התפרצות חצבת עקב פעילות של מתנגדי חיסונים, מטפלים מפוקפקים שמקבלים זמן מסך ופוליטיקאים שלא מהססים לשקר ולעוות את העובדות לטובת אינטרסים מסחריים. אלה רק חלק מהאתגרים שעמם התמודד המדע בשנה החולפת. האם המלחמה אבודה?
שנת 2019 התחילה כשישראל נמצאת בעיצומה של התפרצות חצבת. מאז תחילת ההתפרצות נדבקו אלפי אנשים במחלה המסוכנת, אף על פי שקיים נגדה חיסון בטוח, זמין ויעיל במיוחד. המחלה חזרה לישראל והצליחה להתפשט בה בין היתר בגלל תנועת מכחישי מדע פופוליסטית, המפיצה מידע מסולף שגורם לחלק מההורים להפסיק לחסן את ילדיהם. תנועות מקבילות של מפיצי מידע שקרי גרמו להתפרצות חצבת באירופה, שם כבר נדבקו במחלה עשרות אלפי אנשים ועשרות מתו ממנה.
חלק ממפיצי השקרים מנסים להפחיד הורים כדי שיוותרו על חיסונים ויבואו לקנות מהם תרופת פלא – מים קסומים, גלולת סוכר, תוספים או מסר ממלאכים. אבל לא רק הם אשמים בהתפרצות, אלא גם חלק מאנשי התקשורת והפוליטיקאים שמרגילים את הציבור לקבל טענות שגויות, "עובדות" אלטרנטיביות ופייק ניוז כאמת, ושמתעלמים מידע מדעי או מעוותים אותו כשהוא לא מתאים לאמונותיהם או לעמדותיהם. אשמה גם מערכת החינוך שבמקום לבער את הבערות מותירה את תלמידיה ללא כלים לזהות מידע לא אמין, להבחין בשקרים סטטיסטיים ולהבין מה מבוסס ראיות ומה מצוץ מהאצבע, מורכב משקרים, ולעתים נוגד את חוקי הטבע. אשמים נוספים הם החוקרים וארגוני המדע עצמם, שלא מפיצים את המדע בציבור ולא הופכים אותו ליותר פופולרי, אם כי גופים כמו מכון דוידסון לחינוך מדעי, עמותת מדעת, עמותת מדע גדול, בקטנה והאגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה מובילים שינוי בגישה זו.
שקרים, זיופים וחצבת
כשמדווחים על התפרצות מחלות בגלל הורים הססני חיסונים, שהוטעו על ידי שרלטנים שונים, מקובל להתחיל בסיפור של הבריטי אנדרו וייקפילד, שפרסם לפני 20 שנה מחקר מזוייף שרמז על קשר בין החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת לבין אוטיזם. כמעט מיד עם פרסום המאמר השקרי פורסמו מחקרים שהפריכו את טענותיו.
העיתונאי בריאן דִיר חשף בסדרת כתבות שוייקפילד זייף את המחקר הקטנטן לאחר שקיבל שוחד של יותר מ-400,000 פאונד מעורכי דין שחיפשו דרך להראות כי חיסונים מסוכנים כדי לנצח בתביעה נגד חברות המייצרות חיסונים. הם לא ניצחו. בנוסף, התברר שעוד לפני פרסום המחקר התוקף את החיסון המשולש וייקפילד הגיש בקשה לרשום פטנט על חיסון מפוצל נגד אותן מחלות.
בשנת 2010, 12 שנים לאחר פרסום המאמר של וייקפילד, בכתב העת הרפואי הנחשב The Lancet, פסל כתב העת את הפרסום ומחק את המאמר – בעיקר בזכות סדרת התחקירים של דיר. אך הנזק כבר נעשה. עם פרסום המאמר של וייקפילד פתחו עיתונאים במסע הפחדה מפני החיסון ויצרו בהלה בציבור. כמו כן, בשם האיזון המזויף – הרעיון השגוי שאם יש שתי עמדות מנוגדות אז יש לתת במה תקשורתית שווה לשתיהן, לא משנה עד כמה אחת מהן שקרית או חסרת בסיס – וייקפילד וחסידיו המשיכו להופיע בתקשורת, וכך העיתונאים יצרו אשליה שהעדות השקרית המקשרת בין החיסון המשולש לאוטיזם שווה במשקלה לכלל הראיות שהפריכו זאת. כתוצאה מכך הורים רבים נמנעו מלחסן את ילדיהם, חסינות העדר נפגעה, ומחלות החצבת והחזרת חזרו לבריטניה: כבר ב-2006 מת בבריטניה חולה חצבת ראשון מאז 1992.
מגפה מתפשטת
התגברות ההתנגדות לחיסונים, שאפשר להגדירה "התנועה להשבת מחלות מסוכנות", לא הוגבלה לתחומי בריטניה. היא התפשטה כמו מגיפה למדינות אחרות באירופה ובעולם, וכמובן שלא פסחה על ארצות הברית ועל החקיינית הגדולה שלה בכל מה שקשור להתנגדות למדע ולרפואה – ישראל.
