איך נוצרו צמחי היבשה? איך התזונה משפיעה על השמיעה? האם בקרוב נוכל לבחור מראש אלו תכונות יהיו לילדים שלנו? ועוד מחקרים חדשים
מה חדש?
- מי מגדיל את השומן שלי?
- מאובן בן 120 מיליון שנה
- תקווה לטיפול בתסמונת פרוגריה
- האם התזונה משפיעה על השמיעה?
- הצמחים עלו ליבשה בעזרת חיידקים
- שיטה חדשה לדגימת רקמה עמוקה
- ההתפרצויות החזקות ביותר
- נהר הנילוס בן 30 מיליון שנה
- האם בקרוב נוכל לבחור מראש אלו תכונות יהיו לילדים שלנו?
מי מגדיל את השומן שלי?
בתוך רקמות השומן שלנו, שוכנים תאים של מערכת החיסון שתפקידם להילחם בזיהומים ולמנוע דלקות. בעת ההזדקנות, יש ירידה ביעילות שריפת השומנים בגוף ועלייה בכמות השומן שעוטף את האיברים הפנימיים שלנו - השומן הבטני, מה שעלול בתורו להוביל למחלות מטבוליות. חוקרים מאוניברסיטת ייל שבארצות הברית גילו במחקר על עכברים כי עם הגיל התאים האלה מתחילים להתרחב ומפסיקים לבצע את תפקידם. הם גם מצאו חומר המונע את השינוי שמתרחש בתאי העכברים. כעת החוקרים מנסים לבדוק אם ניתן להשתמש בחומרים המפחיתים את התרחבות התאים ואם הם יכולים לשמש תרופה להשמנה הקשורה לגיל אצל בני אדם. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטיןמאובן בן 120 מיליון שנה
חוקרים מיפן גילו מאובן בן 120 מיליון שנה של ציפור במצב שמור במיוחד. המאובן קיבל את השם Fukuipteryx prima, "כנף פרימיטיבית מפוקו", שהוא המחוז בו נמצא המאובן. למרות מליוני השנים שעברו, ובניגוד לרוב המאובנים מהתקופה הזו, המבנה התלת-ממדי של השלד שמר כמעט לגמרי על צורתו המקורית. ניתוח אנטומי של הציפור חשף תכונות דומות לאלו של הציפורים הקדומות ביותר שידועות לנו, יחד עם תכונות שמאפיינות ציפורים מודרניות כמו זנב עצם שתומכת בנוצות הזנב. "כשאנחנו רואים שילובים בלתי צפויים של תכונות זה לא מפתיע אותי", אומר חוקר המאובנים אלן טרנר. "נדיר מאוד שהאבולוציה מתקדמת בצורה לינארית". מאובנים נוספים ומחקרים עתידיים יוכלו לשפוך אור על המסתורין של התהליכים האבולוציוניים שעברו על הציפורים הקדומות. למחקר נמלא לחצו כאן.
כך נראית fukuipteryx בעיני האמן Masanori Yoshida | שחזור על פי העצמות במאובן
תקווה לטיפול בתסמונת פרוגריה
תסמונת פרוגריה (Progeria) היא מחלה גנטית נדירה שגורמת להזדקנות מוקדמת. החולים בה "מתים מזיקנה" כבר בגיל 13 בממוצע. חוקרים משבדיה ומאיטליה הצליחו להקל על תסמיני המחלה בעכברים ובתרביות רקמה מאנשים חולים. אחד מהמאפיינים של פרוגריה הוא ייצור מולקולות RNA (מולוקולות בעלות מבנה דומה לשל DNA) לא פעילות, שמצטברות בתאים ומפעילות מנגנון הגנה תאי שמונע מהתא להתחלק. כתוצאה מכך משתבש מחזור חיי התא, והתא מזדקן מוקדם מהרגיל. החוקרים השתמשו בשיטה לפגיעה במולקולות RNA לא רצויות כדי לפגוע במולקולות אלו בתאים של חולי פרוגריה. הפגיעה מנעה את הצטברות המולקולות המזיקות בתאים ועצרה את ההזדקנות המוקדמת שלהם. הטיפול אף שיפר את מצבם הבריאותי של עכברים הלוקים בתסמונת דומה, והגדיל את תוחלת חייהם. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
האם התזונה משפיעה על השמיעה?
