איך קואלות שותות? מה פוגע בעצי הזית? איך נבנה מקדש לפני 11,500 מליון שנה? ומה הקשר בין למות לנגיף הקורונה החדש?

 

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • איך קואלות שותות מים?
  • מה פוגע בעצי הזית?

  • נגיף הקורונה החדש מנצל חולשה של מערכת החיסון 

  • ​נגיפי הענק ששורדים תנאים קיצוניים

  • נוגדנים של למה מצליחים לעצור את נגיף קורונה החדש 

  • המקדש שנבנה לפני 11,500 שנה

  • אסטרונאוטים מפרישים פחות נתרן בחלל 

איך קואלות שותות מים?

במשך שנים סברו מדענים כי קואלות, שפירוש שמן "בלי מים", כמעט ולא צריכות לשתות מים ושכ-75 אחוז מהמים הדרושים להן מגיעים מעלי האקליפטוס - מזונן העיקרי. כעת מחקר חדש מאוניברסיטת סידני מראה כי קואלות שותות על ידי ליקוק גזעי עצים בזמן גשמים. "זה משנה לחלוטין את ההבנה שלנו על כיצד קואלות משיגות מים", אמרה מובילת המחקר ד"ר וולנטינה מלה, "זה מאוד מרגש". החוקרים ניתחו 46 תצפיות על קואלות, שנאספו במשך יותר מעשור בתנאי מזג אוויר שונים. בכל פעם שנערכו תצפיות בגשם נראו קואלות מלקקות מים שנזלו על גזעי עצים וענפים. באחת התצפיות נקבת קואלה עם גור שתתה במשך 15 דקות. בתצפית אחרת זכר קואלה שתה במשך 34 דקות ללא הפסקה, עצר לשתי דקות, וחזר ללקק את גזע העץ. החוקרים משערים שהתנהגות זאת לא דווחה עד היום כיוון שחוקרים לא נוהגים לערוך תצפיות במהלך גשמים כבדים. הם מאמינים שהמידע על כך שקואלות זקוקת למים יתרום למאמצי שימור המין באקלים מתייבש יותר ויותר. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
הקואלות שותות את מי הגשמים על ידי ליקוק גזעי העצים, shutterstock

מה פוגע בעצי הזית?

מחלת הדוררת (Verticillium Wilt) היא מחלה הרסנית וחשוכת מרפא של עצי זית. היא נגרמת על ידי פטריה בשם Verticillium dahliae, שמשתלטת על מערכת השורשים וחוסמת את ההובלה של חומרי הזנה לצמח, וכך גורמת למותו. כדי להבין את התפתחות המחלה, חוקרים מספרד לקחו דגימות משורשים ועלים של עצי זית שהודבקו בפטריה, והשוו אלו מולקולות RNA מיוצרות בתאי הצמח לפני ואחרי ההדבקה. כך הם גילו כי לאורך המחלה מצטרפים לפטרייה Verticillium dahliae סוגים נוספים של פטריות, חיידקים וטפילים אחרים שלכולם מטרה משותפת: לתקוף את העץ ולנצל את משאביו. בנוסף החוקרים גילו שאורגניזמים כמו תולעים נימיות ואמבות, שלא תוקפים באופן ישיר את העץ, תורמים למחלה בכך שהם ניזנונים מהחומרים המגנים של העץ. ואם זה לא מספיק, גם פטריות מועילות שעד לאותה נקודה היו ביחסי גומלין הדדיים עם העץ, מחליפות צד והופכות למזיקות. החוקרים מקווים שממצאי המחקר יעזרו למצוא מזור למחלה חשוכת המרפא של עצי הזית באגן הים התיכון. קריאה בהרחבה (באנגלית)


מחלת הדוררת (Verticillium Wilt) היא מחלה הרסנית וחשוכת מרפא של עצי זית, shutterstock

נגיף הקורונה החדש מנצל חולשה של מערכת החיסון 

מחקר ראשוני חושף כיצד נגיף SARS-CoV-2 מנצל חולשה מובנית של מערכת החיסון כדי לחדור ביתר יעילות לתאים. כבר בתחילת התפשטות של מגפת COVID-19, זיהו חוקרים שבדומה לנגיף הסארס משנת 2003, הנגיף החדש נקשר לתאים שעל צדם החיצוני יש חלבונים בשם ACE2. באופן שגרתי התא משתמש בהם לווסת את לחץ הדם בגוף, אך עבור הנגיף הם נקודת תורפה שדרכה הוא חודר לתאים. כעת טוענת קבוצת חוקרים בהובלת מדענים מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) כי הקולטנים האלה אינם רק פתח כניסה לתאים, אלא נקודת תורפה של ממש במערכת החיסון כולה. המחקר הנוכחי, שפורסם באופן ראשוני בלבד ועדיין לא עבר ביקורת עמיתים, מציע מנגנון שבאמצעותו הנגיף משתמש בקולטן ACE2 כדי לשבש את פעילות מערכת החיסון נגדו. קריאה בהרחבה על המחקר באתר שלנו


