כיצד נוצרה הליבה של צדק? מה המתכון ליצירת תא חי? ממה עשויות אבני מרה? ועוד מחקרים חדשים

מה חדש?

העץ האקדוחן

עץ הממליס מוליס, המכונה לוז המכשפה הסיני (Chinese witch hazel), יורה את הזרעים שלו בעוצמה של אקדח במהירות של 45 קמ"ש. כעת, חוקרים מגרמניה גילו מאפיין נוסף במנגנון הפצת הזרעים הזה, שהופך אותו למתוחכם אף יותר. החוקרים ציירו נקודה לבנה על הזרעים ועקבו אחריה בזמן תהליך השיגור של הזרע במצלמה מהירה ובמכשיר MRI. הם גילו שהשיגור של הזרע גורם לו גם להסתובב סביב עצמו במהירות גבוהה - למעלה מ-400 סיבובים בשנייה. התנועה הסיבובית מייצבת את הזרע במעופו, בדומה לרובה שמסובב את הקליע במהלך הירי. על פי חישוב החוקרים, העץ מסוגל לירות את הזרעים למרחק של 18 מטרים, מה שבהחלט עשוי לספק לו יתרון בהתפשטות ביערות צפופים. קישור למחקר ניתן למצוא כאן.

עץ הממליס מוליס
עץ הממליס מוליס, המכונה לוז המכשפה הסיני (Chinese witch hazel) | שאטרסטוק

התירס הזקוף

אחת הדרכים המרכזיות להעלאת תנובה מגידולים חקלאיים לאורך ההיסטוריה היא לגדל אותם בצפיפות גבוהה. במקרה של התירס, הגידול בצפיפות יוצר מצב בו העלים של צמחים שכנים מצלים אחד על השני, מה שפוגע בניצול אנרגיית השמש ע"י הגידול. אחד הפתרונות לבעיה הוא למצוא זני תירס בעלי עלים זקופים יותר. במחקר חדש שפורסם בכתב העת Science, חוקרים מסין סרקו את הגנים של זני הבר של הגידולים החקלאיים המוכרים, מצאו זני בר של תירס בעלי עלים זקופים ואיתרו את הגנים הספציפיים שאחראים על התכונה. כעת הם יכולים להכניס את המקטעים הרצויים מהגנום של תירס הבר אל זני התירס המתורבתים כדי להפוך גם את התירס המודרני לזקוף יותר. קישור למחקר ניתן למצוא כאן

כיצד נוצרה הליבה הדלילה של צדק?

חוקרים משערים כיצד נוצרה הליבה הדלילה של כוכב הלכת צדק. צדק הוא כוכב לכת מסוג ענק גז המכיל בעיקר מימן והליום במצב צבירה גזי. תצפיות שהתקבלו מהחללית ג'ונו שאוספת נתונים על צדק מאז 2016 מעידות על כך שהליבה של צדק דלילה ומורכבת מתערובת של סלעים מוצקים וגז מימן. כעת, צוות חוקרים בינלאומי מציע שלפני 4.5 מיליארד שנה כוכב לכת סלעי התנגש בליבה של צדק. על פי החוקרים, ההתנגשות גרמה לחלקיקי הליבה להתפזר לאטמוספירה, מה שהפך את הליבה לדלילה. החוקרים בחנו את השערתם בסימולציות שמדמות את ההתנגשות, ולטענתם זהו ההסבר היחיד שמסתדר עם הנתונים. לקריאה בהרחבה לחצו כאן.

אילוסטרציה של צדק
אילוסטרציה של צדק | שאטרסטוק

שיטה חדשה להפרדת זרעונים

חוקרים מאוניברסיטת הירושימה שביפן פיתחו שיטה בטוחה להפרדה בין זרעוני X לזרעוני Y, בינתיים בעכברים. החוקרים גילו גנים שמקודדים לקולטנים הנמצאים על פני השטח של זרעוני X אך לא של זרעוני Y, וקולטנים אלו מאפשרים להם לנוע מהר יותר בטמפרטורה גבוהה. שיטת ההפרדה החדשה מתבססת על חומרים שחוסמים את הקולטנים האלה ובכך מאטים את זרעוני ה -X, מבלי להשפיע על זרעוני ה-Y. בהשוואה לשיטות קודמות, בהן נעשה שימוש בחומרים יקרים ובקרינת UV שפוגעת בחיוניות התא, השיטה החדשה בטוחה וזולה יותר. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

הדבק של אבני המרה

חוקרים מגרמניה גילו שהדבק שמשמש ליצירת אבני מרה עשוי משאריות של חלבונים ו-DNA שפולטים תאים של מערכת החיסון. אבני המרה הם מבנים קשיחים שנוצרים בכיס המרה. הם יכולים לגרום לכאבי בטן, בחילות והקאות, ופעמים רבות מובילים לאשפוזים. עד היום, חוקרים לא ממש מבינים איך נוצרות אבני המרה. במחקר החדש, החוקרים בחנו אבני מרה שהוצאו מחולים ומצאו בהם הצטברות גבוהה של מולקולות DNA, סבוכות זו בזו. בנוסף החוקרים זיהו על פני השטח של אבני המרה פעילות של האנזים אלסטאז - אנזים שמופרש מתאים של מערכת החיסון ומשתתף בתהליכי פירוק חלבונים. החוקרים מציעים שכשתאי מערכת החיסון מסיימים לעכל תאים פגומים או מזוהמים הם מפרישים את השאריות, אשר מהוות את הדבק שאחראי ליצירת אבני מרה. כשבדקו עכברים מזן שבו כמות נמוכה של תאי מערכת החיסון מהסוג הזה, ראו החוקרים שנוצרו אצלם פחות אבני מרה, ואלו שנוצרו היו קטנות יותר. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