חוקרים מארצות הברית בחנו שינויים באיכות השמיעה שהתרחשו אצל נשים בגיל העמידה (גיל ממוצע 59) במשך שלוש שנים. הם מצאו שנבדקות שהתזונה שלהן נצמדה פחות או יותר לדיאטות מומלצות על ידי גורמים רפואיים כמו הדיאטה הים תיכונית, היו בסיכון נמוך יותר לאיבוד יכולות השמיעה. "התפיסה הנפוצה היא שאובדן שמיעה הוא שלב בלתי נמנע מתהליך ההזדקנות", אמר ד"ר שרון קורהן מוביל המחקר בהודעה לעיתונות, "אבל המחקר שלנו מתמקד בזיהוי גורמים סביבתיים שאנחנו יכולים לשנות כדי למנוע אובדן שמיעה או לעכב את ההתקדמות שלו". מחקרים קודמים שבדקו את ההשפעה של דפוסי תזונה על השמיעה התבססו על דיווח עצמי ולכן היו פחות איכותיים. במחקר הנוכחי בוצעו בדיקות שמיעה מקצועיות ודפוסי התזונה נקבעו על פי דיווחים עצמיים של אחיות רפואיות ונשים בשירות הרפואה שמודעות לחשיבותו של מידע רפואי אמין ומדויק. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
הצמחים עלו ליבשה בעזרת חיידקים
מחקר חדש טוען שמעבר גנים מחיידקים לאצות אפשר את ההתפתחות של צמחי היבשה. היום, צמחי היבשה הם כמעט תשעים אחוזים ממסת החיים בכדור הארץ, אך לפני חצי מיליארד שנה לא היה אפילו צמח אחד על האדמה. במקווי מים מתוקים, עם זאת, כבר שגשגו אצות שמהן התפתחו הצמחים. במחקר חדש שנערך באוניברסיטת קלן בחנו החוקרים את הגנום של אצות מקבוצת הזִיגְנֶמַטוֹפִיצֵיאָה (Zygnematophyceae), הקרובות מבחינה אבולוציונית לצמחים, ומצאו גנים החשובים להתפתחות הצמחים ולעמידות שלהם ליובש. כשהרחיבו את החיפוש, גילו שהגנים האלו נמצאים גם בחיידקים, אך לא בקבוצות אחרות של אצות. המחקר החדש מציע שככל הנראה הגנים שאפשרו את ההתפתחות של צמחי היבשה עברו מהחיידקים לאב המשותף לאצות אלו ולצמחים. לכתבה המלאה לחצו כאן.
אצות מהמין Spirogloea muscicola שככל הנראה קיבלו מחיידקים גנים לחיי יבשה | צילום: Barbara and Michael Melkonian
ד"ר יונת אשחרשיטה חדשה לדגימת רקמה עמוקה
ביופסיה היא הליך רפואי חשוב באבחון מחלות רבות, ובו נוטלים דגימת רקמה מהגוף לבדיקות במעבדה. פעמים רבות מדובר ברקמות הנמצאות עמוק בגוף וכדי לקחת דגימה מהן יש צורך בחתך עמוק ופציעה של הרקמה, מה שעלול להוביל לדימומים, דלקות, סטרס ואפילו להחמרת המחלה שמנסים לאבחן. צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף פעולה עם המרכז הבינתחומי הרצליה והטכניון פיתחו שיטה חדשה, פחות פולשנית ופחות מסוכנת, לדגימת רקמה עמוקה. השיטה מתבססת על אלקטרופורציה - טכניקה שמשתמשים בה במעבדות להגדיל חדירות של תאים באמצעות שדה חשמלי. החוקרים הראו כי הפרופיל המולקולרי של דגימות מכבד ומכליה של עכברים שנדגמו באמצעות השיטה החדשה דומה לפרופילים שהושגו באמצעות ביופסיה רגילה של הרקמה, אך נטילתן פצעה אותה פחות. לקריאה בהרחבה לחצו כאן.
ההתפרצויות החזקות ביותר
גיא נירנהר הנילוס בן 30 מיליון שנה
אור אליאסוןהאם בקרוב נוכל לבחור מראש אלו תכונות יהיו לילדים שלנו?
מחקר ישראלי חדש מראה שזה מסובך עוד יותר משחשבנו.* החוקרים, בהובלת ד"ר שי כרמי מאוניברסיטה העברית, בחנו את היעילות של בדיקות גנטיות לעוברים ובחירה מבין אותם עוברים, במטרה להשיג את התינוקות הגבוהים ביותר, ואלו עם ה-IQ הגבוה ביותר. בעזרת מודלים ממוחשבים, ונתונים שנלקחו מ-28 משפחות מרובות ילדים, הם "יצרו" עוברים במחשב ובדקו את הציונים הגנטיים שלהם לגובה ו-IQ. כך הם הראו שבממוצע, העובר "הטוב ביותר" מבחינה גנטית יגדל להיות גבוה בכ-2.5 סנטימטר בלבד מעובר שנבחר באקראי, ובעל מנת משכל גבוהה רק בכ-2.5 נקודות. אפילו עלייה קלה זו אינה מובטחת, והעובר הנבחר עשוי להתגלות כדווקא נמוך מהממוצע המשפחתי. "התועלת בביצוע הבדיקה הגנטית תלויה בגורמים רבים שאינם בשליטת ההורים. תכונות כמו גובה או מנת משכל מושפעות גם מגורמים גנטיים רבים שאינם ידועים לנו וכן מגורמים סביבתיים אשר איננו יכולים לחזותם" אמר ד"ר כרמי. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון לחצו כאן.