הרעיונות השקריים לגבי חיסונים מופצים בקלות בתקשורת, ברשתות החברתיות ובאינטרנט בכלל, וכך הם מגיעים למדינות חדשות ולקורבנות חדשים. לדוגמה, התפרצות החצבת הנוכחית התחילה ב-2016 ברומניה באשמת אוליביה סְטִיר, מגישת טלוויזיה לשעבר עם עשרות אלפי עוקבים בפייסבוק שהופיעה בטלוויזיה ובמדיה אחרים כדי להפחיד מפני חיסונים. קמפיין ההפחדה שלה נתמך על ידי קבוצות דתיות שמרניות קיצוניות ולדבריה הטענות שלה מבוססות על ספריו של פרופ' יהודה שינפלד, אימונולוג ישראלי בעל שם עולמי שהמציא תסמונת שנויה במחלוקת, ועל הרצאותיו.
השפעתה הרבה של סטיר וגורמים נוספים הובילו לירידה חדה באחוז ההתחסנות ברומניה משיעור של יותר מ-95 אחוז מחוסנים, המספיק כדי להגן על האוכלוסייה מפני חצבת, לפחות מ-80 אחוז מחוסנים. הירידה באחוז המחוסנים הובילה במהירות להתפרצות חצבת, שהיא המחלה המידבקת ביותר המוכרת לאדם: תשעה מכל עשרה אנשים לא מחוסנים שיבואו במגע עם חולה חצבת – יידבקו בה. אפשר להידבק במחלה אפילו מהמצאות במקום סגור שחולה שהה בו, כמו משרד, אוטובוס או חדר רופא, עד שעתיים לאחר שיצא משם.
עד 21 בדצמבר 2018 חלו ברומניה יותר מ-15,500 איש ומתוכם מתו 59. חוץ מאחד, איש מהחולים שמתו לא היה מחוסן. רובם היו ילדים, בהם תינוקות מתחת לגיל החיסון, שמותם היה נמנע אם מספיק אנשים מסביבתם היו מחוסנים. החיסון נגד חצבת יעיל במיוחד – 97 אחוז מאלו שקיבלו שתי מנות חיסון מוגנים לכל החיים מפני המחלה. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) לפני שהחיסון נגד חצבת אושר לראשונה לשימוש בשנת 1963, מתו כל שנה 2.6 מיליון איש מהמחלה. לעומת זאת ב-2017 מתו 110,000 איש מחצבת, בעיקר בגלל חוסר גישה לחיסון בעולם השלישי או בגלל התפשטות השקרים בנוגע לחיסון במדינות מערביות.
קמפיין הפחדה, פייק ניוז ומידע שנוי במחלוקת גרמו להתפרצות חצבת. אליביה סטיר ובפה גרילו | מקור: פייסבוק, ויקיפדיה
רומאים ורמאויות
רומניה היא לא המדינה היחידה שבה מידע שקרי הוביל לירידה בשיעורי החיסון. סקר מ-2016 שבו השתתפו נשאלים מ-67 מדינות, מצא כי חשש מפני בטיחות החיסונים נפוץ בעיקר באירופה. עם זאת, סקר מ-2018, שבדק את היחס לחיסונים במדינות אירופה, הראה כי בכמה מדינות – בהן רומניה, איטליה וצרפת – החששות מפני בטיחות החיסונים פחתו, כנראה בעקבות התפרצות החצבת במדינות אלו. בשני הסקרים נשאלים בני 65 ומעלה ראו את החיסונים באור חיובי יותר מקבוצות גיל צעירות. הממצא אינו מפתיע – רבים בגיל זה ראו בילדותם למה גורמות המחלות שנגדן יש כיום חיסון, וקשה יותר להלעיטם בשקרים על חיסונים, שבין השאר מנסים להמעיט בחומרתן של המחלות. באיטליה מי שמפיצה "פייק ניוז" לגבי חיסונים ונמצאת בין האשמים המובילים בהתפרצות החצבת היא מפלגה בשם "תנועת חמשת הכוכבים". אחד ממייסדי המפלגה ומוביליה הוא בֶּפֶּה גְרִילוֹ, קומיקאי ובלוגר שפרסם בבלוג שלו, שעד 2018 שימש כ"עיתון" הרשמי של המפלגה, הצהרות נגד חיסונים. "תנועת חמשת הכוכבים" אף הגישה ב-2015 הצעת חוק נגד חיסונים שכללה הפחדות ושקרים רבים.
בעקבות השקרים וההפחדות שיעור המתחסנים מפני חצבת באיטליה ירד ל-85 אחוז, הרבה מתחת לסף הנדרש למניעת התפרצות המחלה. כפי שמראים הנתונים, הימנעות מחיסונים קשורה להתפרצויות של חצבת, ואכן ב-2017 התפרצה המחלה באיטליה ומספר החולים היה גבוה יותר מכל מדינות אירופה חוץ מרומניה. באותה שנה מתו באיטליה ארבעה אנשים מהמחלה, כולם לא היו מחוסנים.
