בניסוי זה נראה איך אפשר לתעתע במוח ובמערכת הראייה בקלות – באמצעות יצירת שתי צורות דמויות בננה, שגודלן נראה שונה כאשר משנים את המיקום היחסי שלהן.

ציוד:

  • נייר או בריסטול (אפשר לגזור מאריזה של דגני בוקר)
  • מספריים
  • מחוגה
  • סרגל
  • עפרון
  • לחלופין – אפשר לבצע את האשליה באמצעות שתי בננות בעלות גודל דומה עד כמה שאפשר

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

 

הסבר

מה שמוצג בניסוי זו אשליה, כלומר עיוות בתפיסה החושית שגורם למוח שלנו לתפוס משהו בצורה שגויה או לזהות דבר שאינו קיים במציאות. כיוון שאשליה זו קשורה לחוש הראייה, היא שייכת לקבוצה של אשליות שנקראות אשליות ראייה או אשליות אופטיות.

השם ה'רישמי' של האשלייה הזו הוא אשליית ג'סטרו על שם הפסיכולוג (Jastrow) שחקר אותה יחד עם אשליות אופטיות רבות אחרות בתחילת המאה ה-20. מקומות רבים מתייחסים אליה כ'אשליית הבננה', כנראה בגלל הצורות שמזכירות בננה או בגלל שאפשר לבצע את האשליה גם בשימוש בשתי בננות בעלות גודל דומה.

באשליה הזו, בדיוק כמו באשליה אחרת שהדגמנו – העיגול שמשנה את גודלו, אנו רואים שהסביבה של עצם מסוים משפיעה על תפיסת הגודל שלו.  ההסבר הוא זה: במסגרת השיטות של המוח להעריך גודל אמיתי של חפצים, הוא משווה כל הזמן את גודל הבבואה שלהם ברשתית (הדמות שנקלטת בעין) לגודל הבבואה של חפצים אחרים שנמצאים לידם. אם חפצים שנמצאים ליד חפץ מסוים נראים קטנים, המוח מסיק שהחפץ גדול – ולהפך.

האשליה הנוכחית עוסקת בהערכת אורך של עצמים, כאשר שתי הקשתות (הבננות) נמצאות זו ליד זו, והמוח מנסה להעריך את אורכן, הוא משתמש במידע הכי זמין עבורו – שני הקווים הקרובים ביותר זה לזה משני החפצים. כיוון שבכל קשת, החלק התחתון קצר מהחלק העליון (גם בגלל שבנוי מעיגול בעל רדיוס קטן יותר, וגם בגלל הצורה ה"טרפזית" שבה גזרנו את הקשתות), יוצא שהחלק הקצר בקשת העליונה נמצא ליד החלק הארוך בקשת התחתונה, ומכאן המוח מסיק, בשגגה, שכל הקשת התחתונה ארוכה יותר מהעליונה.

המוח עושה חישובים והערכות במהירות על פי המידע שהכי זמין עבורו. ברוב המקרים יש בזה יתרונות, אבל לעיתים זה גורם לטעויות גסות. מוזר שלא משנה כמה זמן מסתכלים על הקשתות, וגם לא משנה העובדה שאנחנו יודעים ששתיהן באותו גודל, הן תמיד נתפסות כבעלות גדלים שונים.

חשוב לציין שמאחר שאנחנו לא יודעים עדיין איך בדיוק המוח עובד, אי אפשר לדעת האם ההסבר שמוצע לאשליה נכון בוודאות, אבל אין ספק שאשליות עוזרות לנו מאוד לקדם את המחקר על המוח, כי הן עוזרות לחוקרים לחשוף את המנגנונים שבהם משתמש המוח כדי לפענח את המידע שמגיע אליו מהחושים. ה"תקלות" וה"באגים" בתוכנה מלמדים רבות על דרך פעולתה.

אשליות גם מלמדות אותנו שאסור להסתמך על החושים שלנו במדידת עצמים, כי הם מתעתעים ומטעים אותנו כל הזמן. במדידות יש להסתמך רק על מכשיר אובייקטיבי אמיתי (כמו סרגל לאורך, מאזניים למשקל וכו').

 

0 תגובות