מדע בדקה: עלים סופגי נפט

1. עלים סופגי נפט

נפט הוא מקור אנרגיה חשוב, אך הובלתו כרוכה בסיכון גדול של דליפה, הפוגעת באיכות הסביבה ובבריאות האדם ויצורים אחרים. לפיכך נעשה כיום מחקר רב בתחום סילוק הנפט ממקורות מים.

רוב השיטות הקיימות, כגון שרפה מבוקרת של נפט במים, כרוכות ביצירת זיהום משני מסוכן; וחומרי הספיגה הקיימים סופגים גם כמות גדולה מאוד של מים.

חוקרים מגרמניה בדקו לראשונה את יכולות ספיגת הנפט של עליהם של צמחי מים כגון לוטוס ופיסטיה. עליהם של צמחים אלו מכוסים בשכבה דוחת מים, אך מושכת נפט, ההופכת אותם לחומר ספיגה מעולה. החוקרים גילו שהעלים סופגים נפט לא פחות טוב מחומרים תעשייתיים הנמכרים בשוק.

החוקרים מקווים שהפתרונות הטבעיים שמספקים הצמחים יעמידו לרשותנו דור חדש של חומרים סופגי נפט.     
למחקר

דניאל זיידמן

2. הנחש שטרף את הלטאה שטרפה את החרק

חוקרים חשפו מאובן נדיר של נחש שבבטנו איגואנה שטרפה חרק. המאובן מייצג אפוא שלוש רמות שונות במארג המזון הקדום.

החוקרים מגרמניה ומארגנטינה גילו את המאובן, שגילו מוערך ב-48 מיליון שנים, במחצבת מסל (Messel pit) שבדרום-מערב גרמניה. על סמך בדיקות שונות, העריכו החוקרים שהנחש טרף את האיגואנה יומיים לאחר שזו טרפה חרק, וזמן קצר אחר כך מת הנחש וגופתו החליקה לאגם געשי.

מעבר להתלהבות מן המאובן הלא-שגרתי, החוקרים לומדים מן המאובן על מארג המזון של אותה תקופה. גילוי מסוג זה הוא אמנם נדיר ביותר, אך אינו הראשון מסוגו – ב-2008 גילו חוקרים מאובן בן 250 מיליון שנים של כריש שטרף בעל חיים אמפיבי, שבבטנו היה דג קטן.

גיא שלייר

3. שפמנונים, אוהבים עכברים?

האם שפמנונים החלו לאכול עכברים? חוקרים בדקו 18 דגי שפמנון אוסטרלי כחול (Neoarius graeffei) מנהר אשבורטון באוסטרליה, ומצאו בקיבתם של שמונה מהם יונקים קטנים. היונקים זוהו כעכברי מדבר מקפצים (Notomys alexis). שניים מהשפמנונים לא הסתפקו בעכבר אחד – בקיבתם נמצאו שלושה עכברים יחדיו.

כיצד הצליחו הדגים לצוד חיות הגרות ביבשה? התשובה לכך עדיין אינה ברורה. אמנם היו דיווחים על שפמנונים הזורקים את עצמם ליבשה כדי לצוד יונים, אך זוהי תופעה נדירה ביותר. בדרך כלל, טורפים החיים במים ניזונים מחיות יבשה רק כאשר אלו מגיעות למים מסיבה כלשהי, למשל אם הן חוצות נהר. במקרה זה, העכברים נוהגים לחפור מאורות בגדות הנהר, וייתכן שהתמוטטות או הצפה של מאורה הביאה את העכברים למים ואל פיות הדגים.

מאחר שהחוקרים בדקו 18 דגים בלבד, קשה לדעת אם הממצאים מעידים על שינוי משמעותי בהרגלי החיים של השפמנונים או פשוט על מזל רע של קבוצת עכברים אחת.

ד"ר יונת אשחר

4. מנין הגיע הפחמן אל כדור הארץ?

שפע הפחמן במעטפת כדור הארץ הוא מפתיע, שכן יסוד זה מתרכז לרוב בליבה המתכתית של כוכבי לכת או מתנדף בעת היווצרותם. החוקרים יצרו במעבדה הדמיה של התנאים בליבות כוכבים, והראו כי הליבות העשירות בגופרית או בסיליקון, האופייניות לקדם-כוכבי לכת, מאפשרות לפחמן להצטבר דווקא במעטפת. ייתכן שהתנגשות בין כדור הארץ לקדם-כוכב לכת בעל מעטפת פחמנית הביאה לאיחוי בין המעטפות ולהצטברות פחמן על כוכב הלכת שלנו.

המחקר קורא תיגר על התפיסה המקובלת, שלפיה מטאוריטים היו המקור לפחמן שבכדור הארץ. מטרתם הבאה של החוקרים היא לזהות את המקור לשאר היסודות הנדיפים שבכדור הארץ, כגון חמצן וחנקן.

אוהד זיס

5. חול ורוח על טיטאן

סוכנות החלל האמריקאית שחררה תמונות חדשות של הירח טיטאן, החושפות מבנים גדולים של דיונות באזור המשווה שלו.

טיטאן, ירחו הגדול ביותר של שבתאי ואחד הירחים הגדולים במערכת השמש שלנו, הוא הירח היחיד בעל אטמוספרה בלחץ גבוה, כמו האטמוספרה של כדור הארץ, ולכן מתגלות בו תופעות טבע מרתקות הייחודיות רק לו ולכדור הארץ, כגון אגמים ונחלים. הדיונות של טיטאן מעידות על רוחות המסיעות גרגרי חול – אך הגרגרים האלה אינם עשויים מינרלים, כמו הקוורץ שממנו עשוי חול הים, אלא הידרו-קרבונים, מינרלים נפוצים על טיטאן הקפוא, שהיו מתאדים מיד אילו נמצאו על כדור הארץ.

את התמונות צילמה החללית קסיני, המקיפה את שבתאי וטיטאן מאז 2004. החללית תשבות ממלאכה ב-2017.
לתמונות

ד"ר דוד פולישוק