בניסיון לבלום את ההתפרצות שרת הבריאות האיטלקית, ביאטריס לורנסין, העבירה במאי 2017 חוק שימנע מילדים לא מחוסנים להיכנס לבתי ספר ויצאה להגנת החיסונים. אולם, לאחר הבחירות ב-2018 תפסה את מקומה ג'וליה גרילו, מ"תנועת חמשת הכוכבים", וביטלה את החוק. עם זאת, מאחר שההתפרצות ממשיכה אמרה גרילו כי תחפש דרכים לעודד אנשים להתחסן נגד חצבת. אף על פי כן, אולי לא כדאי לסמוך על שרת הבריאות ממפלגה המתנגדת לרפואה – בדצמבר 2018 היא הדיחה את כל 30 חברי וועדת המומחים הרפואיים המייעצת לממשלה בנושאי מדיניות בריאות כדי להחליפם ב"אנשים ראויים אחרים". זאת על אף שחברי הוועדה נבחרו בזכות מומחיותם, ושנותרו עוד שנתיים עד לסיום כהונתם. שרת הבריאות לא נפגשה עם חברי הוועדה ולא התייעצה איתם מאז שנכנסה לתפקידה לפני חצי שנה.
השבוע הודיע ראש מכון הבריאות הלאומי של איטליה, ולטר ריצ'ארדי, כי הוא נאלץ להתפטר מתפקידו בשל מדיניותה האנטי-מדעית של הממשלה.
גם בארצות שבהן אחוז המתחסנים באוכלוסייה הכללית גבוה מספיק כדי להגן מפני חצבת, כמו פורטוגל, גרמניה וישראל, עלולים להיות כיסים שבהם הכיסוי החיסוני נמוך. למשל באזורים שבהם מרוכזים מתנגדי חיסונים או שרבים מתושביהם אינם מתחסנים מסיבות דתיות.
ישראל שלי פורחת
בישראל כ-96 אחוז מהאוכלוסייה מחוסנים בשתי מנות נגד חצבת. מתנגדי החיסונים כאן קולניים, לפחות ברשתות החברתיות, אך בנוגע לחיסון נגד חצבת השפעתם קטנה. חשוב לדאוג שהיא תישאר כזו כדי שישראל לא תדרדר למצבן של איטליה ורומניה.
למרות שיעורי ההתחסנות הגבוהים באוכלוסייה הכללית, במרץ 2018 התחילה התפרצות החצבת בישראל, לאחר שאנשים שנדבקו באירופה חזרו והדביקו בנגיף כיסים של אוכלוסיות לא מחוסנות. מאז המחלה הדביקה אלפי אנשים ונכון להיום גבתה את חייהם של שני בני אדם. חלק ניכר מהתחלואה בחצבת בישראל הוא באזורים שבהם שיעור ההתחסנות נמוך ביותר. כמעט מחצית מהחולים הם מירושלים, שם יש פלגים חרדיים שמסרבים לחסן מסיבות אידיאולוגיות-דתיות, וכן משפחות מרובות ילדים שקשה להן להגיע לטיפת חלב ולחסן את ילדיהן על פי שגרת החיסונים. בנוסף נפגעו אזורים שבהם יש ריכוז של מתנגדי חיסונים ושל אנשים שנמנעים מחיסונים או דוחים אותם לאחר שהשתכנעו מהמתנגדים.
מהרגע שהתפרצות החצבת באירופה יצאה משליטה היה ברור שבמוקדם או במאוחר המחלה המסוכנת תגיע לישראל. היעדר הסברה ציבורית, התעלמות מכיסי הלא מחוסנים, מבוגרים רבים שחוסנו רק במנת חיסון אחת, שחיקה במערך החיסונים, ותגובות איטיות הכינו את הקרקע להתפרצות בארץ. גם כשמשרד הבריאות ניסה לבלום את ייבוא המחלה לארץ והמליץ ליוצאים לאירופה להשלים את החיסונים נגד חצבת, כמה מכלי התקשורת בחרו לסכן את בריאות הציבור, ובשם האיזון המזויף הציגו במקביל להמלצות המשרד עמדה נגדית, קונספירטיבית וחסרת בסיס.
הגדילה לעשות חברת "רשת" שביוני 2018, במהלך התפרצות החצבת בארץ, נתנה במה חופשית למתנגדת חיסונים חסרת כל השכלה רלוונטית להפיץ שקרים והפחדות מפני חיסוני ילדים. הסרטון המסוכן עורר תגובות זועמות. בדף הפייסבוק של עמותת מדעת כתבו: "אנחנו המומים ומאוכזבים מכך שרשת משחקים בחיי אדם, כדי להרוויח רייטינג ולייקים בפייסבוק וסירבו להסיר את הסרטון גם אחרי פניה רשמית שלנו". ואכן, על אף פניות אנשי מקצוע שהסבירו לאנשי רשת שמה שנאמר בסרטון שקרי ומסכן חיים, בחרו בחברה לנסות ולייצר סרטון שיציג את הזווית השנייה.
עמותת מדעת סרבה להשתתף בסרטון נגדי וכך עשו גם איגודי הרופאים, ורשת לא הצליחה למצוא אנשי רפואה ובריאות הציבור אחרים שיעשו זאת. בחיסונים, כמו בנושאים אחרים שקיים לגביהם קונצנזוס רפואי ומדעי נרחב, אין "בעד ונגד". אין כאן מקום לאיזון מזויף, מאחר שאין כאן שני צדדים. יש מדע איכותי, מומחים וארגוני בריאות מול מומחים בעיני עצמם, חסרי השכלה רלוונטית ולעתים שקרנים. הצגת שני צדדים אלו בתקשורת כשווים יוצרת אשליה כאילו מדובר בשתי דעות, בעוד במציאות ההמלצה על חיסונים מבוססת על ראיות רבות ועל אלפי מחקרים שהצטברו עם השנים ושמראים שחיסונים יעילים ובטוחים.
