העכברים שמסתדרים בלי לראות. של מי הצאצאים האלה בכלל. מי היה אדם הדרקון. והאם אפשר "לעבוד" על ציפורים? - המחקרים הכי חמים של השבוע

מה חדש?

  • העכברים שמסתדרים בלי לראות. 
  • של מי הצאצאים האלה בכלל?
  • מי היה אדם הדרקון?
  • האם אפשר "לעבוד" על ציפורים?
  • כיפת החום של קנדה

העכברים שמסתדרים בלי לראות

כמה מינים של בעלי חיים, כמו עטלפים, לווייתנים וציפורים מסוימות מסוגלים להתמצא בסביבה חשוכה בעזרת אֶקוֹלוֹקָצְיָה: קליטת ההחזר של קולות שהם משמיעים ומיפוי הסביבה בעזרתם. כעת גילו חוקרים בפעם הראשונה את היכולת הזו במכרסמים: עכברי עצים עיוורים מהמין Typhlomys chapensis שמוצאו במזרח אסיה. החוקרים מהמכון הזואולוגי בקונמינג, סין, גילו זאת כאשר שמו את העכברים בחדר חשוך ובו מכשולים רבים, וגלאי הקול שהציבו קלט ציוצים מוגברים של העכברים כשהם התקרבו למכשול . החוקרים גם מצאו אצל העכברים האלה חיבור ייחודי בין שתי עצמות באוזן, שקיים גם אצל עטלפים. "אנחנו כמעט בטוחים שיש עוד בעלי חיים עם אקולוקציה שרק מחכים להתגלות", אמרה ראש צוות המחקר, פנג שי (Peng Shi). למחקר המלא (באנגלית)


עכבר מהמין Typhlomys cinereus ׁׁ(אליו משתייך תת המין שבמחקר) צילום: Alexei V Abramov


של מי הצאצאים האלה בכלל?

הנמייה המפוספסת המצויה נפוצה בכל רחבי אפריקה מדרום לסהרה, וחיה בקבוצות המונות פרטים רבים. בקבוצות אלו, מספר נקבות נוטות להמליט במועדים קרובים מאוד, לעיתים אף באותו לילה,  מה שמקשה עליהן להבחין בוודאות בין הצאצאים שלהן לאלו של נקבות אחרות בקבוצה.

מחקר חדש מראה כי המצב הזה מקנה לנמיות יתרון הישרדותי מפתיע. החוקרים בדקו קבוצות של נמיות באוגנדה ונתנו תוספת מזון לכמה מהנקבות בקבוצה, מה שהוביל לכך שצאצאיהן נולדו גדולים ומפותחים יותר. האמהות של צאצאים אלה בחרו למקד את תשומת ליבן ואת משאביהן דווקא בצאצאיהן של הנקבות שלא קיבלו תוספת מזון, שהיו קטנים וחלשים יותר. "חוסר הידיעה מוביל נקבות לטפל בצאצאים הזקוקים להן ביותר, מה שמשווה את תנאי הפתיחה של כלל הצאצאים בקבוצה ומסייע להם לשרוד", אמר ראש צוות המחקר, מייקל קנט, מאוניברסיטת אקסטר. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

בתמונה: נמיה מפוספסת קרדיט Sumeet Moghe

מי היה אדם הדרקון?

