט "בת הים הקטנה" הדגים רוקדים ושרים כדי לשכנע את אריאל שבים כיף יותר מאשר ביבשה. באופן מפתיע, מחקר חדש מראה שישנם דגים שאכן שרים במקהלה

בתוך הים, בתוך הים 
כיף עד מאוד לקפוץ ולרקוד, 
לשיר עם כולם!

(הדגים מנסים לשכנע את אריאל להצטרף אליהם בים, מתוך הסרט "בת הים הקטנה")

הם אולי נראים לנו שתקנים, אך מזה עשרות שנים ידוע שדגים משמיעים קולות במגוון צורות – הם נוקשים בשיניהם, מוציאים אוויר משלפוחית השחייה, מכים בסנפיריהם ועוד.

במחקר שהתפרסם באחרונה, חוקרים מאוניברסיטת פרת' שבאוסטרליה הניחו מיקרופונים על קרקעית הים והקליטו את "שירתם" של הדגים במשך שנה וחצי. הם מצאו שמינים שונים של דגים נוטים להשמיע קולות יחדיו, בדומה לציפורים, וזיהו שבעה סוגים שונים של שירה כזו שככל הנראה מופקים בידי מינים שונים. הדגים בוחרים את הזמן שבו הם שרים במקהלה: הם עושים זאת בעיקר בימי הקיץ, בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב.

אז מי ירים את הכפפה ויכתוב גרסה חדשה ל"מקהלה עליזה", שתתרחש הפעם על ראש האלמוג?

הקלטה של השירים תוכלו לשמוע כאן

ד"ר יונת אשחר