מה חדש השבוע במדע? פריצת דרך ישראלית, פְּטֶרוֹזאורים, כלבים, ועוד מחקרים חדשים
חוקרים שלטו בפעילות תאי עצב בעכברים
חוקרי מוח מארצות הברית בודדו את תאי העצב שאחראים על ציוצי החיזור שמשמיעים עכברים זכרים, ואף הצליחו "להדליק" ו"לכבות" את הציוצים כרצונם. החוקרים חקרו עכברים כדי להבין את החיווט העצבי שמאפשר תקשורת קולית. הם התמקדו בתאי עצב שידוע כי הם מעורבים בהפקת צלילים, והשתמשו באופטוגנטיקה – שיטת מחקר שמאפשרת להפעיל ולהשתיק תאי עצב ספציפיים – כדי לגרום לעכבר להשמיע ציוץ חיזור בעודו לבדו בכלוב, ללא נקבה בסביבה, או לגרום לו להפסיק לצייץ בעודו ממשיך לבצע את התנהגויות החיזור האחרות כרגיל. החוקרים מקווים להגיע בעתיד לרזולוציה גבוהה עוד יותר, ולזהות גם את המנגנונים שמאפשרים לעכברים להפיק הברות ספציפיות בתוך שיר בודד. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן
.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטיןייתכן שפְּטֶרוֹזאורים בקעו כאשר הם כבר מסוגלים לעוף בכוחות עצמ
מחקר חדש שבחן ביצי פְּטֶרוֹזאורים מאובנות מציע שבעלי החיים הקדומים האלה בקעו כאשר הם כבר מסוגלים לעוף בכוחות עצמם. החוקרים בחנו 37 ביצים מאובנות של פטרוזאורים, ומצאו שעצמות שחשובות לתעופה עברו תהליך התגָרְמוּת (הפיכה לעצם קשה) בשלב מוקדם בהשוואה לעצמות בעוברי עופות ובעוברי תנינים – בעלי החיים הקרובים ביותר לפטרוזאורים החיים כיום. הממצאים הובילו את החוקרים למסקנה, שבעלי חיים אלו בקעו מהביצה כשהם בשלים ומוכנים לתעופה. "איננו יכולים לדעת אם הם באמת המריאו לאוויר כמעט מיד," אמר דייוויד אנווין (Unwin), ראש קבוצת המחקר, בריאיון לניו-יורק טיימס, "אבל זה מאוד לא סביר שיהיה להם כל הציוד הדרוש בשביל לעוף, אם הם לא עומדים להשתמש בו." לפי שעה, נראה שהקהילה המדעית חלוקה בדעתה בנוגע למחקר, ורק מחקרי המשך שיאספו מידע נוסף יצליחו אולי ליישב את המחלוקת. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון: כאן
ד"ר יונת אשחר
ראיות לקיומם של שני כוכבי לכת בעלי פוטנציאל טוב לקיום חיים
מדענים מאירופה ומישראל גילו במערכת שמש קרובה ראיות לקיומם של שני כוכבי לכת בעלי פוטנציאל טוב לקיום חיים. כוכבי הלכת חגים סביב שמש מסוג ננס אדום בשם טיגרדן (Teegarden), המרוחקת כ-12.5 שנות אור מאיתנו. שני כוכבי הלכת גדולים רק מעט יותר מכדור הארץ, יש סבירות גדולה שהם מוצקים והטמפרטורה על פניהם מאפשרת קיום מים נוזליים – תנאי הכרחי לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם. מבין אלפי כוכבי הלכת שהתגלו עד כה במערכות שמש אחרות, שני כוכבי הלכת של טיגרדן הם כנראה בין הדומים ביותר לכדור הארץ, ומכאן התקווה כי בעתיד יתגלו בהם גם סימני חיים. לקריאה בהרחבה באתר שלנו, לחצו כאן
איתי נבושני חולים לקו בזיהום קשה בעקבות השתלת צואה
"השתלת צואה" היא טיפול רפואי שצובר תאוצה בשנים האחרונות, ואשר נועד לשנות את הרכב האוכלוסייה של חיידקי המעיים כדי לטפל במחלות מסוימות. לשם כך מפיקים את החיידקים מצואה של אדם בריא ומעבירים אותם למערכת העיכול של החולה.
