חיים מתחת לקרח, השפעת פעילות גופנית על מערכת החיסון, מחקר חדש על ניאנדרטלים, האם אפשר לעשות אימון ספורט עם מסכת פנים? ועוד מחקרים חדשים
מה חדש?
- חיים מתחת לקרח
- ספורט זה בריא – גם למערכת החיסון
- האם הניאנדרטלים ידעו לדבר?
- האם אפשר לעשות אימון ספורט עם מסכת פנים?
- הרובוט הגמיש שחוקר את מעמקי האוקיינוס
חיים מתחת לקרח
חוקרים מהסקר האנטארקטי הבריטי קדחו פיר בעומק של 1,233 מטר באחד הקרחונים הגדולים של אנטארקטיקה ומצאו באוקיינוס מתחתיו חיים. זוהי הפעם הראשונה שבה מתגלים בעלי חיים לא ניידים שחיים באופן קבוע באזורים הקיצוניים האלה. החוקרים זיהו בעלי חיים ממערכת הספוגיים אך מדווחים גם על בעלי חיים לא מוכרים נוספים שכנראה מתקיימים באופן דומה לספוגיים וצורכים את מזונם על ידי סינון המים שעוברים בגופם. החוקרים הופתעו לגלות חיים בעומק כה רב מתחת לקרח, באזור כה חשוך וקר, שמי הים בו דלים בחומרי מזון. הם מתכוונים לבצע מחקר מקיף יותר שיעזור להם לענות על שאלות רבות. "מדובר בתגלית מקרית וממוזלת שמקדמת רעיונות בכיוון חדש ומראה שהחיים הימיים באנטארקטיקה מיוחדים מאוד ומותאמים בצורה מדהימה לעולם קפוא", אמר החוקר הראשי יוּ גריפיתס בריאיון ל-Science Alert. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
מצלמה בעומק 900 מטרים במורד הפיר הנחקר, Dr Huw Griffiths/British Antarctic Survey
ספורט זה בריא – גם למערכת החיסון
ספורט מועיל לבריאות - ההצהרה הזאת כנראה לא תפיל אף אחד מהכיסא. עם זאת, המנגנון שבו פעילות ספורטיבית משפרת את בריאותנו אינו כה ברור, וקשה למצוא קשר ישיר בינה לבין ביצועי מערכת החיסון. במחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature, חוקרים מארה"ב הצליחו לפענח את הקשר הזה, באמצעות הבנת התקשורת שבין תאי הגזע במח העצמות לסביבתם. מרבית תאי הדם, וביניהם תאי מערכת החיסון, נוצרים מתאי גזע במח העצמות. מח העצמות מספק סביבה תומכת לתאי הגזע, שמאפשרת להם להפוך לתאי הדם השונים. החוקרים מצאו קבוצת תאים במח העצם, שנקראים תאי OLN, התומכים בתאי הגזע האחראים על ייצור לימפוציטים - סוג של תאי חיסון. הם הראו כי פעילות גופנית גורמת לתאי ה-OLN להאיץ את יצירת תאי מערכת החיסון, ואילו חוסר בפעילות גורם לדעיכה בפעילותם. המנגנון שהתגלה עשוי לפתוח צוהר לטיפולים עתידיים, או לשיפור מערכת החיסון שלנו במקרה שהיא נפגמה. מערכת חיסון בריאה בגוף בריא! לקריאה בהרחבה (באנגלית)
האם הניאנדרטלים ידעו לדבר?