מאחר שרשת לא הצליחה ליצור סרטון נגדי – שהיה מוסיף להם עוד רייטינג ותורם להטעיית הציבור כאילו מדובר בנושא שבו יש צדדים שווים – ולאחר לחץ ציבור מעשרות אלפי גולשים, אנשי בריאות ציבור ובכירים ברשת עצמה, הסירה רשת את הסרטון "בשל אחריות אתית ורפואית". לאחר מקרה רשת יותר ויותר אנשי תקשורת הבינו את האחריות שלהם כלפי הציבור (או פשוט חששו מתגובתו) והפסיקו לייצר בכוח איזון כפוי ומפוברק בין דעות ועובדות בנושא החיסונים. הם בחרו להציג מידע מבוסס ראיות, גם אם התוצאה פחות צהובה ופחות מפחידה ולכן לדעתם גם עלולה למשוך פחות קהל. ראויות לציון בנושא זה העיתונאיות לינוי בר גפן וסיון קלינגבייל, שהרבה לפני מקרה רשת ולפני התפרצות החצבת בארץ שידרו בתוכנית התחקירים "עושות חשבון" תכנית על חיסונים, סקרו בה את הידוע על חיסונים ללא הפחדה, והציגו את טענות המתנגדים רק כדי להפריכן מיד – בלי ליצור מצג שווא שהן ראויות, שוות ל"צד השני" או שיש ראיות לנכונותן.
התפרצות החצבת היא לא המקרה היחיד בשנת 2018 שבו התקפה על המדע ועיוותו הובילו לפגיעה בבריאות הציבור. לא חסרות דוגמאות לצרות נוספות שמקורן בחוסר אחריות עיתונאי, בשרלטנות, באמונה דתית, בפוליטיקאים שלא דואגים לציבור בוחריהם או בשילוב של כל אלה.
הגיעה מאירופה דרך כיסי ההתנגדות. התחלואה בחצבת בישראל (נתוני 2018 עד 22.12) | נתונים: משרד הבריאות
מיתות אלטרנטיביות
חלק לא מבוטל מהאנשים שמתנגדים לחיסונים ומנסים לזרוע בהורים פחד מפניהם הם "מטפלים" אלטרנטיביים ומשווקים של תוספי מזון או דיאטות משונות, שפעמים רבות יש להם מה להרוויח מהפצת מידע רפואי שגוי. לעתים קרובות התקשורת שמחה לתת במה לאותם "מטפלים" חסרי ידע רפואי מבוסס. מאחר שהם לא מוגבלים על ידי עובדות ומחקרים, ה"מטפלים" יכולים לספר כל מה שעולה על רוחם, דבר שמקל על כתבים חסרי אחריות ליצור כתבה מושכת – על חשבון בריאות הציבור.
כתבה כזו שודרה בדצמבר 2018 בערוץ 10, בתוכנית "המגזין" של אושרת קוטלר. בכתבה זכה יובל הכהן-אשרוב להפיץ במשך דקות ארוכות את אמונותיו המסוכנות. בין השאר הוא הבטיח הבטחות חסרות בסיס לריפוי מחלות על ידי "ניקוי רעלים". גופנו יודע לנקות את עצמו היטב, ואם הוא מפסיק לעשות זאת בגלל פגיעה או מחלה שום דיאטת "ניקוי רעלים" לא תעזור. ההליך מיותר ולא מועיל ובמקרים קיצוניים אף עלול להזיק. טענות מגוחכות נוספות שהציג היו שחיידקים לא גורמים למחלות, שריחות רעים הם רעלים שנפלטים מהגוף, ושצריך לא לתת אוכל לילדים חולים. כמו כן אשרוב אמר שחצבת אינה מסוכנת וש"אסור לחסן". זאת למרות שחיסונים הם הדרך הטובה ביותר הקיימת כיום למניעת מחלות מסוכנות ואף ילדיו של אשרוב מחוסנים. הבחירה של קוטלר להציג את דבריו היא חוסר אחריות עיתונאית, בעיקר בתקופה זו, של התפרצות חצבת
ב-2017 שודרה באותה תכנית, "המגזין", כתבתו של ינון מילס שסקרה באופן חיובי במיוחד, וללא ביקורת, את הקמבו – "טיפול" אלטרנטיבי שמתיימר לרפא כמעט הכל, כולל סרטן. כעבור שנה, למרות הביקורת שפורסמה על הכתבה של מילס, בחרו "כאן" להפיץ סרטון שלהם המקדם את הטיפול בקמבו. בטיפול מחדירים לגוף דרך כוויה רעל (לא ארס!) שהופק מעורה של צפרדע (Phyllomedusa bicolor) מהאמזונס, לאחר שקשרו אותה בצורה לא נעימה כלל. הרעל גורם להקאות ויש תיאורים של הרעלות חמורות, הקשורות לנזקים קשים למטופלים ואף למוות. בנוסף לסכנה לבני האדם, הסחר הלא חוקי בצפרדע ובתוצריה עלול להחדיר לישראל את הפטרייה הקטלנית שמחסלת אוכלוסיות דו חיים בעולם כולו, וכך לסכן את חייהם של הצפרדעים והדו-חיים האחרים בארץ.
