מהנשמדע 28/8 - מחקרים חדשים ביותר

תניני הענק הקדומים

דיינוסוכוס (Deinosuchus), הוא זוחל מסדרת התנינאים שחי לפני כ-75 עד 82 מיליון שנים בצפון יבשת אמריקה. אורכו היה כשל אוטובוס - יותר מעשרה מטרים - הוא שקל 8.5 טונות והיו לו שיניים עצומות. הזוחל הענק שוכן המים נהג לצוד דינוזאורים יבשתיים גדולים למאכל. השרידים הראשונים של הדיינוסוכוס התגלו בשנות ה-50 של המאה ה-19, ומאובנים נוספים שנמצאו לאורך השנים עזרו לשחזר את מבנהו באופן חלקי. במחקר חדש ניתחו חוקרים מארצות הברית מאובני דיינוסוכוס חדשים שנאספו  ממערב טקסס, חשפו פרטים נוספים בנוגע לאנטומיה שלו והשלימו עוד קצת את הפאזל. לטענת החוקרים, ממצאי המחקר מראים כי למרות השם שניתן לו, "תנין הטרור", הדיינוסוכוס היה כנראה קרוב יותר לאליגטורים. "הדגימות החדשות שבחנו חושפות טורף ביזארי, מפלצתי, עם שיניים בגודל של בננות", אמר ד"ר קוסט (Cossette) ממובילי המחקר. מבנה הגולגולת היה שונה מאוד מזה של תנין אך גם מזה של קרוב משפחתו האליגטור, והיא הכילה שני חורים גדולים בחלקו העליון של חוטם רחב, שתפקידם נותר בגדר תעלומה. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

איור של דיינוסוכוס תוקף דינוזאור, spl

אלכס אברוטין

בלון בחלל

הידבקות חוזרת בקורונה

אתמול דיווחו חוקרים מהונג קונג על מקרה מאומת ראשון של אדם שנדבק מחדש בנגיף SARS-CoV-2, הגורם למחלת COVID-19. האיש נדבק בנגיף לראשונה במרץ, לקה בתסמינים קלים שנעלמו במהרה, ושוחרר מאשפוז באפריל לאחר שתי בדיקות עוקבות שיצאו שליליות לנגיף. ארבעה וחצי חודשים לאחר שהחלים, חזר האיש להונג קונג מטיול בספרד והתגלה שוב כחיובי לקורונה. הפעם הוא לא סבל מתסמינים כלשהם עד שהחלים. החוקרים קבעו את הרצף הגנטי של הנגיפים שהדביקו אותו במרץ ובאוגוסט ומצאו שאלו נגיפים שונים. כלומר מדובר בהידבקות חוזרת ולא בנגיף שנותר "חבוי" בגופו. היום דווח בתקשורת בעולם על שני מקרים מאומתים נוספים של הידבקות חוזרת בקורונה: בהולנד ובבלגיה.

מקרים בודדים אלו אינם סיבה לדאגה. אי אפשר להכליל מהם לגבי משך החסינות לנגיף באוכלוסייה הכללית ולגבי הסיכויים להידבק מחדש. מריון קופמנס, חוקרת נגיפים, אף ציינה שהידבקות חוזרת לא מפתיעה במחלות של מערכת הנשימה: "יודעים שאם נדבקת ההגנה היא לא לכל החיים, וזה מה שצפוי עם COVID-19. תהיה הגנה מהדבקות חוזרות, כשהשאלה היחידה היא לכמה זמן היא תימשך". לכתבה המלאה באתר שלנו

נעם לויתן

ברבורים תוקפניים

ברבורים מפגינים תוקפנות רבה יותר לברבורים אחרים מאותו מין ביולוגי, מאשר לעופות אחרים.

חוקרים מאנגליה רצו להבין טוב יותר כיצד ההתנהגות האלימה של ברבורים משפיעה על עופות מים אחרים במהלך החורף. המחקר התמקד בשני אגמים קטנים בדרום-מערב אנגליה ובסקוטלנד, שעופות מים מגיעים אליהם בעונת החורף. החוקרים עקבו מרחוק, באמצעות מצלמות רשת, אחרי שלושה מינים של ברבורים: ברבור שר, ברבור קטן וברבור מצוי. הם גילו ש-80 אחוזים מכל ההתנהגויות האלימות של הברבורים שנצפו הופנו כלפי ברבורים מאותו מין ביולוגי. כמו כן, תקריות אלימות בין בני אותו המין היו תכופות יותר מתקריות עם ברבורים ממינים אחרים או עם עופות מים אחרים. החוקרים משערים שפרטים מאותו המין מתחרים זה עם זה על משאבים, כגון מזון או מחסה, יותר מאשר עם מינים אחרים שצרכיהם שונים, ולכן רוב סכסוכים פורצים בינם לבין עצמם. ממצא זה מפריך את ההשערה של אנשי שמירת הטבע, שאוכלוסיית הברבור הקטן השוהה בחורף בבריטניה מצטמצמת בשנים האחרונות בגלל תחרות עם מיני הברבורים האחרים. מחקרים עתידיים יצטרכו למצוא את הגורמים האמיתיים לצמצום האוכלוסייה. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