נגיפי הענק ששורדים תנאים קיצוניים

עמוק בתוך הים, מתחת לשכבות הקרח בקטבים ובסביבות ימיות קיצוניות כמו אגמים בסיסיים, נגיפי ענק מסתוריים שרויים במצב רדום. הם גדולים פי עשרה מנגיפים אחרים, והגנום שלהם מוקף במעטפת בעלת מבנה מיוחד  שמעניק להם עמידות בתנאי סביבה קיצוניים. כעת, חוקרים מאוניברסיטת מישיגן גילו פרטים חדשים על מנגנון ההדבקה שלהם. החוקרים תיעדו את הנגיפים בתנאי סביבה מגוונים, ומצאו את התנאים שגורמים למעטפת המגינה להיפתח ולשחרר את הגנום שלהם לתא המארח, כלומר - להדביק אותו. בין התנאים שגילו נמנים טמפרטורות גבוהות, מליחות גבוהה וחומציות נמוכה. בנוסף גילו החוקרים כי בעת שחרור הגנום משחרר הנגיף גם חלבונים, שמגנים עליו ומונעים את ההרס שלו על ידי התא המארח. בשלב הבא החוקרים מתכוונים לחקור את החלבונים הללו ולזהות את תפקידם במנגנון ההדבקה וההישרדות של נגיפי הענק. קריאה בהרחבה (באנגלית)


נוגדנים של למה מצליחים לעצור את נגיף קורונה החדש 

נוגדנים מיוחדים שהורכבו מנוגדנים של למה מצליחים לעצור את נגיף קורונה החדש – בינתיים במבחנה. תהליך פיתוח הנוגדנים התחיל לפני קרוב לארבע שנים, הרבה לפני שבני אדם נדבקו לראשונה בנגיף החדש. המקור לנוגדנים הוא וינטר, למה שמתגוררת בחוות מחקר של אוניברסיטת גנט בבלגיה ונבחרה להשתתף במחקר על נגיפי קורונה הקודמים שגרמו למחלות קטלניות בבני אדם. ללמות יש נוגדנים קטנים המסוגלים להגיע לאזורים שאינם נגישים לנוגדנים גדולים כמו שלנו. החוקרים גרמו ללמה לייצר נוגדנים שמסוגלים להיקשר לזיזים  (Spikes) של הנגיפים, שהם החלבונים המאפשרים לנגיפים להיצמד לקולטן על פני התאים שלנו ולחדור לתוכם. שניים מהנוגדנים האלו מנעו מהנגיפים להדביק תאים אחרים. כעת החוקרים יצרו על פי אחד הנוגדנים נוגדן נגד נגיף הקורונה החדש. הם מתכוננים לבדוק את יעילות הנוגדן בחיות, ומקווים להתחיל בניסויים קליניים בבני אדם כבר השנה. לקריאה בהרחבה באתר שלנו

וינטר הלמה
וינטר הלמה, באדיבות החוקרים


המקדש שנבנה לפני 11,500 שנה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שחזרו את תכנית הבניה של מקדש שנבנה על ידי ציידים לקטים לפני 11,500 שנה. באתר הארכיאולוגי גבּקלי טפּה (Göbekli Tepe) שנמצא בדרום מזרח טורקיה נמצאים שרידים של המקדש הקדום ביותר המוכר לאדם. החוקרים השתמשו באלגוריתם חישובי מעולם הארכיטקטורה וזיהו את הצורות הגיאומטריות שעל פיהן הבונים הקדומים תכננו ובנו את המבנים באתר. הם טוענים שלפי השחזור ניתן לדעת איך המבנים תוכננו בהתחלה ואילו שינויים נעשו תוך כדי תהליך הבניה. "מכיוון שאין שום עדויות לחקלאות באתר, ההשערה המקובלת היא שהאתר נבנה על ידי ציידים לקטים. אך הארכיטקטורה המורכבת שלו מאוד לא אופיינית להם", אמר פרופ' אבי גופר מאוניברסיטת תל אביב, ממובילי המחקר. עד כה, מרבית המומחים חשבו שהמבנים באתר נבנו טיפין טיפין במהלך השנים, אך לטענת  גופר ועמיתיו, לפחות שלושה מהמבנים באתר תוכננו מראש בפרויקט אחד. המחקר שופך אור חדש על התרבות הקדומה של הציידים-לקטים ועל אופן החשיבה שלהם. קריאה בהרחבה (באנגלית)

 אחד המבנים באתר גבּקלי טפּה, Gil Haklay/AFTAU
אחד המבנים באתר גבּקלי טפּה, Gil Haklay/AFTAU


אסטרונאוטים מפרישים פחות נתרן בחלל 

עובדה זו התגלתה במחקר של חוקרים מגרמניה, שבדקו את ההשפעה של תנאי חוסר הכבידה בחלל על מערכות שונות בגוף. הניסוי כלל שמונה אסטרונאוטים שבמשך חמישה ימים קיבלו תזונה עשירה בנתרן או דלה בנתרן, בזמן ששהו בחלל ולאחר שחזרו לכדור הארץ. לאחר חמישה ימים החוקרים אספו מהנבדקים דגימת דם, שתן ומדדים נוספים. מהניסוי עולה ששהייה בחלל גורמת להפרשה פחותה של נתרן בשתן בהשוואה לשהייה בכדור הארץ, גם כאשר התזונה היתה עתירה בנתרן. בנוסף, לאסטרונאוטים היו רמות נמוכות של הורמון שמופרש כחלק מתהליך וויסות נפח הדם וגורם להפרשה מוגברת של נתרן. החוקרים לא בטוחים מדוע משתנה הפרשת הנתרן בעקבות חוסר הכבידה. ידוע שתנאי חוסר הכבידה משבשים את מערכת ההובלה וגורמים לגוף לייצר פחות דם. ייתכן שהפרשה נמוכה יותר של הנתרן היא אחת הדרכים של הגוף להגדיל את נפח הדם בחזרה. קריאה בהרחבה (באנגלית)


תגובה אחת

  • ט

    תקלדה

    נראה לי יש טעות בשנים של המקדש בכותרת - לא 11500 מיליון שנה.