על נוצות של דינוזאורים, עין מלאכותית, כוכב לכת בצורת פוטבול, עכברים שמנים, עטלפים, כלבי ים רעבים ועוד מחקרים חדשים
מה חדש?
- כיצד עטלפים מסוגלים לאתר חרקים?
- מנגנון ההסוואה של זחלי עש הפלפל
- כוכב לכת בצורת פוטבול שפולט מתכות
- איך נוצרו נוצות הדינוזאורים?
- טיפול חדש נגד מלנומה
- מודל מלאכותי של עין אנושית
- חיידקי מעיים שמונעים השמנה בעכברים
- עדות ראשונה מסוגה: כלבי ים שחולקים מזון
- חלבונים שיוכלו לעזור לשקם תאי עצב
כיצד עטלפים מסוגלים לאתר חרקים?
מחקר חדש מגלה כיצד עטלפים מסוגלים לאתר חרקים שיושבים בדממה על עלים.עטלפים מאתרים את הטרף שלהם בתהליך הנקרא "אקולוקציה" - מציאת מיקום בעזרת החזר של גלי קול שפוגעים בטרף. גלי הקול שחוזרים מעלים של צמחים הם חזקים באופן יחסי, ויכולים "להסתיר" את גלי הקול החלשים של החרקים אותם העטלפים מחפשים. כדי לבדוק כיצד העטלפים מצליחים לטרוף חרקים שיושבים על עלים בסביבה טרופית עמוסה בצמחיה, יצרו החוקרים סביבה עמוסה דומה, בתנאי מעבדה. הם בחנו את קריאות העטלפים, את גלי הקול החוזרים וגם את הזוויות שבהם העטלפים ניגשו אל החרקים. על פי הדיווח בכתב העת Current Biology , ב-80 אחוז מהמקרים העטלפים התקרבו אל החרקים באלכסון ולא במסלול הישר. התברר שזוויות הגישה הספציפיות בהן בחרו העטלפים אפשרו להם להשתמש בעלה כמו במעין מראה אקוסטית, שמשקפת בחזרה לעטלפים את כל מה שנמצא על גבי העלים. המחקר מראה כי מנגנון האקולוקציה בעטלפים מרשים אף יותר משחשבנו. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
עטלפים מנווטים במרחב בעזרת החזר של גלי קול שפוגעים במה שנמצא סביבם| צילום: Inga Geipel
דן יודילביץמנגנון ההסוואה של זחלי עש הפלפל
הזחלים של עש הפלפל יכולים להתאים את צבע גופם לצבע הענף שעליו הם נמצאים. בשלב הראשון הם בוחרים ענף בצבע דומה לצבע גופם ונצמדים אליו. בהמשך צבעם משתנה בהדרגה כדי להתאים עוד יותר לצבע הענף. שני התהליכים האלה דורשים מנגנון מפותח לחישת צבע. בניסוי במעבדה, כשהחוקרים כיסו את עינהם של הזחלים, כל זחל עדיין הצליח להיצמד לענף בצבע דומה לשלו. החוקרים גילו כי בשכבות החיצוניות של גוף הזחל מתבטאים גנים רבים הקשורים לראייה, וחלקם אף פעילים שם יותר מאשר בעיניים ובמוח. הם הסיקו כי זחלי עש הפלפל חשים צבע דרך עורם. תופעה כזו מתקיימת אצל יצורים ימיים, כמו תמנונים, אבל זו עדות ראשונה לקיומה אצל פרוקי רגליים. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
הזחלים בחרו בענף שהכי דומה לצבע גופם | קרדיט: Arjen van't Hof, University of Liverpoool
.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטיןכוכב לכת בצורת פוטבול שפולט מתכות
טלסקופ החלל האבל גילה כוכב לכת בצורת פוטבול שפולט מתכות מתוך האטמוספרה שלו. כוכב הלכת WASP-121b הוא ענק גזי הנמצא כ-900 שנות אור מכדור הארץ. מכיוון שהוא מקיף את השמש שלו במסלול קרוב, נוצר הפרש גדול בין כוחות המשיכה בשני עבריו כוכב הלכת הגורמים לו להתעוות ולקבל צורה פחוסה של פוטבול. במחקר חדש, חוקרים השתמשו בטלסקופ החלל וזיהו כי האטמוספרה של כוכב הלכת פולטת אדים של מתכות כמו מגנזיום וברזל. בדרך כלל כוכבי לכת מצליחים לשמור על היסודות המתכתיים שלהם אך במקרה הזה, הקרבה לשמש החמה גורמת למתכות להתאדות לחלל. המחקר עוזר לנו להבין טוב יותר את התהליכים המורכבים שמובילים להיווצרות של מערכות שמש. לקריאה בהרחבה לחצו כאן.