אין כל עדות לכך שקמבו מסוגל לטפל בחולים, בטח שלא לרפא סרטן. כתבות מסוג זה מסכנות את בריאותם של צופים חולי סרטן, שעלולים להשתכנע ולנסות לטפל במחלתם באמצעים אלטרנטיביים חסרי תועלת. מחקר שפורסם באוגוסט 2017 הראה ששיעור התמותה של חולי סרטן שבחרו ב"טיפולים" אלטרנטיביים כדרך טיפול עיקרית במחלתם היה גבוה בממוצע פי 2.5 מאשר חולים שבחרו בטיפול קונבנציונלי. הם גם מתו מהר יותר מאלה שקיבלו טיפולים אמיתיים.
הרעל מסוכן לבני אדם ואינו מרפא מחלות, כך שהמטופלים (והצפרדע) סובלים לחינם. קמבו | צילום מסך מהכתבה בערוץ 10
טיפולים מקצרי חיים
באוגוסט 2018 הלכה לעולמה ישראלית בת 31 שהאמינה כי החלימה מסרטן שד אלים בזכות מחשבות חיוביות ושינוי באורח החיים. קצת לפני מותה עוד טענו בתקשורת שהסיפור שלה "עם סוף טוב של ממש", או ש"אמרו לה שהיא חולה סופנית – והיום היא בריאה לגמרי".
סרטן השד שבו לקתה הוא מסוג שנוטה לחזור לאחר שכביכול נעלם, ושהתמותה ממנו גבוהה יותר מאשר סוגים אחרים של סרטן שד. הסרטן של האישה אובחן לפני כשלוש שנים, כשהייתה בת 28, ועם גילויו היא עברה טיפולים כימותרפיים שהעלימו כמעט לחלוטין את הגידול. אולם הוא פיתח עמידות וחזר לגדול, דבר שגרר ניתוח להסרתו וטיפולים בהקרנות. בשלב זה הסרטן כבר שלח גרורות בגופה והיא פתחה במאבק, שנחל הצלחה, לקבל טיפול חדשני שלא היה בסל התרופות.
למרות כל הטיפולים שעברה, רופאיה של האישה נאלצו לבשר לה שהסרטן לא ניתן לריפוי, שאפשר לדבר רק על הארכת חיים ואיכות חיים ושכדאי לה למצוא הוספיס. לאחר חיפושים ברשת ובמקומות אחרים היא הוטעתה לחשוב שסרטן אינו מחלה, אלא "רק" סימפטום, ושלא צריך להילחם בו. היא עברה לטבעונות והחליטה לשנות את התפיסה המחשבתית שלה ולהפסיק להיאבק. בתחילת תהליך זה עוד אמרה ש"גם אם הכל בולשיט, לפחות אמות אופטימית", אך אחרי שהרגשתה השתפרה היא השתכנעה שהחלימה מהמחלה וסיפרה שסריקות הראו שהגידולים נעלמו מגופה.
בעקבות השיפור כביכול במצבה היא החליטה לתת השראה לאנשים אחרים והקדישה את זמנה להעביר את המסר "הפסיקו להילחם, התחילו להחלים". היא טענה כי היא "לא הראשונה שהחלימה מסרטן גרורתי בעזרת אמצעים טבעיים ועקרונות פשוטים", אך בראיונות בתקשורת דאגה להדגיש שהיא רק מספרת על ניסיונה לאנשים. היא סיפרה כי היא לא אומרת להם במפורש "תעשו מה שאני עשיתי" או שהמציאה תרופה לסרטן ולא מטיפה לאנשים להפסיק עם הטיפולים – לדבריה לעשות כך יהיה שרלטני.
עם זאת, למרות אזהרותיה ועל אף שעברה לנסות שיטות "טיפול" (לא יעילות) רק אחרי שהתבשרה שלא תחלים, היא עדיין שמשה השראה לרבים להילחם בסרטן בלי תרופות, ואולי בעקבות כך אף לוותר על טיפול אמיתי. כדאי לזכור גם את השפעתה החיובית – השראה להתמודד עם המחלה באומץ לב, באופטימיות ובלי לאבד תקווה.
המקרה של הישראלית הוא, באופן לא מפתיע, ממש לא הפעם הראשונה שבה התקשורת הציגה סיפורי פלא על "טיפולים" ששיפרו את מצבם של חולי סרטן. ב-2012 פרסמה רינה מצליח ב"אולפן שישי" בערוץ 2 כתבה שתוארה על ידי יקי מנשנפרוינד ב"עין השביעית", כ:"...אחת הדוגמאות המבישות ביותר לחוסר אחריות עיתונאית, וקשה להבין איך נמצא עורך בחברת החדשות של ערוץ 2 שאישר את שידורה". בכתבה, מצליח הציגה ללא טיפת ביקורת "מטפל" בשם חנן אלרז, שמרקחת צמחית שלו כביכול הקלה על מצבם של שני חולי סרטן מפורסמים – המחזאית ענת גוב ורון נחמן, שהיה ראש עיריית אריאל. בכתבה אף טענו שאולי המרקחת תרפא לבסוף את הסרטן האלים, אולם כמובן שלא כך היה – גוב מתה מהמחלה בסוף אותה שנה, ונחמן הלך לעולמו כעבור כמה שבועות.
