השפה שבאה "משום מקום"

כשתינוק פותח את פיו ואומר את המילים הראשונות בחייו – זה מדהים. כשהמילים האלה אינן בשפת הוריו – זה מפליא שבעתיים. מקרה כזה רחוק מלהיות שגרתי. הוא נדיר מאוד וכנראה יש לו גורמים רבים. מכיוון שפתרונות מיסטיים כמו "גלגול נשמות" אינם מניחים את דעתנו, אילו הסברים רציונליים ומדעיים יכולים להיות לתופעה כל כך חריגה?

תהליך רכישת השפה הוא תוצר של למידה מורכבת, פעילה וחזרתית. מוחו של הפעוט לומד ומשתנה בשש השנים הראשונות לחייו, שהן גם השנים שבהן הוא רוכש שפה, יותר מאשר בעת שהוא רוכש כל יכולת שכלית אחרת.

היכולת שלנו ללמוד שפה אינה מותנית כמובן בחברה ובתרבות שלתוכה נולדנו, ואין בקוד הגנטי שלנו דבר שיוביל פעוט לדבר דווקא אנגלית, ספרדית או כל שפה אחרת. שפה היא יכולת נלמדת. אנו נולדים עם היכולת הגנטית להפיק צלילים, לשמוע צלילים וליצור אסוציאציות בין צלילים לחפצים, רגשות או פעולות. השילוב של היכולות הללו הוא מה שמאפשר לצלילים לקבל משמעות, ולבני האדם ליצור שפה ולתקשר עם זולתם.

שברי ההברות והמלמולים של תינוקות מתפתחים מתוך הכוונה מתמדת ותיקונים שהם מקבלים מהסובבים אותם. כך נוצרות בהדרגה מילים שלמות, שמורכבות לאחר מכן למשפטים. בעת הלמידה הפעוטות מתרגלים שימוש במקצב, טון, עוצמת קול וצורות ביטוי לא מילוליות שהם חוזים סביבם. בתהליכים האלה יש משקל רב מאוד לסביבה של הילד ולגירויים שהיא מספקת לו.

מוח התינוק גמיש מאוד לרכישת מיומנויות שונות, ועשיר בתאים שיוצרים ביניהם קשרים רבים, ולכן יכולת הלמידה שלהם רחבה מאוד. הוא מסוגל ללמוד שפה באופן אוטומטי מהגירויים המגוונים של סביבתו. הבלשן וחוקר המוח אברהם נועם חומסקי (Chomsky) טען כבר בשנות ה-50 שיש בהתפתחות הילד תקופה קריטית שבה השפה שלו מתפתחת. ילד שלא ירכוש שפה עד תום התקופה הזאת יתקשה מאוד ללמוד לדבר באופן טבעי ומוצלח.

תמיכה לטענה הזאת אפשר למצוא במקרים הנדירים של ילדים נטושים, שגדלו "פרא" בלי שרכשו שפה ראשונה. מחקרים פסיכולוגיים על ילדים כאלה הראו כי יכולותיהם התקשורתיות נמוכות מאוד, כך שייתכן שזה נגרם עקב "פספוס" התקופה הקריטית לרכישת מיומנויות שפה. עם זאת, מצבם של הילדים האלה כל כך חריג וקיצוני, ומעורבים בו כל כך הרבה משתנים, עד שאי אפשר לשלול את האפשרות שיש סיבה אחרת לקשיי התקשורת של הילדים האלה – למשל הטראומות שחוו בזמן הנטישה שלהם ואחריה.

שילוב של היכולות לשמוע ולהפיק צלילים ולקשר אותם לחפצים או רגשות הוא מה שמאפשר לצלילים לקבל משמעות. צילום:Shutterstock

ילד שרוכש שפה באופן תקין בתקופה הקריטית, לומד להבין מילים ולדבר בהשפעת מגוון האמצעים התקשורתיים הסובבים אותו. האמצעים האלה כוללים כיום לא רק תקשורת ישירה עם בני המשפחה הקרובה, אלא גם חשיפה מתמדת לטלוויזיה, משחקי מחשב, ספרים ועוד. ילד שנחשף לשפה כלשהי ילמד לדבר בה גם אם היא אינה שפת אמו. הלמידה יכולה להתרחש אם מטפליו של הפעוט ייצרו סביבה מתאימה לרכישת שפה נוספת, למשל על ידי בחירת גן דו-לשוני או מטפלת צמודה שדוברת שפה זרה. לכך צריכים להתלוות שלבים של חשיפה חוזרת לשפה הנוספת, שילוו בתיקון טעויותיו ומתן חיזוקים לדיבור נכון.

רכישת השפה היא תהליך ארוך ומורכב שזקוק להכוונה מתמדת מצד קרובי הילד ומחנכיו. אלמלא כן היינו רואים אנשים רבים שמדברים מספר שפות שונות שנחשפו אליהן בטלוויזיה, למשל. בפועל זה כמעט לא קורה, וההשפעה העיקרית מגיעה גם כיום מהקהילה שבה הילד גדל ומהמשפחה הקרובה.

אף על פי שאין הסבר פשוט לתופעה חריגה כמו הפרסומים שהיו לאחרונה על ילד שנולד בכפר דרוזי ודובר אנגלית שוטפת, אין סיבה לחפש לכך דווקא הסברים מיסטיים, כשמדובר בתהליך נדיר אך מוכר. ההסבר הפשוט ביותר הוא שהילד למד את השפה ככל הילדים. כפי שאמר ארתור קונן-דויל בסיפורי שרלוק הולמס: "ברגע שאתה מסלק את הבלתי אפשרי, מה שנותר, על אף היותו בלתי סביר, חייב להיות האמת".