מהנשמדע 4/12 - מחקרים חדשים ביותר

במסגרת ניסוי, שפורסם בכתב העת AIP, בדקה קבוצת מדענים עד כמה משפיעה על נגיפי הקורונה חשיפתם לפלזמה שמקורה בגזי הליום וארגון. פלזמה הינה מצב צבירה רביעי שלרוב מופיע בטמפרטורות מאוד גבוהות (כמו זו שבשמש). בתנאים מסויימים ניתן ליצור פזמה גם בטמפרטורת החדר. המשטחים שנבדקו במהלך הניסוי היו מגוונים וכללו בין היתר, פלסטיק, מתכת, קרטון ועור. החוקרים מצאו שדי היה בחשיפה של שלושים שניות כדי להשמיד את רוב הנגיפים וכעבור שלוש דקות המשטח נמצא נקי לחלוטין. גז הארגון נמצא יעיל יותר מההליום בהשמדת הנגיפים. החוקרים סבורים שההבדל נובע מכך שהפלזמה שנוצרת מגז הארגון יוצרת יותר חומרים ריאקטיביים (בעלי יכולת הגבה), שפוגעים בשלמות נגיפי הקורונה. השערתם היא שהחלקיקים הטעונים מתאספים על גבי המעטפת החלבונית של הנגיף ופוגעים בחלבונים שמאפשרים לו לחדור לתאי הגוף. אף שהטכנולוגיה החדשה אינה מוכנה עדיין לשימוש נרחב, היא חושפת בפנינו מאפיינים נוספים של מצב צבירה חשוב אך לא מספיק מוכר, שעשויים לשמש אותנו בתעשייה, ברפואה ובפעילויות פנאי. למידע נוסף (באנגלית) 

בדרום אפריקה התגלה פרח שמואבק על ידי לטאות. רוב הפרחים מואבקים על ידי חרקים שונים, ויש גם כאלו ש"מעסיקים" ציפורים או עטלפים. ידועים מקרים נדירים בהם המאביקים הם מכרסמים. כאשר חוקרים בדרום אפריקה בחנו את "הפרח הנחבא", Guthriea capensis, הם חשבו שמצאו עוד מקרה של מכרסם מאביק: צבעים של הפרחים ירוק, הם פורחים סמוך לאדמה ובקושי נראים בין העלים, שונה מאוד מפרחים שהמאביקים שלהם מגיעים מהאוויר. אבל כשהציבו מצלמות שפעלו בלילות, שעות הפעולה של המכרסמים, הם לא מצאו דבר. רק כשהחלו להפעיל את המצלמות גם ביום, מצאו את המאביק המסתורי: לטאות מהמין Pseudocordylus subviridi. הלטאות הכניסו את ראשן עמוק לתוך הפרח, ושתו את הצוף שבתוכו. בתוך כך התכסה חוטמן באבקה, שאותה העבירו לפרח הבא. כשהחוקרים הגבילו את הגישה של הלטאות לצמחים מסוימים, מספר הפירות שלהם פחת ב-95 אחוזים. כך הראו החוקרים שהלטאות הן אכן המאביק העיקרי של הפרח הנחבא. זהו המקרה השני בלבד הידוע למדע של פרח שהמאביק העיקרי שלו הוא זוחל. לקריאה בהרחבה (באנגלית)