בסוף השבוע שעבר הודיע מִנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) על שני חולים שלקו בזיהום קשה בעקבות השתלת צואה, ואחד מהם מת בעקבות הזיהום. על פי ההודעה, הגורם לזיהום היה חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בצואה המושתלת. בעקבות התקרית הופסקו כמה ניסויים קליניים בהשתלת צואה, עד שתימצא בדיקה יעילה למניעת זיהומים כאלה. לקריאה בהרחבה לחצו כאן
למה כלבים מרימים גבה?
מחקר חדש הוביל חוקרים להשערה שכלבים פיתחו את היכולת להרים גבה, שיוצרת את "מבט הכלבלב" שממס אותנו, במיוחד בשבילנו. החוקרים עקבו אחר זאבים וכלבים שנמצאו בחברת בני אדם, וראו שהכלבים הרימו גבה וביצעו מבט כלבלב מלא בעוד שהזאבים הרימו גבה באופן חלקי בלבד. הסיבה לכך, טוענים החוקרים, היא שהשריר המושך את העפעף לכיוון האוזניים מפותח במיוחד אצל הכלבים. אצל זאבים, לעומת זאת, השריר קטן בהרבה, ולפעמים כלל אינו קיים. "הממצאים מציעים שהגבות רבות-ההבעה של כלבים עשויות להיות תוצאה של העדפה לא-מודעת של בני האדם, שהשפיעה על הביות שלהם," אומרת חוקרת נוספת, ג'וליאן קמינסקי (Kaminski). קישור למחקר: לחצו כאן
מנגנון עיכוב חדש נגד נגיפים
חוקרים ממכון רגה (Rega) למחקר רפואי בבלגיה סרקו ספרייה של תרכובות כימיות בניסיון לאתר תרכובות אנטי-נגיפיות חדשות. אחת התרכובות שנמצאו בסריקה עיכבה את היכולת של נגיף מסוג אנטרו-וירוס להדביק תאים, במנגנון שעוד לא נוסה כטיפול. החוקרים גילו שמנגנון העיכוב הזה יכול להיות יעיל גם נגד נגיפים אחרים. אף שהשיטה טרם נוסתה על בעלי חיים, מדובר בצעד משמעותי לקראת פיתוח תרופות אנטי-נגיפיות חדשות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו: כאן
אנה ריבקיןפריצת דרך ישראלית: גן חדש
לאחר 15 שנות מחקר, זיהו חוקרים מישראל ומארצות הברית גֵן האחראי למחלות מעיים קשות של יילודים. קבוצות מחקר מאוניברסיטת תל-אביב, מבית-החולים שיבא בתל-השומר וממכון ויצמן למדע, בשיתוף פעולה עם צוות חוקרים מאוניברסיטת ברקלי בארצות הברית, חקרו את הרקע הגנטי של הפרעות שלשוליות מולדות – קבוצת מחלות תורשתיות נדירות שמתאפיינות בשלשולים קשים כבר לאחר הלידה, ובהיעדר טיפול מתאים עלולות להוביל להתייבשות, לתת-תזונה ולמוות. החוקרים זיהו שלחולים חסר מקטע DNA מסוים, שבמצב תקין מתבטא במערכת העיכול במהלך ההתפתחות העוברית. בהמשך התברר, שמקטע זה מבקר פעילות של גֵן שמעולם לא תואר או נחקר בעבר. המחקר מצטרף למחקרים אחרים שמנסים לאתר את הגורמים הגנטיים האחראים למחלות מסוג זה, ומדגיש את המעורבות של מקטעי בקרה בהתפתחות ובמחלות תורשתיות. לכתבה מורחבת לחצו: כאן
זרוע רובוטית לא פולשנית
חוקרים מארצות הברית פיתחו את הזרוע הרובוטית הלא פולשנית הראשונה שנשלטת באמצעות המחשבה. נכון להיום, השימוש של משותקים באיברים רובוטיים באמצעות המחשבה כאלה מצריך השתלה של אלקטרודות מיוחדות במוח. החוקרים השתמשו בחיישנים של גלי מוח ובטכנולוגיות למידה עמוקה להשגת הרזולוציה של קריאת האותות העצביים הנחוצה להפעלת היד, ולראשונה הראו כיצד משותק יכול לעקוב עם היד הרובוטית אחר סמן, בלי צורך בהשתלת החיישנים במוחו. אמנם היא פועלת בדיוק נמוך יותר מאשר עם שתל מוחי, אך הסיכון למטופלים קטן הרבה יותר והעלויות פחותות בהרבה. החוקרים מקווים כי הפיתוח יסייע להנגיש את הטכנולוגיה למשותקים רבים שלא יכולים להסתכן בניתוח ראש. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן
