מה חדש?
-
האלמוגים שלא מתרבים
אירוע ההכחדה ההמוני של יצרני החמצן
לפני 2,400 מיליון שנים החלה תקופת החימצון הגדולה, במהלכה רמות החמצן באטמוספירה של כדור הארץ עלו משמעותית. תקופה זו נפסקה כ-350 מליון שנים מאוחר יותר ועד היום הגורמים שהובילו לסיומה נותרים בגדר תעלומה. כעת, מחקר גיאולוגי חדש שהתמקד במשקעים של באריט – מינרל המורכב מבאריום, גופרית וחמצן, מציע שמה שהפסיק את תקופת החמצון הוא אירוע הכחדה המוני שגרם למוות של יותר מ-80 אחוזים מיצרני החמצן על כדור הארץ. על פי החוקרים מדובר בהכחדה ההמונית הגדולה ביותר, לפחות פי 2 מכל הכחדה המונית אחרת שמוכרת לאדם. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
הסלעים מהם נאספו דגימות באריט למחקר| צילום: Malcolm Hodgskiss
החומרים המתכלים שמעכבים בעירה
חוקרים מהאוניברסיטה המרכזית של מישיגן פיתחו חומרים מעכבי בעירה מתכלים ממקור צמחי. רבים מהחפצים המשמשים אותנו מכילים חומרים מעכבי בעירה. את מעכבי הבעירה הנפוצים כיום מפיקים מנפט, והם מבוססים על תרכובות המכילות אטומי פחמן ואטומי כלור, ברום, פלואור או יוד. מעכבי הבעירה האלה אינם מתכלים, ושאריות שלהם מגיעות למזון של בני אדם. בוב האוול (Howell) ועמיתיו מהאוניברסיטה המרכזית של מישיגן פיתחו מעכבי בעירה מתכלים המופקים מצמחים, שמעכבים בעירה בצורה דומה לחומרים הקיימים. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
עריכה גנטית כטיפול להשמנת יתר
חוקרים מדרום קוריאה השתמשו במערכת העריכה הגנטית קריספר (CRISPR) בעכברים בוגרים הסובלים מהשמנת יתר כדי להשתיק את הגן Fabp4 שמעורב בספיגה של חומצות השומן לתוך תאי השומן. הטיפול הוביל לירידה של 20% במשקל העכברים המטופלים בהשוואה לעכברי הביקורת, זאת ללא שינוי בצריכת המזון. בנוסף, חל שיפור ברמת התנגודת לאינסולין ונמצאה ירידה בכמות מעודדי הדלקת וברמת הסוכר בדם של העכברים המטופלים. המחקר מדגים את הפוטנציאל של עריכה גנטית באמצעות קריספר לטיפול במחלות, אך הדרך לשימוש בבני אדם עוד ארוכה. נכון לעכשיו, הדרך הטובה ביותר להילחם בהשמנת יתר נותרת על ידי שמירה על אורח חיים בריא ותזונה מאוזנת. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
התנשמת הלבנה שצדה בלילות ירח מלא
חוקרים גילו מדוע התנשמת הלבנה מצליחה יותר בציד בלילות ירח מלא: היא מפחידה יותר. תנאי הירח משפיעים באופן שונה על בעלי חיים. חוקרים משווייץ עקבו אחר הציד של תנשמות אדומות ולבנות בשלבים שונים של מחזור הירח. הם גילו כי למרות שאור הירח הרס את ההסוואה שלהן, התנשמות הלבנות צדו נברנים טוב יותר מהאדומות. הסיבה לכך, התברר מהמחקר, היא שהנוצות הלבנות החזירו בלילות ירח יותר אור מהאדומות והנברנים, שנרתעים באופן טבעי מאור חזק, קפאו במקומם, מה שהקל מאוד על התנשמות לצוד אותם. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
תנשמות צדות באור הירח | צילום: claire norman , שאטרסטוק
הכפפה האלקטרונית המדמה כף יד אמיתית
חוקרים מארצות הברית פיתחו כפפה אלקטרונית, המדמה מגע של כף יד אמיתית. למרות ההתקדמות הטכנולוגית בפיתוח פרוטזות נוחות ויעילות, בכל הקשור למראה ולתחושה הן עדיין חפץ קשה, קר ודומם. הכפפה האלקטרונית החדשה מתלבשת על כף היד התותבת ומעניקה לה חום, רכות ומראה שדומה לכף יד רגילה. בנוסף היא מרושתת בחיישנים המספקים ללובש מידע על מגע חיצוני ביד, טמפרטורה ולחות. על פי החוקרים, בעוד שכף היד התותבת מסייעת בתפקוד המוטורי היומיומי, הכפפה האלקטרונית נועדה לשפר איכות החיים הנפשית של המשתמשים בה ולסייע להם להשתלב בצורה טובה יותר בחברה. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
הכפפה מחוברת לחיישני לחץ, לחות וטמפרטורה | צילום: Purdue University/Chris Adam
בניית מסת שריר בגיל הזהב
חוקרים מאנגליה גילו כי גברים בני 70-80 שלא עסקו מעולם בפעילות גופנית סדירה יכולים עדיין לבנות שריר, בדיוק כמו ספורטאי עילית בני גילם. החוקרים הישוו בין שתי אוכלוסיות של קשישים: ספורטאים שהתאמנו רוב שנות חייהם ועדיין מתחרים בתחומי ספורט שונים, וגברים בריאים שמעולם לא עסקו בספורט בצורה מסודרת. הם בדקו כיצד שרירי הנבדקים הגיבו לאימון משקולות וניתחו את יכולתם לבנות שריר. החוקרים גילו שיכולת הבנייה של השריר היתה זהה, והסיקו שגם בגיל מבוגר אפשר להתחיל להתאמן ולבנות מסת שריר. למחקר המלא לחצו כאן.
גרפן נגד יתושים
חוקרים השתמשו בגרפן להגנה על בני אדם מפני עקיצות יתושים. גרפן עשוי משכבה אחת של אטומי פחמן שמסודרים במבנה מסוים שמעניק לחומר תכונות חשובות לפיתוחים טכנולוגיים רבים. כעת, במחקר חדש חוקרים מארצות הברית טוענים ששילוב גרפן בתכשירי עור או בבדים חכמים עשוי להגן באופן יעיל מעקיצות יתושים. מספר שכבות גרפן שמונחות אחת על השניה מונעות מהיתושים לחוש מולקולות שמופרשות בזיעה ומאותות להם על זמינות ארוחת הדם הבאה שלהם. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
האלמוגים שלא מתרבים
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו שאלמוגים במפרץ אילת אינם מתרבים כמו שצריך ואף כי חלק מהמינים כמעט ואינם מעמידים צאצאים כלל. רביית אלמוגים מתרחשת באירוע מסונכרן בן דקות בודדות שמתרחש רק פעם אחת בשנה, במהלכו אלפי אלמוגים משחררים לים בו-זמנית כמויות עצומות של ביציות ותאי זרע, שמפרים אלו את אלו. במחקר החדש, החוקרים עקבו אחר מינים שונים של אלמוגים בשוניות מפרץ אילת בעונות הרבייה לאורך ארבע שנים וזיהו שאצל חלקם, אירועי הרבייה יצאו מסנכרון. "למעשה, נראה שחלק מהמינים כלל אינם מצליחים להעמיד דורות חדשים כבר מספר שנים, דבר המעמיד בסכנה את עתיד המין כולו." מסכם פרופסור לויה מוביל המחקר. למחקר המלא לחצו כאן.