גולגולת עתיקה שהתגלתה בצפון מזרח סין מסבכת עוד יותר את התמונה של מוצא האדם. הגולגולת היא בת 146 אלף שנה לפחות. היא גדולה מאוד, עם רכסי גבות בולטים וארובות עיניים כמעט מרובעות. הלסת התחתונה שלה חסרה, אך לפי רמזים בלסת העליונה נראה שלא היה לאדם הזה סנטר מובהק כמו לנו. אלו תכונות שמרמזות על קשר של המאובן לניאנדרטלים או למיני אדם מוקדמים אחרים. בתכונות אחרות האדם הזה דמה לנו יותר, ובהן עצמות הלחיים העדינות והפנים השטוחות.
החוקרים שבחנו את הגולגולת סבורים שהיא שייכת למין אדם חדש למדע, שהם מכנים הומו לונגי (Homo longi) או "אדם דרקון", על שם נהר הדרקון הסמוך. הם השוו בין התכונות האנטומיות של הגולגולת שנמצאה לבין אלו של גולגולות מאובנות אחרות, וטוענים שאדם הדרקון השתייך לשושלת מזרח אסיאתית, שהייתה קרובה לבני האדם אפילו יותר מהניאנדרטלים.
חוקרים אחרים סבורים שהגולגולת שייכת לאדם הדניסובי המסתורי, שחי באזור ואנחנו יודעים עליו רק ממחקרים גנטיים ומשבר עצם וכמה שיניים. לפי אותם מחקרים, הדניסובים היו קרובים יותר לניאנדרטלים מאשר אלינו. מחקרים נוספים יידרשו כנראה כדי להכריע במחלוקת.ללכתבה המלאה 

שחזור אמנותי של הומו לונגי בסביבה בה חי. Chuang Zhao
שחזור אמנותי של הומו לונגי בסביבה בה חי. Chuang Zhao


האם אפשר "לעבוד" על ציפורים?

כן, אבל לא תמיד, כך מראים חוקרים מבריטניה במחקר חדש. פסיכולוגים משתמשים בקסמים וב"טריקים" כדי לחשוף את הפגמים בתפיסה שלנו. חוקרים שעוסקים בפסיכולוגיה אבולוציונית מתחקים בעזרתם אחרי ההבדלים בתפיסה וביכולות החשיבה ועיבוד המידע של מינים שונים. במחקר הציגו החוקרים שלושה תעלולים של זריזות ידיים בפני שישה עורבנים שחורי כיפה (Garrulus glandarius). שניים מהם, שבהם הקוסם מעמיד פנים שהוא לוקח חפץ מיד אחת לשנייה אך בעצם משאיר אותה ביד הראשונה, עבדו היטב על צופים אנושיים, אך העורבנים לא נפלו בפח. התעלול השלישי, שהיה מבוסס על העברה מהירה של חפץ מיד אחת לשנייה, בלי שהצופה מבחין שהוא עבר יד, הצליח לבלבל גם את הציפורים. 

החוקרים סבורים שההבדל ביננו לבין העורבנים נובע מכך שאנחנו מכירים היטב את התנועות המשמשות ללקיחה של חפץ ולהעברה שלו מיד ליד, וכשאנחנו רואים אותן אנחנו מצפים שהחפץ אכן יעבור מיד אחת לשנייה. לעורבנים, לעומתנו, יש הרבה פחות ניסיון עם תנועות ידיים, ולכן גם הציפיות שלהם אחרות. לכתבה המלאה 

עורבני שחור כיפה באוקראינה | צילום: David Kalosson, Shutterstock
עורבני שחור כיפה באוקראינה | צילום: David Kalosson, Shutterstock


כיפת החום של קנדה

תושבי צפון-מערב אמריקה הצפונית, ובייחוד מערב קנדה, מתמודדים השבוע עם אחד מגלי החום החמורים שחוו מעולם, במהלכו הגיעה הטמפרטורה ל-46.6 מעלות, הגבוהה ביותר שנמדדה בקנדה אי פעם. בוונקובר ובערים נוספות נפתחו בשעות היום "מרכזי קירור" לטובת תושבים שאין בבתיהם מזגנים. גל החום יוצא הדופן התפתח בעקבות שילוב בין כמה תנאים אטמוספריים ייחודיים, בהם אירוע לה-ניניה המתקרב אל סופו. אלה הביאו להיווצרות התופעה המכונה "כיפת חום": שכבה של אוויר בלחץ גבוה (רמה ברומטרית) המצויה ברום האטמוספרה ופועלת כמעין מכסה, הלוכד תחתיו אוויר החם הנישא מזרחה מהאוקיינוס השקט. בתוך תחומי הכיפה, האוויר החם שוקע אל פני השטח ונדחס, תהליך שגורם לו להתחמם עוד יותר. להרחבה (באנגלית) 


 

 

 

 

0 תגובות