המציל כוס חלב אם כאילו הציל עולם ומלואו

חלב אם ידוע כתזונה המיטבית לתינוק. במקרים רבים כמו תזונת פגים, מדובר בטיפול מציל חיים. חוכמת אבותינו מדגישה את חשיבות הצלת כל נפש ונפש: "כל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא" (משנה, מסכת סנהדרין ד, ה). ישראל משקיעה בטיפול רפואי יקר בחירום ובשגרה. האם הצלת נפשות צריכה להיעשות רק לפצוע ולחולה או שחשוב לא פחות למנוע הגעה למצב של חולי וסכנת חיים?

הרכב חלב האם מתאים עצמו לגיל היילוד. החלב הראשוני (קולוסטרום) עשיר בחלבונים חשובים ובסוכרים לצד מרכיבים חיסוניים יחודיים בעלי תפקיד אנטי-דלקתי ואילו מאוחר יותר החלב עשיר בשומנים וחלבוני חלב לא מסיסים (קזאין). חלב אם מכיל כ-200 סוגי סוכרים ובעיקר (כ-60%) לקטוז שתינוק יודע לפרק בעזרת אנזים הלקטאז אשר הגוף מייצר בשנתיים-שלוש הראשונות לחיים ואשר מזין גם את הפרוביוטיקה. החלב מתאים עצמו לסוג היונק. לדוגמא, חלב של יונקים ימיים, החיים במקומות קרים, עשיר בשומן בעוד חלב של יונקים הזקוקים לטיפול לא צמוד עשיר בחלבונים. הרכב זה הוא מעבר להבדלים במרכיבים חיסוניים הייחודיים לכל מין.

ארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי ממליץ על הנקה כתזונה הבלעדית לתינוק עד גיל חצי שנה ושילובה עם תוספות לאחר מכן. אבל על פי נתוני הארגון, רק  38 אחוז מהתינוקות בעולם מקבלים חלב אם בששת חודשי חייהם הראשונים. הארגון טוען שלא נעשה מספיק לעידוד הנקה והציב כמטרה העלאה של 50% במספר התינוקות היונקים תוך עשור. ההמלצה נועדה להציל חיים ולהגן מפני מחלות זיהומיות, מחלות של דרכי העיכול, מחלות של דרכי הנשימה (אסתמה) ומחלות מטבוליות (כגון השמנה).  על פי הנתונים מעל 20 מיליון תינוקות נולדים כל שנה במשקל נמוך (מתחת ל-2.5 ק"ג) ואלו מצויים בסיכון גבוה יותר לעיכוב התפתחותי ומחלות. במקרים אלו הארגון ממליץ כי אם אין אפשרות להנקה, התזונה המיטבית היא של חלב אם מתורמת, בתנאי שיש שירות בנק חלב זמין ובטוח. במשקל לידה נמוך מאוד (פחות מ-1.5 ק"ג), ההמלצה היא  תוסף מבוסס חלב אם לצד תוספת מינרלים וויטמינים.

צוות מדעי בינלאומי

כתב העת הרפואי The Lancet פרסם לאחרונה סדרת מאמרים והמלצות על הנקה. פרופ' סיזר ויקטורה (Victora), הנושא משרות באוניברסיטאות אוקספורד, הרווארד וג'ון הופקינס, הוביל צוות בין לאומי של 50 מדענים שעשה ניתוח השוואתי (מטה-אנליזה) של כל המחקרים בתחום. הצוות מצא שתינוק שאינו ניזון בלעדית מחלב אם בחצי השנה הראשונה לחייו הוא בעל סיכון גדול במאות אחוזים לתמותה כילד. חלב האם לא מגן רק ממחלות זיהומיות ובעיות עיכול אלא גם מגן מפני לוקמיה, שכן מחלת הסרטן הזו נגרמת לעיתים ממחלה זיהומית.

היתרון של ההנקה אינו רפואי בלבד. אנליזה השוואתית הסיקה שהנקה מקטינה אשפוזים של התינוק בילדות, מעלה אינטליגנציה, ומגדילה את הפריון וההכנסה של התינוק בחייו הבוגרים. לכן, מעבר של כל התינוקות להנקה מלאה בחצי השנה הראשונה לחייהם צפויה להוסיף לעולם הכנסות של יותר מ-300 מיליארד דולר.

בראיון עם ויקטורה על סדרת המאמרים הוא מציין כי דווקא בעולם המערבי אמהות ממעטות להניק, בשל דרישות שוק התעסוקה. לכן, ההחלטה על הנקה היא לא רק של האם אלא של החברה הצריכה להאריך את חופשות הלידה, ליזום פעוטונים ליד מקומות עבודה, להגביל את השיווק האגרסיבי של תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) ולספק  ייעוץ הנקה לאם.