אמנם אורח חיים בריא, תזונה נכונה והימנעות מגורמים מסרטנים יכולים להקטין את הסיכון ללקות בגידולים מסוימים, אך עד כה אין שום ראיות מחקריות על דיאטה שיכולה לרפא סרטן. אין גם אף מרקחת קסומה, טקס שמאני, דיקור או "טיפול" אלטרנטיבי אחר שיכול לרפא סרטן, ומי שמבטיח זאת – בלי מחקרים ועדויות חזקות – או מבטיח לרפא את כל סוגי הסרטן והמחלות האחרות הוא שרלטן או עיוור למציאות. המנעו מ"טיפולים" אלטרנטיביים, ובכל מקרה אל תבחרו בהם במקום טיפולים אמיתיים ומבוססי ראיות. כפי שסיכמה ד"ר מעין ברנע-זהר "כאשר המכונית שלכם מתקלקלת, אפשר להניח שאינכם הולכים לרופא, אלא למוסך. כשאתם חולים פנו לרופאים, לא לאנשים כריזמטיים שאין להם הכשרה רפואית ושהידע שלהם בתחום דל".
בערות היא כוח
בערות בנושאי מדע ורפואה מקודמת לא רק על ידי מתנגדי חיסונים וחלק מה"מטפלים" אלטרנטיביים ומאנשי התקשורת, אלא גם על ידי פוליטיקאים וממשלות שהעובדות לא תמיד מתאימות לצרכיהם. היו למשל פוליטיקאים שעשו זאת השנה בשירות תעשיית הטבק, שכבר עשרות שנים מפיצה שקרים קטלניים. תעשיית הטבק והעישון עלתה – שוב – לכותרות השנה כשחזרה להפעיל בפומבי לוביסטים וחברי כנסת להונאת הציבור והטעייתו, בניסיון נואש לבלום חוק שנועד להציל חיי אנשים רבים על ידי הגבלת פרסום מוצרי עישון ושיווקם. למרות הכסף הרב של התעשייה, בעלי בריתה בכנסת ונסיונות החבלה שלה בחוק הוא עבר ביום שני (31 בדצמבר) בקריאה שנייה ושלישית. את החוק יזמו חברי הכנסת איתן כבל, יהודה גליק ואיל בן ראובן שנאלצו להחריג מתוכו את העיתונות הכתובה, כך שלא יחול עליה איסור פרסום מוצרי עישון, בעקבות דרישה מלשכתו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, הקשור לעיתון "המודיע".
בנושא בריאותי אחר, עוד ב-2014 בחרה שרת הבריאות יעל גרמן, להתעלם מעובדות ומממצאים על הפלרת מים ותרומתה לבריאות השן ולהגנה מפני עששת. גרמן אסרה על הפלרה בישראל בניגוד להמלצות גופים בריאותיים רבים ועמדות של מומחי משרדה. זאת על אף שהפלרה, שמירה על ריכוז הפלואוריד במים בטווח בטוח ומועיל, שומרת על בריאות הפה של הציבור. במאי 2015 סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הפך את החלטתה של גרמן, שהודתה בתגובה בדף פייסבוק שלה ש"רופאי הילדים, רופאי השיניים ואפילו רופאי בריאות הציבור כולם התאחדו ( בבג"צ), בעד הפלרת המים". אף שהכירה את עמדת המומחים ניסתה ח"כ גרמן למנוע את החזרת ההפלרה ועתרה לבג"צ, בשיתוף עם ח"כ יעל כהן פארן ועמותת איזון חוזר, נגד הפלרת המים בישראל. העתירה נדחתה בנובמבר 2018 וכעת אפשר לחזור להפליר את המים בישראל, אם כי זה עדיין לא התממש.
מייק אמריקה סטופיד
ניסיונות להכחשת המדע מצד כמה מחברי הכנסת הם כאין וכאפס לעומת מה שמתרחש בארצות הברית. עוד לפני שנבחר לנשיא ארצות הברית לא הסתיר דונלד טראמפ את הבוז שהוא רוחש למומחים, ולממצאים מדעיים שלא תואמים את אמונתו ואת האינטרס העסקי שלו. אכן, נראה שמאז עלייתו של טראמפ לשלטון נלחם הממשל בכל כוחו במדע, בניסיון להעלים עובדות וממצאים שחולקים על עמדות הנשיא. טראמפ הזמין, למשל, את השרלטן הבריטי וייקפילד לנשף ההשבעה שלו, וניסה להקים פאנל לבדיקת "בטיחות חיסונים" בראשות מתנגד מפורסם לחיסונים, רוברט פ' קנדי הבן.
