חיישנים לרחפנים, דולפינים שצדים, חסרי רגליים עם בלוטות מיסתוריות ואולטרסאונד נגד אבנים בכליות. המחקרים החדשים
מה חדש?
- חיישן לרחפן בהשראת היתוש
- ממי לומדים הדולפינים את שיטת הציד החדשה?
- הבלוטות המיסתוריות של חסרי הרגליים
- החזה המיוחד של האדם המודרני
- אולטרסאונד נגד אבנים בכליות
- ייצור משי של עכבישים באמצעות חיידקים
- עריכה גנטית במיטוכונדריה
- עטלפים שומרים במוחם מפה של האזור שהם חיים בו
איך פרפרים מתמודדים עם טיפות הגשם?
ממי לומדים הדולפינים את שיטת הציד החדשה?
הדולפינים החיים לחופי מערב אוסטרליה פיתחו בשנים האחרונות שיטת ציד חדשה, שזכתה לכינוי "שלינג" (shelling, מהמילה האנגלית לקונכייה): הם רודפים אחר דגים, מכוונים אותם אל קונכיות ריקות והופכים את הקונכיות מחוץ למים, כך שהדג חסר המזל נופל ישר אל תוך פיהם. כעת, חוקרים מאירופה ומאוסטרליה גילו שבניגוד לשיטות ציד אחרות, את הטריק הזה הם לומדים מחבריהם, ולא מאמותיהם. החוקרים עקבו אחר דולפינים מהמין דולפינן אנקולי (Tursiops aduncus), במשך כאחת עשרה שנים, במקביל לאיסוף מידע גנטי. לפי התצפיות שערכו, בנו החוקרים מודל של הרשת החברתית של הדולפינים. הם גילו שהדולפינים שעסקו בשלינג השתייכו לאותם חוגים חברתיים, והסיקו שהמנהג התפשט באוכלוסייה דרך למידה חברתית: הדולפינים ראו את חבריהם צדים כך דגים וחיקו אותם. "הממצאים שלנו הראו שדולפינים בהחלט יכולים, ובמקרה של שלינג גם יש להם מוטיבציה, ללמוד שיטות ציד חדשות מחוץ לקשר בין אם וצאצא", אמרה סוניה ויילד, מובילת המחקר. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
דוגמה לדולפין מבצע שלינג, קרדיט: Sonja Wild/Dolphin Innovation Project
הבלוטות המיסתוריות של חסרי הרגליים
חסר רגליים מהמין Siphonops annulatus | קרדיט: Carlos Jared
החזה המיוחד של האדם המודרני
מימין - שחזור של מבנה הפנים של הומו ארקטוס | shutterstock
אולטרסאונד נגד אבנים בכליות
חוקרים השתמשו בגלי אולטרסאונד כדי להזיז אבנים בשלפוחית השתן - בינתיים אצל חזירים. החוקרים מארצות הברית ניסו למצוא שיטה יעילה ולא פולשנית לסילוק אבנים בכליות ובדרכי השתן. הם פיתחו שיטה שבה משתמשים בגלי קול ממוקדים שיוצרים מעין טבעת סביב האבנים ולוכדים אותן. הרעיון הוא לשלוט בתנועת גלי הקול ולכוון באמצעותם את האבנים לכיוון היציאה מהגוף דרך השופכה למשל. בניסוי, החוקרים החדירו לשלפוחיות השתן של שלושה חזירים אבני זכוכית קטנות, ובעזרת גלי האולטרסאונד גרמו להם לנוע בתוך השלפוחית במסלולים שונים שתוכננו מראש. אולם, הרבה יותר קל להניע אבנים בתוך איבר רחב כמו שלפוחית שתן מאשר לדחוק אבנים בצורות שונות בתוך צינור צר, לכן לחוקרים עוד יש אתגרים רבים לפני שנוכל ליישם את השיטה לטיפול בבני אדם. החוקרים מציינים עם זאת שיש לטכנולוגיה גם שימושים רפואיים אחרים, כמו לכוון ולנתב מצלמות אבחון זעירות בתוך הגוף. קריאה בהרחבה (באנגלית)
אבני כליות בגדלים שונים | shutterstock
ייצור משי של עכבישים באמצעות חיידקים