אבני מרה מהמחקר
אבני מרה מהמחקר, בירוק: האנזים אלסטאז, באדום: DNA | קרדיט: Munoz et al./Immunity

החיישנים שמנטרים זיעה בזמן אמת

חוקרים מאוניברסיטת ברקלי יצרו חיישנים לבישים ופשוטים לניטור זיעה בזמן אמת. החיישנים החדשים בנויים בצורה של צינוריות מפותלות זעירות שסופגות את הזיעה ישירות מהעור. לפי התנועה של הנוזל בתוך הצינוריות החיישן יודע לדווח על קצב ההזעה. בנוסף, הצינוריות מרושתות בגלאים שמודדים בזיעה ריכוז של חומרים שמופרשים בה כמו אשלגן, נתרן וגלוקוז. "המטרה של הפרויקט לא הייתה לייצר את החיישנים, אלא להתחיל לבדוק כמה שיותר נבדקים ולראות מה הזיעה יכולה לומר לנו עליהם - רצינו לפענח את הרכב הזיעה",  אמר עלי ג'ייבי (Ali Javey), מחבר המאמר. החוקרים מצאו למשל שמדידה של קצב הזיעה באופן מקומי יכולה להוות מדד טוב לכמות הזיעה הכללית שמופרשת מהגוף בזמן אימון, ובכך על איבוד המים. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן

החיישן שמנטר זיעה, מהמחקר
חיישן לביש, פשוט ונוח לניטור זיעה בזמן אמת |קרדיט: Bizen Maskey, Sunchon National University

מה המתכון ליצירת תא חי? 

ההשערה הרווחת היא שהיצורים החיים הראשונים, הקדומים ביותר, לא היו אלא קרום שומני שהקיף כמה חלבונים פשוטים וחומצות גרעין קצרות.  הבעיה היא שקרומים שומניים כאלו אינם יציבים, ומתפרקים במהירות. במחקר חדש, מציעים חוקרים מארצות הברית פתרון לכך: הם גילו שכמה חומצות אמיניות  – המולקולות הקטנות שמהן בנויים חלבונים – מייצבות את הקרומים. בנוכחות חומצות אמיניות אלה, הקרומים שומרים על צורתם. עובדה זו יכולה להסביר לא רק איך נוצרו התאים הראשוניים, אלא גם את הימצאותם של חלבונים, או לפחות אבני הבניין שלהם, בתוכם. לקריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון לחצו כאן.

יער האמזונס בברזיל ממשיך לבעור

כבר שלושה שבועות שיער האמזונס בברזיל ממשיך לבעור, ובעולם מאשימים את הנשיא. יער האמזונס הוא יער הגשם הגדול בעולם שמתפקד כמקבע פחמן עיקרי על פני כדור הארץ. הוא עוזר להאט את שינויי האקלים ההרסניים ואת ההתחממות הגלובלית, ומשמש בית לכ-3 מליון מינים שונים של בעלי חיים וצמחים. אלה שתולים את האשמה בג'איר בולסונרו, נשיא ברזיל, טוענים שהוא או גורמים מטעמו יוזמים את השריפות כדי לייצר שטחים למרעה בקר ולגידולים חקלאיים. הנשיא כמובן מכחיש, אך הנתונים לא משקרים: על פי נתוני לוויין מהמכון הלאומי לחקר החלל בברזיל, מאז תחילת כהונתו בחודש ינואר, מספר השריפות ביער האמזונס עלה ב-84 אחוזים, בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה. להרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

שריפה ביער האמזונס בברזיל, שאטרסטוק
שריפה ביער האמזונס בברזיל | שאטרסטוק

קריאה לנסיגה אקלימית מתוכננת

משבר האקלים דוחף יותר ויותר אנשים לעזוב את ביתם, בעיקר עקב הצפות ושקיעת איים. במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת Science חוקרים מארצות הברית קוראים ל"נסיגה אקלימית אסטרטגית ומנוהלת". השאלה כבר אינה אם תהיה נסיגה בשל משבר האקלים, כותבים החוקרים, אלא "איך, איפה ולמה" נסיגות כאלו יתרחשו. לפי חלק מההערכות, משבר האקלים עשוי להפוך עשרות מיליוני אנשים לחסרי בית. כדי להתמודד עם משבר בסדר גודל כזה עלינו לתכנן את הפינוי ולכלול אותו בתוכניות הכלכליות של מדינות וארגונים בינלאומיים. לקריאה בהרחבה באתר שלנו לחצו כאן

אי באלסקה שוקע
הכפר שישמרף באלסקה שננטש ב- 2016 עקב בלייה חופית והמסת קרחונים | Bering Land Bridge National Preserve


רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואצאפ או בטלגרם

0 תגובות