כמה וכמה החלטות שקיבל מימשל טראמפ מיטיבות עם חברות גדולות על חשבון בריאות הציבור. המימשל ניסה לעצור הצהרה של ארגון הבריאות העולמי שנועדה לעודד הנקה ולמנוע פרסום לא מדויק או מטעה מטעם חברות שמשווקות תחליפי מזון לתינוקות (תמ"ל), שרובן מאירופה ומארצות הברית. בשיחות על הסכמי סחר בצפון אמריקה בין ארצות הברית, מקסיקו וקנדה ניסה הממשל להגביל את האפשרות של מדינות אלה לפרסם אזהרה לצרכנים בתוויות של מוצרי מזון ומשקאות המכילים כמויות גדולות של סוכר או שמן.
מלחמתו העיקרית של טראמפ ומימשלו במדע מתמקדת בתחומי שינויי האקלים ושימור הסביבה. טראמפ טען במשך שנים שההתחממות הגלובלית היא תרמית, וכמה חודשים אחרי שנבחר ביטל את השתתפותה של ארצות הברית בהסכם פריז, שבו התחייבו קרוב למאתיים מדינות להתמודד עם שינוי האקלים. עם זאת, לאחרונה אפילו טראמפ נאלץ להודות ששינוי האקלים הוא אמיתי, ולכן עבר לסוג הכחשה אחר – שהאדם אינו אחראי לכך ושאין סיבה להשקיע כספים בניסיון לבלום את התחממות כדור הארץ. הוא פקפק בממצאים מדעיים הקובעים כי שינוי האקלים קשור לנזקים שונים, וטען שלמדענים הקובעים כי שינוי האקלים גרוע מתמיד יש "אג'נדה פוליטית גדולה מאוד". זאת אף שדוחות של הממשל שלו עצמו מזהירים מפני הנזקים שייגרמו – וכבר נגרמים – משינוי האקלים.
כדי לוודא שהממצאים של סוכנויות המדע הפדרליות יפריעו פחות לתעשייה, במיוחד לתעשיית הנפט והפחם, הגביל מימשל טראמפ את אפשרותם של אנשי הסוכנויות להציג את ממצאיהם לציבור ולדבר עם התקשורת (דבר שהוביל לתגובת נגד זמנית בטוויטר). הממשל אף פרסם שורה של כללים ל"צנזור" דוחות מדעיים, "עודד" את אנשי משרד החקלאות לא לדבר על שינוי אקלים אלא על "מזג אוויר קיצוני", וקיצר ולאחר מכן העלים את החלק באתר משרד הפנים שעסק בשינוי אקלים. משרד הפנים האמריקאי גם בחר להפסיק, ללא כל סיבה מוצדקת, כמה מחקרים לא ידידותיים לתעשיית הפחם והנפט, כגון מחקר שבדק את הבעיות הבריאותית שנגרמות לתושבי אזורים שבהם כורים פחם באמצעות פיצוץ פסגות הרים.
מתחמם והולך. מפגינים נגד עמדותיו של טראמפ בעניין שינויי האקלים בטקס השבעתו לנשיאות | צילום: Science Photo Library
להוסיף דלק למדורה
המתקפות החזקות ביותר של הממשל כוונו, באופן לא מפתיע, לעבר הגוף שמאיים ביותר על חברות הנפט והפחם, הסוכנות להגנת הסביבה (EPA). טראמפ העמיד בראש הסוכנות את סקוט פרואיט, בעל ברית תעשיות הדלקים שתבע את הסוכנות כמה פעמים בעבר. מייקל ברון, מנהל ארגון הסביבה "סיירה קלאב", אמר על מינוי פרואיט שזה "כמו למנות פירומן לאחראי על כיבוי שריפות".
תחת ניהולו של פרואיט ביטלה ה-EPA חלק מהתקנות למניעת זיהום אוויר שהוטלו על תחנות הכח בימי הנשיא הקודם, ברק אובמה. מגמה זו המשיכה גם לאחר שפרואיט התפטר בגלל שורת פרשיות , ובמקומו מונה אנדרו וילר, לוביסט לשעבר של תעשיית הפחם. כל זאת על אף שדו"ח של הסוכנות עצמה הראה כי ביטול התקנות יגדיל את כמות החלקיקים המזהמים ואת שיעור התמותה מזיהום אוויר.
טראמפ ואנשיו לא הסתפקו בביטול תקנות של ה-EPA אלא דאגו גם להקטנת ההשפעה של המדע והממצאים המדעיים על מדיניות הסוכנות ולהגדלת כוחם של אנשי התעשייה בה. באוקטובר 2017 אסר פרואיט על מדענים שקיבלו מענקי מחקר מהסוכנות להיות חברים בוועדה המייעצת שלה או לערוך ביקורת עמיתים לפרסומיה. התירוץ הלא משכנע היה שמדענים המקבלים מענקים כאלה פועלים בניגוד עניינים, לכן הוא החליף אותם באנשים שמבינים משהו בתקנות בקרה – אנשי התעשייה שעליהם ה-EPA אמורה לפקח.
