שני מחקרים חדשים על קורונה,טפיל אחד חדש שלא הכרנו, תאי גזע בחלל, עריכת גנים בבני אדם ועוד.
מה חדש?
- יותר מ-70 אחוז מהכלבים סובלים מבעיה התנהגותית
- ילדים נדבקים בנגיף הקורונה לא פחות ממבוגרים
- טפיל לא מוכר שאין לו מיטוכונדריה
-
תאי גזע בחלל
-
עריכת גנים לתיקון עיוורון גנטי
-
חוש נוסף אצל כלבים: חישת חום מרחוק
-
לפני 70 מליון שנה כדור הארץ הסתובב מהר יותר
-
נגיף הקורונה החדש מסוגל לשרוד על משטחים עד שלושה ימים
יותר מ-70 אחוז מהכלבים סובלים מבעיה התנהגותית
כך עולה ממחקר של חוקרים מפינלנד. החוקרים אספו את הנתונים בעזרת סקר אינטרנטי שמילאו בעליהם של 13,715 כלבים מ-264 גזעים, כולל מעורבים. השאלות התייחסו לתכונות הקשורות לחרדה כגון רגישות לרעש, פחד, רתיעה מגובה ותוקפנות. הם גילו כי כ-32 אחוז מהכלבים סבלו מרגישות לרעש, בעיקר קולות נפץ מו של זיקוקים. כמו כן נמצאו אחוזים גבוהים של בעיות אחרות. בנוסף זיהו החוקרים הבדלים בתחושות החרדה בין גזעים שונים ובין כלבים מעורבים, ככל הנראה עקב השוני הגנטי ביניהם. המסקנה העיקרית מהמחקר היא שנוסף על הבסיס הגנטי של חלק מההתנהגויות, כלבים רבים מאוד סובלים מחרדות ומבעיות התנהגות שאינן עושות חיים קלים להם או לבעליהם.
לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון
ד"ר ארז גרטיילדים נדבקים בנגיף הקורונה לא פחות ממבוגרים
מחקר חדש מראה ראיות ראשונות כי ילדים נדבקים בנגיף הקורונה לא פחות ממבוגרים אחת התופעות הבולטות של נגיף הקורונה SARS-COV-2 הוא שילדים נוטים לחלות הרבה פחות ממבוגרים, וכאשר הם חולים, התסמינים קלים יותר ויש להם הרבה פחות סיבוכים. יכולות להיות לכך שתי סיבות: שהילדים נדבקים פחות, או שהם מפתחים פחות תסמינים. חוקרים מהמכון לבקרת מחלות ומניעתן בשנזן שבסין ניתחו נתונים מ-391 חולים, ו-1286 אנשים ששהו בסמוך אליהם במשך תקופה ממושכת (לרוב גרו איתם). הם שמו לב שילדים נוטים להידבק במחלה בשיעור דומה למבוגרים, גם אם הם לא מראים תסמינים. המחקר התפרסם במאגר MedXRiv ועוד לא עבר ביקורת עמיתים, כך שלפני שמגבשים המלצות כדאי להמתין לבדיקה של הממצאים.
לידיעה באתר מכון דוידסון
טפיל לא מוכר שאין לו מיטוכונדריה
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב גילו לראשונה בעל חיים, טפיל קרוב משפחה של המדוזות, שאינו מכיל מיטוכונדריה בתאים שלו. המיטוכונדריה הן אברונים קטנים שנמצאים בתאים של בעלי חיים, צמחים ואורגניזמים אחרים ומתפקדים כתחנות הכוח שלהם, כלומר - משתמשים בחמצן כדי להפיק לתאים אנרגיה. למיטוכונדריה יש DNA משלהם, נפרד מזה של התא עצמו, והתאוריה המקובלת היום בקרב הקהילה המדעית היא שבעבר מיטוכונדריה היו תאים עצמאים, שבמהלך האבולוציה נבלעו על ידי תא גדול אחר והמשיכו לתפקד בתוכו בתור אברונים מפיקי אנרגיה. הטפיל חסר המיטוכונדריה, Henneguya salminicola , חי בסביבה דלה מאוד בחמצן - שרירים של דגים, והחוקרים משערים שזו הסיבה שהוא איבד אותם שלו במהלך האבולוציה ופיתח דרך אחרת להפקת אנרגיה. החוקרים מתכוונים להמשיך לחקור את האבולוציה המעניינת של הטפיל החדש ולנסות לגלות מהו המנגנון שפיתח להפקת אנרגיה במקום המיטוכונדריה. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
הטפיל דרך מיקרוסקופ אור, Stephen Douglas Atkinson
.jpg?itok=C_yzBWql){kind=small}
אלכס אברוטיןתאי גזע בחלל
חוקרים שלחו תאי גזע לחלל כדי לבחון אם ניתן לגדל רקמות להשתלה בתנאי חוסר כבידה. ביום שישי האחרון, ה-6.3, הועברו לתחנת החלל הבינלאומית 250 דגימות של תאי גזע בוגרים של בני אדם לתקופה של חודש ימים. במהלך השהייה בחלל, תאי הגזע האלה אמורים להתמיין לעצם, סחוס ורקמות נוספות. החוקרים, מאוניברסיטת ציריך שבשווייץ, מתכוונים לבדוק אם ניתן להשתמש בתנאי חוסר הכבידה כדי לייעל את תהליך ההתמיינות של תאי הגזע. אופן ההתמיינות של תאי גזע מושפע מכוחות פיזיקליים, כמו כוח הכבידה. החוקרים משערים שהעדר הכבידה היחסי יאפשר לתאים הממוינים להתארגן למבנה תלת ממדי של רקמה באופן מהיר וקל יותר. במידה והניסוי יצליח, החוקרים מתכוונים להקים מעין מעבדת חלל ולבצע ניסוי נוסף בקנה מידה גדול יותר. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