חוקרים פיתחו שיטה לייצור קורי משי של עכבישים באמצעות חיידקים. קורי עכביש נחשבים לאחד החומרים החזקים והגמישים ביותר בטבע, ולכן יש להם שימושים רבים בתעשייה וברפואה. הבעיה היא שקשה מאוד להפיק אותם בהיקף מסחרי. במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים בחיידק ימי בשם Rhodovulum sulfidophilum, וגרמו לו באמצעות הנדסה גנטית לייצר את החלבון MaSp1, שהוא המרכיב העיקרי בסיבי הקורים של העכבישים וזה שאחראי על חוזקם. החוקרים הצליחו לגרום לחיידקים לייצר כמות רבה של החלבון ודיווחו שמבנה הסיבים שנוצרו היה תקין ושהם היו דומים מאוד לסיבים הטבעיים שיוצרים העכבישים. כעת הם מתכננים להמשיך ולנסות "מתכונים" משופרים, שיאפשרו להפיק סיבים עוד יותר טובים. קריאה בהרחבה (באנגלית)
עריכה גנטית במיטוכונדריה
לראשונה: עריכה גנטית במיטוכונדריה - מפעלי האנרגיה של התאים. המיטוכונדריה הם איברים תוך תאיים חשובים מאוד, בהם מתרחשים התהליכים המפיקים אנרגיה מהסוכר המגיע אלינו במזון. למיטוכונדריה יש DNA משלהם, נפרד מה-DNA של התא שנמצא בגרעין. כמו כל DNA, גם ה-DNA של המיטוכונדריה יכול לעבור מוטציות, ולכן הם נמצאים בסיכון לפגמים גנטיים שיכולים להוביל למחלות שמשפיעות על התא כולו. השיטות הנהוגות היום לעריכת DNA ולתיקון פגמים גנטיים מצריכות חיתוך של ה-DNA וחיבור מחדש בסוף התהליך. אך בניגוד ל-DNA שנמצא בגרעין התא, הגנום המיטוכונדריאלי מתפרק במהירות לאחר החיתוך הראשוני. כעת, חוקרים מארצות הברית פיתחו שיטה חדשה לתיקון פגמים גנטיים במיטוכונדריה שאינה חותכת את ה-DNA אלא משנה את אבני הבניין שלו והופכת בסיס אחד לאחר, כך שנוצר "קוד" תקין במקום הקוד הפגום. החוקרים הדגימו את השיטה בתאי אדם שגדלו בתרבית, והראו הצלחה בתיקון המוטציות ביעילות של 50%. אמנם המחקר עדיין מאוד ראשוני, אך ייתכן שמדובר בפריצת דרך לקראת עריכה גנטית במיטוכונדריה. קריאה בהרחבה (באנגלית)
עטלפים שומרים במוחם מפה של האזור שהם חיים בו
מחקרים הראו כבר לפני שנים שלבעלי חיים שונים יש מנגנונים מוחיים האחראים על התמצאות במרחב. אך האם הם מסוגלים, כמו בני האדם, להחזיק במוחם "מפה קוגניטיבית" שכוללת את האזור כולו, וכך מאפשרת להם לקבוע מה המסלול הקצר ביותר בין שתי נקודות, ולהמציא מסלולים חדשים? שני מאמרים, של קבוצות מחקר מאוניברסיטת תל אביב ומהאוניברסיטה העברית בדקו אם לעטלפי פירות יש מפה קוגניטיבית כזו. במחקר הראשון, החוקרים תיעדו את מסלוליהם של עטלפים החיים בעמק החולה באמצעות תגי מעקב. הם גם ביצעו ניסויים בהם בחנו את יכולות הניווט של העטלפים במסלולים לא מוכרים, ובדקו בעזרת מודלים מתמטיים את ההתאמה של מסלולי העטלפים לניווט על פי שיטות שונות. במחקר השני, החוקרים הצמידו תגים לגורים שעדיין לא יצאו לעוף ועקבו אחר 22 עטלפים צעירים מהפעם הראשונה שבה עפו לחפש מזון. בשני המחקרים, הממצאים הצביעו על כך שהעטלפים פועלים על פי מפה קוגניטיבית, ושהמפה הזו מתבססת על חוש הראייה.לכתבה המלאה על שני המחקרים באתר מכון דוידסון
עטלף פירות עם ארוחת ערב