 

ברבורים אגרסיביים, קרדיט: WWT

ד"ר יעל גרופר

אפריקה נקייה מפוליו

אתמול הכריז ארגון הבריאות העולמי כי אפריקה נקייה מזני הבר של נגיף הפוליו, לאחר ארבע שנים שבהן לא תועדו ביבשת התפרצויות של המחלה. למעט שתי מדינות בדרום-מרכז אסיה, פקיסטן ואפגניסטן, הנגיף הגורם לשיתוק ילדים מוגר מהעולם. פירוש הדבר שלמעלה מ-90 אחוז מאוכלוסיית העולם חיים באזורים שבהם הודבר הנגיף באמצעות חיסונים. "הדברת נגיף הפוליו באפריקה היא אחד מההישגים הגדולים של בריאות הציבור בזמננו ומקור השראה לכולנו במלאכת הדברת הפוליו בכל העולם," הצהיר ד"ר טדרוס אדהנום גברה-יסוס (Ghebreyesus), יו"ר ארגון הבריאות העולמי. ההצהרה הזאת מגיעה פחות משנה לאחר ההכרזה על הדברת זן שני מתוך שלושה של הנגיף באוקטובר 2019.

לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון

ד"ר ארז גרטי

CT למומיות

המצרים הקדמונים נהגו לחנוט את המתים שלהם ולהפוך אותם למומיות על מנת להבטיח להם חיים טובים לאחר המוות. יחד עמם נחנטו לעתים קרובות גם בעלי חיים. על מנת ללמוד ולחקור את המומיות האלו יש לפרום את התכריכים, תהליך שיכול לפגוע בשלמות הגופה. כעת, חוקרים מאוניברסיטת סוונסי שבווילס השתמשו בטכנולוגיית סריקה מתקדמת, microCT, ומיפו מומיות של שלושה בעלי חיים שונים, חתול, נחש וציפור, בנות אלפי שנים חיות מבלי להסיר את התכריכים. המיפוי אפשר לחוקרים לזהות את המין המדויק של בעלי החיים ואת סיבת המוות שלהן. הם למדו שהחתול החנוט היה גור בן מספר חודשים בלבד ושהוא מת כתוצאה מחנק. מפרקתו של הנחש היתה שבורה ובפי הונחו מינרלים מיוחדים שככל הנראה עזרו לתהליך השימור. החוקרים מקווים שהשיטה החדשה תוכל לעזור להם ולחוקרים אחרים בעתיד להבין טוב יותר את המנהג העתיק הזה. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

 

שלושת המומיות של החיות שנסרקו במחקר, קרדיט: SWANSEA UNIVERSITY

נדב גולדברג

כלבי הדינגו הגדולים

כלבי הדינגו האוסטרליים הולכים וגדלים וייתכן שאנחנו, בני האדם, אחראים לכך.

החקלאים באוסטרליה רואים באוכלוסיית כלבי הדינגו איום על פרנסתם, מכיוון שהם טורפים חיות משק. על מנת לצמצם את אוכלוסיית הדינגו החלו בשנות ה-60 וה-70 לפזר בשטחי המחיה שלהם בשר מורעל. בשנים האחרונות הבחינו חוקרים שבאזורים מסוימים ביבשת כלבי הדינגו נהיו גדולים יותר, וחשדו כי השינוי בגודלם התרחש בגלל החשיפה לרעל לאורך השנים. הם שיערו שנתחי הבשר המורעל לא הצליחו להרוג את כלבי הדינגו הגדולים ביותר, כך שהם שרדו בשעה שקטנים מהם מתו. כדי לבדוק את השערתם דגמו החוקרים 500 גולגולות דינגו שנאספו משלושה אזורים שנחשפו לרעל במשך 60-50 שנה, ומאזור נוסף שבו השימוש ברעל נאסר. על פי אורך הגולגולת אמדו החוקרים את מסת הגוף של החיה. ממצאי המחקר הראו שבאזורי ההרעלה מסת הגוף של כלבי הדינגו עלתה עם הזמן יותר ב-9-6 אחוזים, לעומת זאת, באזור שבו לא השתמשו ברעל מסת הגוף נותרה ללא שינוי. החוקרים חושבים שייתכן שהשימוש ברעלים ובחומרי ההדברה משפיע על האבולוציה באוכלוסיות הבר, ולכן עלול להשפיע על המאזן האקולוגי בטבע. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

 

כלב פרא, הדינגו, spl