הקרחון שעשה גלים, פרס נובל ברפואה על גילוי המיקרו-RNA, פרס נובל בפיזיקה לפורצי הדרך בבינה מלאכותית, פרס נובל בכימיה לחושפי סודות החלבונים ותמונה ראשונה לנץ מזה 55 שנים
מה חדש?
- הקרחון שעשה גלים
- פרס נובל ברפואה על גילוי המיקרו-RNA
- פרס נובל בפיזיקה לפורצי הדרך בבינה מלאכותית
- פרס נובל בכימיה לחושפי סודות החלבונים
- נמצאה האבדה!
הקרחון שעשה גלים
קרחון עצום בגרינלנד, בנפח של 10,000 בריכות אולימפיות, קרס לתוך פיורד וחולל גל צונאמי בגובה של 200 מטר שנקלט בסייסמוגרפים בכל רחבי העולם. מאחר שהצונאמי נוצר במפרץ סגור, הוא התייצב לגל עומד של שבעה מטרים בשם סייש, שמתנודד הלוך ושוב באותו אזור.
במשך כמה ימים מקור הסיגנל הסייסמי נותר תעלומה. גלים סייסמיים הם גלים הנעים בתת-הקרקע, והסיגנל הנובע מהם מרמז על מקור התנודות. בדרך כלל מדובר ברעידות אדמה, או בפיצוצים שתבניתם מוכרת וברורה, והסיגנל הסייסמי חולף בתוך דקות ספורות. אך הסיגנל הנוכחי היה שונה ומבלבל: הוא נמשך תשעה ימים וחזר שוב ושוב בתדר אחיד. בסופו של דבר, כאמור, התגלה כי מקורו בגלישת הקרחון, והתגלית סיפקה לסייסמולוגים תובנות חדשות על אופי הסיגנלים שנרשמים במכשיריהם בתהליכים כאלה.
המחקר ממחיש את יעילותה של רשת תחנות המדידה הסייסמיות העולמית, שקולטת לא רק רעידות אדמה, אלא גם רעשים חריגים אחרים. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר (באנגלית).
חולל צונאמי בתוך פיורד. קרחון בגרינלנד | muratart, Shutterstock
שקד אנגלברגפרס נובל ברפואה על גילוי המיקרו-RNA
הפרס יוענק השנה לגארי רובקון (Ruvkun) ולוויקטור אמברוז (Ambros), על גילוי המולקולות הקטנות ב-1993, ועל פענוח תפקידן בבקרה על ביטוי גנים – כלומר על התהליכים שמאפשרים לתא לווסת את ייצור החלבונים המקודדים בגֵנים מסוימים.
שנים רבות חשבו שהבקרה מתבצעת רק באמצעות "גורמי שעתוק" – חלבונים שפועלים על ה-DNA כדי לעכב או לעודד ייצור של RNA, וכך את הייצור של חלבונים מסוימים. שני הזוכים גילו מנגנון נוסף: רצפים קצרים של RNA, שאינם מכילים מידע לבניית חלבון, וכל תפקידם הוא לווסת את ייצור החלבונים. בניגוד לגורמי השעתוק, מיקרו-RNA פועלים לאחר שה-RNA כבר יוצר, ומונעים את ייצור החלבון על פיו. המיקרו-RNA הוא אחד המנגנונים שמאפשרים לכל תא לייצר חלבונים שונים, אף על פי שהחומר התורשתי זהה בכולם. המנגנון הזה קיים בכל היצורים הרב-תאיים, וחיוני להתפתחותם. ביטוי לא תקין של מיקרו-RNA יכול לגרום לסרטן ולמחלות נוספות, ופיתוח של מולקולות מיקרו-RNA יכול להיות בסיס לתרופות חדשות. לכתבה המלאה באתר.
גילוי ששיפר את ההבנה שלנו כיצד כל תא מייצר חלבונים שונים, ומסייע לנו לשלוט בבקרה על התהליך. רובקון ואמברוז | Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach
ד"ר יונת אשחר
נעם לויתןפרס נובל בפיזיקה לפורצי הדרך בבינה מלאכותית
הפרס יוענק השנה לג'ון הופפילד (Hopfield) מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב ולג'פרי הינטון (Hinton) מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, על פיתוחים בתחום למידת מכונה ורשתות עצבים מלאכותיות.