חוקרים מנסים לענות על כך כבר עשרות שנים, אך משום שהאיברים המשפיעים ביותר על הדיבור, הלשון ומיתרי הקול, עשויים מרקמות רכות שאינן מתאבנות, קשה להגיע לתשובה. חוקרים מספרד החליטו לבחון את האוזן, כדי לגלות אלו קולות הניאנדרטלים שמעו, ולהסיק מכך על התקשורת ביניהם. הם יצרו מודל של מבנה האוזן הניאנדרטלית, וחישבו כמה מאנרגיית הקול מגיע אל האוזן הפנימית של מיני אדם שונים: בני אדם מודרניים, ניאנדרטלים ומין קדום עוד יותר. כך מצאו את תחום התדרים האופטימלי שלהם. לבני אדם מודרניים יש תחום תדרים אופטימלי רחב, בעוד זה של שימפנזים מצומצם יותר, והם אינם שומעים היטב בתדירויות גבוהות יחסית. במחקר נמצא שתחום התדרים ששמעו בני האדם הקדומים ביותר שנבדקו היה באמצע בין השימפנזים לבני האדם, ואילו לניאנדרטלים היה טווח שמיעה אופטימלי דומה מאוד לזה של האדם. החוקרים מניחים שהקולות שהניאנדרטלים הפיקו נמצאו גם הם בטווח תדרים דומה. האם זה היה חלק מפיתוח דיבור כמו אנושי? הם סבורים שכן, אבל המחלוקת נמשכת. לכתבה המלאה באתר שלנו
שחזור של ניאנדרטל, SPL
האם אפשר לעשות אימון ספורט עם מסכת פנים?
חוקרים מאיטליה בחנו את השפעתן של מסכות חד פעמיות באימון על אופני כושר. תריסר מתנדבים בריאים בני 40 התאמנו פעם אחת עם מסכות ופעם אחת בלעדיהן, כשהחוקרים מודדים פרמטרים רפואיים בהם נשימה, קצב הלב, לחץ הדם ורמת החמצן בדם. החוקרים לא מצאו ראיות כי האימון עם מסכות מסכן בדרך כלשהי את בריאות המתאמנים. עם זאת, הם מצאו הבדלים מתונים בביצועים הגופניים: היה קשה יותר למתאמנים לבצע עם מסכה אימון אירובי, שדורש קצב נשימה גבוה. למרות המדגם הקטן בניסוי, החוקרים סבורים כי שימוש במסכות במכוני כושר יכול להפחית משמעותית הדבקה במחלת COVID-19 וממליצים להשתמש בהן עד שכלל האוכלוסייה תתחסן. בשלב הבא החוקרים מתכוונים לבדוק אם ממצאיהם תקפים גם עבור מתאמנים בעלי רקע של בעיות לב או קשיי נשימה, ולא רק לאנשים בריאים. לקריאה בהרחבה (אנגלית)
הרובוט הגמיש שחוקר את מעמקי האוקיינוס
שקע מריאנה הוא שקע תת-ימי אדיר בלב האוקיינוס השקט. חלקו הנמוך ביותר נמצא בעומק של 11 קילומטר מתחת לפני הים, עמוק יותר מכל מקום אחר על פני כדור הארץ. עקב העומק הרב, הלחץ בקרקעית עומד על יותר מאלף אטמוספרות, שווה ערך לכשלוש טונות על כל סנטימטר רבוע. חוקרים מסין שלחו למקום העוין הזה רובוט מדור חדש, שמטרתו לחקור את הקרקעית בלי להימחץ תחת הלחץ העצום. במקום חלקי מתכת ומנועים, הרובוט, המעוצב בהשראת אחד הדגים המצויים בשקע מריאנה, מוטמע כולו בתוך סיליקון גמיש. הרובוט נע הודות ל"שרירים" אלקטרוניים – אזורים בגופו שמתכווצים כשעובר בהם זרם חשמלי. בזכות זאת משקל הרובוט נמוך במיוחד והוא פשוט מאוד לתפעול, אך גם מסוגל לשרוד את הלחץ. הוא אינו מחובר בכבל למפעיליו, ומסוגל לנווט באופן עצמאי. הרובוט נשלח לשקע מריאנה, ניווט בו בהצלחה ושלח נתונים בחזרה למפעיליו. רובוטים גמישים כאלה עשויים להיות עתיד הרובוטיקה במקומות שבהם רובוטים "קלאסיים" אינם מסוגלים לתפקד. לפרטים נוספים (באנגלית)
תמונה של הרובוט, מתוך סרטון של NPG Press