תאי גזע, כרומוזומי מין, וחבצלות ים. המחקרים החדשים של השבוע - בחירת העורכים
מה חדש?
-
תאי הגזע הלא נכונים
-
הקשר החדש-ישן בין חבצלות ים לאלמוגים
-
כרומוזום המין המיוחד של נברן השדות
תאי הגזע הלא נכונים
אחד האתגרים העיקריים במחקר בתאי גזע עובריים הוא איך ליצור את התנאים המתאימים לגידול התאים, ולשמור על הפוטנציאל שלהם להפוך לכל סוג של תא, בתהליך הקרוי "התמיינות". רבים מהמחקרים בתחום התמקדו בתאי גזע של עכברים, מאחר שקל להשיג אותם, ועל כך מבוסס חלק ניכר מהידע שלנו על התפתחות יונקים בכלל ובני אדם בפרט.
אולם מחקר חדש בתחום תאי הגזע העובריים מצא הבדלים מהותיים בהתפתחות ובהתמיינות של תאי גזע אנושיים לעומת אלה של עכברים. החוקרים מצאו שתי מולקולות שמשפיעות על תהליך ההתמיינות של תאי גזע אך משפיעות אחרת על תאים של בני אדם ושל עכברים. אצל העכברים הן שומרות על פוטנציאל ההתמיינות הרחב של תאי הגזע העובריים, אבל אצל בני אדם השפעתן הפוכה - הן מאיצות את תהליך ההתמיינות. המחקר מדגיש את ההבדלים בין מינים ביולוגיים שונים ומעלה שאלות נוקבות בנוגע לחקר תאי גזע באמצעות חיות. ייתכן שמחקרים שנעשים כיום על תאי גזע של בני אדם על בסיס מידע שהושג מעכברים סובלים משגיאות מהותיות. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1934590921001582
הקשר החדש-ישן בין חבצלות ים לאלמוגים
לפני כ-540 מיליון שנה, בעידן הפלאוזואיקון, אלמוגים גדלו לעיתים קרובות על חבצלות ים, קרובות משפחה של כוכבי ים. אולם לפני כ-252 מיליון שנה התרחשה ההכחדה ההמונית הנרחבת ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ, הכחדת פרם-טריאס, ואיתה הסתיימה הזוגיות של השניים. כל מה שידוע עד היום על מערכת היחסים הזו מגיע ממאובנים בלבד. דגימות חדשות שנמצאו בקרקעית הים סמוך ליפן מראות לראשונה שקשר כזה קיים גם כיום, אך בין חבצלות ים אחרות ליצורים אחרים ממחלקת האלמוגים: שושנות ים והפִּרְחָנִיתָאִים חסרי השלד. "אי אפשר להבין מערכות אקולוגיות מהעבר בלי הבנה עמוקה של מערכות מקבילות בעולם המודרני", מסבירים החוקרים במאמר. בזכות הגילוי הם מקווים שיוכלו לענות על שאלות רבות בנוגע למערכת היחסים המרתקת הזאת. לקריאה בהרחבה (באנגלית): https://bit.ly/3bnvBqQ
בתמונה: שיתוף פעולה בין חבצלות מים ואלמוגים, מתוך המאמר: Zapalski et al., Palaeogeogr. Palaeoclimatol. Palaeoecol., 2021
כרומוזום המין המיוחד של נברן השדות
למאמר (באנגלית): https://science.sciencemag.org/content/372/6542/592
בתמונה: נברן שדות צילום: © Patricia Teague