הופפילד שאב השראה מעבודתו בחקר מערכות המורכבות מחלקיקים רבים, בעיקר מערכות מגנטיות שבהן רכיבים סמוכים יכולים להשפיע זה על זה וליצור השפעות ארוכות טווח על פני כל המערכת. ב-1982 הוא פיתח מערכת עצבית מלאכותית, שהייתה מסוגלת ללמוד מידע מסוים, ולשחזר מידע דומה על פי המשקל שמיוחס לו בקשרים בין צמתי המידע, המדמים את פעילותם של תאי עצב.
הינטון המשיך את עבודתו של הופפילד, ופיתח רשת מורכבת יותר, בעלת כמה שכבות, שכונתה "מכונת בולצמן" על שם אחד מאבות הפיזיקה הסטטיסטית. הרשת שהוא פיתח היא אחת הדוגמאות הראשונות של "בינה מלאכותית יוצרת", שעליה מבוססים כיום הצ'בוטים ומחוללי התמונות שפרצו לתודעה הציבורית בשנים האחרונות, לצד מערכות רבות של בינה מלאכותית שמשפיעות על כל היבט של חיינו. לכתבה המלאה באתר.
פורצי דרך בתחום הבינה המלאכותית. הינטון (מימין) והופפילד | Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach
ד"ר יובל רוזנברג
ד"ר בועז קרני-הראלפרס נובל בכימיה לחושפי סודות החלבונים
מחצית הפרס תוענק לדיוויד בייקר (Baker) מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, וחציו השני יחולק בין דמיס הסביס (Hassabis) לג'ון ג'מפר (Jumper), מחברת DeepMind של גוגל. מחקריהם עוסקים בחיזוי המבנה המרחבי של חלבונים ובתכנון שלהם.
חלבון מיוצר כשרשרת של חומצות אמינו, ומתארגן למבנה תלת-ממדי מורכב, שחיוני לתפקודו. פענוח המבנה התלת-ממדי מסייע בפיתוח תרופות, בהנדסה גנטית ובתחומים רבים נוספים. הסביס וג'מפר פיתחו את תוכנת אלפא פולד, שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לחזות כיצד יתקפל החלבון לצורתו התלת-ממדית בדיוק של יותר מ-90 אחוז.
בייקר פיתח תוכנה לניבוי המבנה של חלבונים, והבין שאפשר להשתמש בה גם לתכנון של חלבונים חדשים, לפי הזמנה, גם כאלה שאינם קיימים בטבע. הוא וקבוצתו הצליחו לייצר כך חלבונים חדשים, וייסדו תחום חדש של פיתוח חלבונים מלאכותיים. בהמשך הם הוסיפו לתוכנה מודל בינה מלאכותית דומה לאלפא פולד, שהגדיל מאוד את היכולת שלה לתכנן חלבונים חדשים. לכתבה המלאה באתר.
מחקריהם עוסקים בחיזוי המבנה המרחבי של חלבונים ובתכנון חלבונים בעלי מבנה מסוים. מימין לשמאל: ג'מפר, הסביס ובייקר | Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach
אורי ברמן
ד"ר גל חיימוביץ'נמצאה האבדה!
לראשונה מזה 55 שנה תועד פרט חי של נץ בריטניה החדשה (Accipiter princeps). כעת אפשר למחוק אותו מרשימת העופות האבודים.
עוף אבוד הוא מין שחלפו עשר שנים לפחות מאז שצולם, הוקלט או זוהה גנטית, ושאינו מוחזק בידי האדם. עופות עשויים להיחשב אבודים אם הם חיים במקומות נידחים, אם קשה מאוד לזהותם או שהם באמת נמצאים על סף הכחדה.
הנץ המיוחד והיפה, המוגדר "עתידו בסכנה", חי רק באי בריטניה החדשה שבפפואה גינאה החדשה. התיעוד האחרון שלו עד כה היה פרט משומר שנאסף בשנת 1969. מאז הגיעו כמה דיווחים מאנשים שצפו בניצים מהמין הזה, אך ללא כל תיעוד שיאפשר לזהות אותם מעל לכל ספק.
במרץ השנה יצא הצלם טום ויירוס לאי במשלחת של הקרן העולמית לשימור חיות הבר, וצילם שם כמה מיני עופות. רק אחרי שחזר ושלח את הצילום למומחים התברר גודל התגלית. מטרתה של המשלחת הייתה לעדכן את התוכנית לשמירת טבע של האי, כדי להגן על המגוון הביולוגי הייחודי והעצום שלו, והתגלית המשמחת מספקת עוד סיבה אחת מיני רבות לשמור עליו. לקריאה בהרחבה (באנגלית).
אפשר למחוק אותו מרשימת העופות האבודים. התמונה הראשונה מזה 55 שנים של נץ בריטניה החדשה | © WWF-Pacific / Tom Vierus