כדי לצמצם אפילו יותר את היכולת של העובדות והממצאים המדעיים להשפיע על מדיניות הסוכנות, הציע פרואיט באפריל 2018 תקנה שהיא ממש שִׂיחָדָש מהספר 1984: "כלל השקיפות המדעית". התקנה מנסה להכפיף את השיטה המדעית לרצון המנהל, אך היא פחות משעשעת מהצעת חוק הפאי של אינדיאנה - ניסיון לא מוצלח לשנות אמת מתמטית בחקיקה.
על פי ההצעה ה-EPA לא תוכל להשתמש במחקרים שהנתונים שלהם לא זמינים במלואם לציבור. המשמעות היא שאם החוק ייכנס לתוקף, הסוכנות לא תוכל להסתמך על מחקרים בבריאות הציבור, הכוללים לרוב מידע פרטי חסוי כדי להגן על זהות המשתתפים במחקר. כלומר, לסוכנות לא יהיו הנתונים המתאימים לקבוע האם פליטת חומר מסוים מסוכנת, או מה ההשפעות של מגורים ליד תחנת כוח פחמית. מטרתו הברורה של החוק היא לחבל ביכולתה של ה-EPA להגן על הסביבה ולתקן תקנות – והחלתו בדיעבד תחייב לבטל ממצאים קודמים של הסוכנות ואת ההתקנות שנקבעו לפיהם.
אפילו אם חקיקה תקבע שזיהום אוויר בריא, זה לא ישנה את העובדה שהוא גורם לתחלואה. זיהום תעשייתי | צילום: Shutterstock
הבערות ניצחה?
נראה שממשל טראמפ הכריז מלחמה, חלקית לפחות, על המדע; מחלות חוזרות בגלל בערותם של מתנגדי חיסונים; "טיפולים" אלטרנטיביים מסכנים חולים ואף מזרזים לעתים את מותם; והתקשורת מעודדת את כל אלה בחוסר אחריות. בנוסף, גם בשנה שעברה אנשים המשיכו להתכחש לתאוריות מדעיות מבוססות ביותר. האם הבערות נצחה ב-2018?
לא.
חיסונים יעילים נגד מחלות, כמו פוליו וחצבת, העלימו אותן מהזכרון הציבורי ופתחו פתח לכל מיני שרלטנים לנצל זאת כדי להטעות הורים תמימים. אך התפרצות מחלות בגלל מתנגדי החיסונים, בעיקר מחלות שהיו צריכות כבר מזמן להיעלם מהעולם, החזירה אותן לתודעה ועוררה תגובת נגד. רבים מההורים שהיססו ולא חיסנו בגלל ההפחדות והשקרים ששמעו, מיהרו להשלים לילדיהם את החיסונים החסרים. לא פחות חשוב, התקשורת הבינה את חומרת המצב וחדלה, לרוב, לתת במה למפיצי השקרים. גם הפוליטיקאים קלטו את חומרת המצב. רק השבוע עברה בקריאה ראשונה ובתמיכת חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית הצעת חוק למדיניות חיסונים לאומית. החוק, של חברי הכנסת יואל חסון ושולי מועלם, בשיתוף עמותת מִדעת, נועד לעודד התחסנות, לשפר את ההסברה לגבי חיסונים, ולהגדיל את נגישותם.
אולם לא כדאי לחכות להתפרצות מחלות קטלניות לפני שמטפלים בבעיית מתנגדי החיסונים. כמו כן, הסכנות המיידיות של שינוי האקלים – לדוגמה – מוחשיות פחות משל מחלות, ואם נחכה לטפל בהן רק כשהנזק יהיה ברור ובולט, כבר יהיה מאוחר מדי.
צריך להילחם בתופעות שמאפשרות ל"מטפלים" לנצל אנשים תמימים ולחסן את הציבור נגד עיוות וניצול המדע. אחרי הכל, אם מכחיש שינוי אקלים ומתנגד למדע גדול כמו דונלד טראמפ יכול לשנות (במעט) את דעתו, לכולם יש תקווה.
איך אפשר לעשות זאת?
מדענים צריכים לפנות אל הציבור ולהציג את המדע בצורה כיפית ומובנת ולא מעט פעמים גם שימושית; צריך לדאוג לשיפור לימודי המדעים בבית הספר; ליזום ולעודד שיתוף פעולה עם התקשורת אך לא לשתף פעולה עם כל ניסיון להציג איזון מזויף; ולא לשתוק כשהממשל או גופים אחרים מנסים לצנזר ולעוות את המדע. כמו כן, מערכת החינוך ואמצעי התקשורת צריכים לתת לציבור כלים לזהות מדע איכותי, מדע רע ותוכן שיווקי ומטעה. אמנם, בנושא חיסונים קל לזהות למי אסור להקשיב: כל אדם שתומך בוייקפילד או טוען שחיסונים גורמים לאוטיזם טועה (או משקר) ומטעה ולכן אין ספק שאינו מבין דבר וחצי דבר בנושא. אך לא בכל הנושאים ההבחנה בין שליפה מהשרוול לבין ידע אמיתי קלה כל כך, וכפי שראינו ההבחנה היא לפעמים עניין של חיים ומוות. שלנו או של הדורות הבאים.
גם זו דרך למתוח ביקורת: סרטון של "פרויקט הפרודיה" על מדיניותו המדעית של הנשיא טראמפ (באנגלית):