גילוי התכונות של היסוד איינשטניום, השפעת המגיפה על עופות הים, מה מקורו של הבוץ? ועד מחקרים חדשים
מה חדש?
- גילוי התכונות של איינשטניום
- השפעת המגיפה על עופות הים
- יבשת העל הבאה
- מה מקורו של הבוץ?
- עוד חוזר הניגון
גילוי התכונות של איינשטניום
חוקרים מארצות הברית מדדו בפעם הראשונה תכונות של היסוד איינשטייניום, מספר 99 בטבלה המחזורית. היסוד המלאכותי נוצר כבר ב-1952 בפיצוץ פצצת המימן הראשונה, אך רבות מתכונותיו נותר עלומות משום שזהו יסוד שקשה מאוד לחקור אותו. קשה מאוד לייצר אותו, הוא מתפרק במהירות והוא רדיואקטיבי מאוד. במחקר נעשה שימוש ב-0.0002 גרם של איינשטייניום – פחות ממשקלו של גרגיר חול! עם זאת, מדובר בכמות גדולה יחסית עבור יסודות מלאכותיים כה כבדים, וזה היסוד הכבד ביותר שאפשר לייצר כמות כזו שלו. החוקרים נדרשו לפתח כמה שיטות ייחודיות לחקר החומר הבעייתי. "זה הישג משמעותי כי ככל שנדע יותר על התכונות הכימיות של היסוד הזה, נוכל ליישם את הידע הזה בפיתוח חומרים טכנולוגיות, לא רק עם איינשטייניום אלא עם כל קבוצת האקטינידים", אמרה ראש צוות המחקר, פרופ' רבקה אברג'ל (Abergel) ממעבדות ברקלי. לקריאה בהרחבה: באנגלית
אורי טייכמןמהשפעות המגפה: פחות תיירים, יותר עיטים ופחות עופות ים
הסגרים הממושכים ודעיכת התיירות העולמית בשנת 2020 עקב מגפת הקורונה, מספקים למדענים הזדמנויות יחידות במינן לחקור את השפעות האדם על מערכות טבעיות ועל היצורים החיים בהן. חוקרים משוודיה, שעוקבים זה 19 שנה אחרי אוכלוסיית האוריה המצויה (Uria aalge) עופות ים החיים בשמורת טבע בחופי שוודיה, הופתעו בחודש מאי לגלות את העופות נסערים מהרגיל. כשפיזרו מצלמות בצוקי השמורה התברר להם שחלה עלייה ניכרת בכמות העיטים באזור, שנוטים להירתע מהתיירים הרבים המגיעים לאי. אף על פי שהעיטים אינם טורפים ישירים של האוריות, נוכחותם הפחידה את האוריות וגרמה להן לברוח שוב ושוב מקיניהן, עשרות פעמים ביום. בעקבות זאת חלה ירידה של 26 אחוז בהטלת הביצים.
החוקרים סבורים שהם מצאו דוגמה למצב שבו נוכחות בני אדם יצרה שיווי משקל שדווקא מגן על מינים פגיעים. זו ראיה נוספת לקשרים הסבוכים והמפתיעים שקיימים לא פעם בין בני אדם למערכות אקולוגיות בסביבתם. לקריאה נוספת (באנגלית)
האוריה המצויה (Uria aalge) , מקור: spl
יבשת העל הבאה
לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ נוצרו כמה יבשות-על, מאיחודם הזמני של רוב הלוחות היבשתיים של אותה עת. מחקר חדש מראה כי תהליך ההיווצרות והפירוק של יבשות-על מתרחש במנגנון קבוע החוזר על עצמו מדי כ-600 מיליון שנים. כדי ללמוד כיצד נוצרה פנגיאה, יבשת-העל האחרונה, חוקרים מכמה מדינות מיפו את הלוחות היבשתיים מהתקופה שקדמה לה, והריצו מודל חישובי שעקב אחר תנועתם האפשרית לפי שינויים במבנה של מעטפת כדור הארץ. הם מצאו כי יבשות נוטות 'לגלוש' אל עבר אזורים נמוכים בפני המעטפת, המאפיינים אזורי הפחתה שבהם שוקעים לוחות טקטוניים עתיקים. אזורים אלה לרוב יוצרים חגורה סביב כדור הארץ, המצטמצמת לאורך זמן עד שהיא נבלעת בתוך עצמה, ובכך מביאה למפגש בין היבשות שהצטברו סביבה. חגורה כזו מתקיימת כיום מסביב לאוקיינוס השקט. על פי המודל, החוקרים מעריכים כי יבשת-העל הבאה, שהם מכנים 'אמאסיה', תתאחד בעוד 50 עד 200 מיליוני שנים, כאשר האוקיינוס השקט ייסגר ויבשת אירואסיה תפגוש את יבשות אמריקה. לקריאה בהרחבה באנגלית
מה מקורו של הבוץ?
בוץ אינו סתם לכלוך או חול רטוב. זוהי תערובת מורכבת של שברי אבנים זעירים, מים וחומרים אורגניים, שמשמשת סביבת מחיה חשובה למינים רבים של יצורים חיים. למרבה ההפתעה, לא תמיד היה בוץ על פני כדור הארץ, והוא הופיע לראשונה לפני כ-450 מיליון שנה. בתקופה הזאת הופיעו גם ראשוני הצמחים היבשתיים, וההשערה הייתה ששורשיהם חצבו בסלעים ושברו אותם לפירורים הדרושים ליצירת בוץ. אבל הצמחים הראשונים שעלו על האדמה היו טחבים, שאין להם שורשים. האם הם יכלו בכל זאת ליצור בוץ? קבוצת חוקרים מארצות הברית מצאה נתיב עוקף ליצירת בוץ, שאינו דורש שורשים. החוקרים בחנו את המולקולות האורגניות הנפלטות מטחב ומצאו כי עצם נוכחותן באדמה לאורך זמן גורמת לסלעים להתפורר ויוצרת בוץ. הממצאים חשובים במיוחד, שכן יצירה של בוץ היא חלק חשוב בתהליך דישון בקרקע, והיא אחד הדברים שמאפשר ליצורים חיים להתקיים על האדמה. להרחבה (אנגלית)
עוד חוזר הניגון, אחרי 18 אלף שנים
חוקרים הצליחו להפיק צלילים מכלי נגינה בן 18 אלף שנים. לפני כ-90 שנה התגלתה במערת מרסולה בצרפת קונכייה גדולה של החילזון הימי _Charonia lampas_, המכונה "חצוצרת טריטון". מחקר חדש בממצא ששכב עשרות שנים במגירת מוזיאון העלה כי הקונכייה עברה עיבודים רבים כדי לשמש כלי נגינה: הקצה שלה נשבר ושולי החור לוטשו ונמרחו בחומר אורגני, ככל הנראה כדי להדביק לפתח פיה חיצונית, שאבדה מאז. כמו כן נקדחו בה חורים נוספים ונמצאו סימני צבע אדום גם בצדה החיצוני של הקונכיה וגם בתוכה. נגן כלי נשיפה שהזמינו החוקרים הצליח להפיק צלילים מהקונכייה, ולשחזר את קולותיו של כלי הנגינה הקדום ביותר שהתגלה מהסוג הזה.
קונכיית מרסולה | צילום: Carole Fritz et al. 2021