אילוסטרציה של כוכב הלכת WASP-121b | קרדיט: נאס"א
גיא ניראיך נוצרו נוצות הדינוזאורים?
מחקר חדש מציע שהנוצות שאפשרו לדינוזאורים להתחיל לעוף התפתחו בהתחלה למטרת חיזור. הרבה לפני שעזרו לציפורים להמריא לאוויר, נוצות התפתחו אצל הדינוזאורים המוקדמים כדי לשמור על חום גופם. איך עשו הנוצות את המעבר מסיבים פשוטים, דמויי שיער, הדרושים ליצירת שכבת בידוד, למבנים המורכבים המאפשרים תעופה? במאמר החדש מציעים חוקרים מארצות הברית וקנדה שהנוצות התפתחו לצורכי חיזור, וכך הפכו לגדולות ומורכבות יותר, עד אשר יכלו להקנות לבעליהן יתרון בתנועה באוויר. אם ההשערה נכונה, הרי שהציפורים חייבות את יכולת התעופה שלהן להעדפות המיניות של אמותיהן הקדומות, שבחרו את הזכרים בעלי הנוצות המרשימות ביותר. לכתבה המלאה באתר שלנו לחצו כאן.
ד"ר יונת אשחרמדענים מאוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע וממדינות אחרות, פיתחו טיפול חדש נגד מלנומה המשלב שלוש אסטרטגיות: אימונותרפיה, התחשבות בסביבת הגידול הסרטני וחיסון בעזרת ננו-חלקיקים. הטיפול המשולב משפעל את תאי מערכת החיסון לפעול באופן ממוקד נגד תאי הסרטן ומונע מסביבת הגידול לעכב את פעילותם. האסטרטגיה המשולשת מראה תוצאות מרשימות - בינתיים רק בעכברים. לקריאה על המחקר באתר שלנו לחצו כאן.
כניסה של החלקיקים לתאים של מערכת החיסון מובילה להפעלה של מערכת החיסון נגד תאי הסרטן | צילום: רונית סצ'י-פאינרו
ד"ר יעל גרופרמודל מלאכותי של עין אנושית
מדענים ומהנדסים מאוניברסיטת פן שבארצות הברית בנו מודל מלאכותי לעין אנושית שמאפשר להם ללמוד על מחלות עיניים. החוקרים יצרו את השלד הבסיסי של העין בהדפסת תלת מימד ועליו גידלו תאי רשתית (בצהוב) ותאי לחמית (באדום). הם השתמשו בג'לטין בתור עפעף והעבירו צינורית שמובילה דמעות מלאכותיות אל העין (בכחול). במחקר, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, החוקרים השתמשו במודל כדי להבין את המנגנונים האחראיים לתסמונת העין היבשה (Dry Eye Disease) שפוגעת בכ-14 אחוז מהאוכלוסייה. אצל אנשים הסובלים מהתסמונת, שכבת הדמעות שמגינה על העין מתאדה לפני ששכבה חדשה מספיקה להיווצר. החוקרים השתמשו בעין המלאכותית כדי לבחון תרופה פוטנציאלית המבוססת על לובריצין - חלבון המצוי בנוזל הגוף שמסכך מפרקים. הם גילו שלא רק שהתרופה עזרה בסיכוך העין, היא גם עזרה במניעת תהליך הדלקת שמתפתח בה. בנוסף, העין המלאכותית שיפרה את הבנת החוקרים על אופן הפעולה של העין האנושית ובכך תרמה למחקר עתידי בתחום. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
אחד החוקרים מחזיק את העין המלאכותית | University of Pennsylvania
חיידקי מעיים שמונעים השמנה בעכברים
חוקרים זיהו חיידקי מעיים שמונעים השמנה בעכברים. במטרה לחקור את ההשפעה של מערכת החיסון על חיידקי המעיים, חוקרים השתמשו בעכברים עם מוטציה במערכת החיסון שפוגעת באוכלוסיות חיידקי המעיים. הם גילו שהעכברים עם המוטציה סבלו מהשמנת יתר, תנגודת לאינסולין, כבד שומני וממחלות נוספות הקשורות להשמנה. כאשר החוקרים השלימו את החיידקים החסרים, העכברים ירדו במשקל. אם התוצאות יאומתו בבני אדם, החוקרים סבורים שהן יוכלו לספק כיוון טיפולי חדש עבור אנשים הסובלים מהשמנת יתר ומהמחלות הנלוות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
ד"ר דנה יפהעדות ראשונה מסוגה: כלבי ים שחולקים מזון