להנקה יש גם יתרונות רבים גם לאם. לדוגמה כל שנת הנקה מפחיתה בששה אחוזים את הסיכון של האם לפתח סרטן שד, ואפידמיולוגים חישבו כי עלייה בשיעור ההנקה עשויה להפחית את התמותה מסרטן השד, ולהציל את חייהן של 20 אלף נשים בשנה.   

ארגון רופאי הילדים האמריקאי

פרופ' (אמריטוס) ארתור אידלמן,  ממייסדי תחום רפואת היילודים (ניאונטולוגיה) בישראל, הוביל צוות של ארגון רופאי הילדים האמריקאי, שפרסם את מסמך המדיניות בתחום ההנקה ומאשש את ממצאי הדוחות הקודמים בנושא: הנקה מצמצת תחלואת סוכרת, השמנה, דלקות אוזניים, זיהומים בדרכי הנשימה, קצרת (אסתמה), מחלות דרכי עיכול, עיכוב התפתחותי-עצבי, מחלות כלי דם, מחלות רשתית (רטינופתיה), אשפוזים חוזרים, לוקמיה ועוד.

האיגוד ממליץ כי תזונת פגים תתבסס אך ורק על חלב אם. תזונה כזו מפחיתה מאוד את הסיכון לדלקת מעי נמקית (Necrotizing enterocolitis או בקיצור NEC) המופיעה אצל כעשירית מהפגים (בעיקר כאלה שנולדים במשקל של פחות מ-1.5 ק"ג), ולעיתים גורמת לבעיות קשות לכל החיים. לפגים הניזונים מחלב אם כמעט ואין את הדלקת הקשה, בניגוד לפגים הניזונים מהנקה בתוספת תמ"ל. מסמך המדיניות מדגיש כי במידה ואין יכולת לתת לפג חלב של האם, יש לתת חלב אם מתורמת כאשר חשוב שהחלב יעבור פסטור ובדיקות דרך בנק חלב אם. האגודה האירופית לרפואת ילדים ותזונה פרסמה המלצות דומות.

המצב בישראל

בעקבות ההמלצות הרפואיות החד-משמעיות, בעולם קיימים מעל 500 בנקים לחלב אם בהם מתקבל חלב אם מתורמות והחלב עובר פסטור ובדיקות. בישראל נולדים כל שנה מעל 12 אלף פגים, כ-1600 מהם נולדים במשקל של פחות מ 1.5 ק"ג.

משרד הבריאות הוציא בתחילת השנה חוזר ארוך המגדיר את הנהלים להקמת בנק חלב אם, לאור יתרונותיו המובהקים.  יותר מזה, החוזר מדגיש כי עלות ההקמה של בנק חלב אם נמוכה משמעותית מעלות הטיפול הישיר בתופעות המיידיות של אי-הזנה בחלב אם, למשל העלויות של ניתוחי דלקת מעי נמקית.

משרד הבריאות מדגיש כי חלב האם מהבנק יהיה מיועד בראש ובראשונה לפגים קטנים במיוחד, לתינוקות הסובלים מליקויים או מומים מולדים במערכת העיכול ומבעיות רפואיות אחרות. בעדיפות שנייה יש לתת את חלב האם מהבנק לפגים גדולים יותר, תינוקות יתומים, מאומצים או שנולדו בהליך פונדקאות ולכל תינוק שחלב אימו אינו בנמצא.

לצורך הקמת הבנק הוקמה העמותה לתרומות חלב אם בישראל. בעמותה חברים בין השאר פרופ' אידלמן וכן ד"ר שרון ברנסבורג-צברי, מדענית שהתמחתה בחלב אם ובהתפתחות מערכת החיסון של יילודים. ברנסבורג-צברי מצטטת את דו"ח מצב הפגים בישראל של האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה, העמותה למען הפגים בישראל והפורום למען פגים בישראל. ע"פ הדו"ח, אחוזי התמותה של הפגים (מתחת למשקל 1.5 ק"ג) בישראל גבוהים משמעותית מאלו שבמדינות מפותחות שיש בהן יש בנקים לחלב אם והפגים ניזונים רק מחלב אם. לדוגמה, אם אחוזי תמותת הפגים בישראל היו כמו ביפן, בכל שנה היו ניצלים חייהם של 138 פגים ואחוזי התחלואה היו צונחים.

לאור התמשכות ההליכים הבירוקרטיים של משרדי הממשלה, טרם נפתח בנק חלב אם בישראל וכל שכן, לא הובטח התקציב לנושא. כתבה זו לא נכתבת כדי לתמוך בבנק חלב אם כזה או אחר אלא כדי להאיץ בגורמי הממשלה להשלים את האישורים לנושא ואף לוודא שיוקצבו כמה מיליוני שקלים הדרושים להפעלתו. מדובר בצעד שהוא לא רק כלכלי, אלא יאפשר הצלה של הנפשות הכי רכות וחסרות הגנה הנולדות לתוך החברה של כולנו.