צילום של המיכל עם תאי הגזע מרחף בתחנת החלל, Space Tango
עריכת גנים לתיקון עיוורון גנטי
חוקרים השתמשו לראשונה במערכת קריספר לעריכת גנים ישירות בתוך גוף המטופל, בניסיון לרפא עיוורון גנטי בבני אדם. מערכת קריספר (CRISPR) היא מנגנון הגנה של חיידקים מפני נגיפים, המאפשר לחתוך את DNA הנגיף החוצה. המדע אימץ את המערכת והפך אותה לכלי המאפשר לחתוך חלקים פגומים של גנים ולהחליפם בגרסה תקינה. Leber congenital amaurosis היא מחלה גנטית הגורמת לעיוורון בגיל מוקדם. החוקרים, מארצות הברית, הזריקו את רכיבי מערכת הקריספר לתוך גלגל העין של מטופל הלוקה במחלה. כעת הם מחכים לתוצאות: בעוד חודש ידעו אם הטיפול החדשני הצליח ורק אז יוכלו לבצע ניסויי המשך עם מטופלים נוספים. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
חוש נוסף אצל כלבים: חישת חום מרחוק
חישת חום מרחוק היא היכולת לזהות קרינה אינפרה אדומה הנפלטת מגופם של אורגניזמים אחרים, גם מבלי לגעת בהם. עד היום, היו מוכרים למדע רק קומץ של בעלי חיים שניחנים ביכולת הזו, מתוכם יונק אחד בלבד, עטלף הערפד. כעת, חוקרים מהונגריה טוענים שעלינו לצרף לרשימה גם את הכלבים, שחשים חום מרחוק באמצעות האף הקר והרטוב שלהם. במחקר הראו החוקרים שכלבים מצליחים לזהות חפצים חמים מבלי לראות, לשמוע או להריח אותם. בנוסף זיהו החוקרים, בעזרת סריקות MRI תפקודי, שינויים בפעילות המוחית של הכלבים בנוכחות עצמים חמים, ובמיוחד באזורים שאחראים על קליטת מידע עצבי מהאף. אמנם מדובר במחקר קטן ובממצאים ראשוניים בלבד, אך התגלית יכולה לפתוח כיווני מחקר חדשים שלא חלמנו עליהם עד עכשיו. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
באמצעות אפם הקר והרטוב הכלבים כנראה יכולים לחוש בקרינה אינפרא אדומה הנפלטת מגופם של אורגניזמים חיים.
לפני 70 מליון שנה כדור הארץ הסתובב מהר יותר
לפני 70 מליון שנה כדור הארץ הסתובב מהר יותר סביב צירו, כך שהיממה הייתה קצרה יותר. עדות נוספת לכך מצאו כעת חוקרים מבלגיה, שחקרו קונכיות מאובנות של רכיכות רודיסטים שנכחדו בסוף עידן המזוזואיקון. לרודיסטים היתה מחזוריות גדילה מהירה מאוד, כך שבכל יממה נוצרה טבעת נוספת על הקונכיה שלהם. החוקרים השתמשו בלייזרים כדי לחתוך את הקונכיות באופן המדויק ביותר שנעשה עד כה. החיתוך אפשר להם לגלות שביממה אחת, לפני שבעים מליון שנה, היו רק 23.5 שעות. ניתוח כימי של הקונכיות של הקונכיות חשף ממצאים נוספים, כמו טמפרטורות המים הגבוהות ששררו באותה תקופה באוקיינוס תטיס הקדום, והיתכנות של אורגניזמים זעירים שחיו בסימביוזה עם הרכיכות האלה. קריאה בהרחבה (באנגלית)
נגיף הקורונה החדש מסוגל לשרוד על משטחים עד שלושה ימים
מחקר חדש בדק כמה זמן הנגיף שורד בתנאים שונים – באוויר ועל משטחים שונים .חוקרים מארה"ב בחנו כמה זמן הנגיף מסוגל לשרוד על משטחי נחושת, פלסטיק קרטון ופלדת אל-חלד. על פי ממצאי המחקר הנגיף מסוגל לשרוד על נחושת שעות ספורות, בעוד שעל משטחים אחרים הוא מסוגל לשרוד הרבה יותר. כ-24 שעות על קרטון, ויומיים-שלושה על פלסטיק או פלדת אל חלד. החוקרים בדקו בנוסף כמה זמן הנגיף שורד ברסיסי מים מלאכותיים באוויר, וגילו שניתן לזהות נגיפים בטיפות מים באוויר גם 3-2 שעות לאחר ההתזה. חשוב לציין שבמצב טבעי הנגיף כמעט ולא מצוי ברסיסים באוויר, אך הניסוי נועד לדמות פיזור של נוזלים נגועים כמו בחדרי ניתוח. תכונות אלו דומות לתכונות העמידות של נגיף ה-SARS מ-2003. חשוב לציין שהבדיקה נערכה בתנאי מעבדה שלא בהכרח מייצגים את המציאות כפי שהיא ושהמחקר פורסם בארכיב, מה שאומר שטרם עבר ביקורת עמיתים.
לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון
