הציור והמראה

בניסוי הזה נבחן מה קורה כשאנחנו מנסים לבצע משהו פשוט בתנאים לא רגילים – וגם נראה איך המוח שלנו יודע להתאים את עצמו למצב החדש, עם קצת תרגול

ציוד

• מראה
• טושים
• דפים
• שעון עצר
• חפץ שיסתיר את היד – למשל קלסר או קרטון 

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

מה קרה פה?

המוח שלנו לומד בלי הרף איך לבצע פעולות רבות ומגוונות. אם תתבוננו בתינוק בן כמה חודשים כשהוא מנסה לתפוס צעצוע בידו, תגלו שבהתחלה הוא לא מצליח, ורק אחרי כמה פספוסים ידו אוחזת לבסוף בצעצוע הנחשק. אך הוא ממשיך לנסות, ואחרי ניסיונות רבים הוא לומד להניע את ידו כך שתתפוס את הצעצוע מייד, כבר בניסיון הראשון.

המוח שלנו מקבל קלט מחוש הראייה, שמלמד מה יש סביבנו, וקלט מהיד שאומר לנו איפה בדיוק היא נמצאת ביחס לגופנו ומה היא עושה. האם היא קרובה לגוף או מושטת קדימה? האם היא נעה או נחה במקום אחד? על סמך המידע הזה המוח מתכנן את הדרך היעילה ביותר לתפוס את הצעצוע.

כשאנחנו מציירים בית על דף נייר, מוחנו נעזר בקלט שהוא מקבל מחוש הראייה, ומכוון את תנועות היד שאוחזת בטוש כדי לצייר צורה של בית – ריבוע ואז גג משולש, חלונות ודלת. אך בניסוי שיבשנו את הקלט שהמוח שלנו מקבל מחוש הראייה. כשאנו מתבוננים בהשתקפות של היד שלנו במראה, המראה הופכת את התמונה שאנחנו רואים, כך שכשאנחנו מניעים את היד עם הטוש משמאל לימין, עינינו קולטות דווקא תנועה מימין לשמאל. ופתאום המשימה הפשוטה, בסך הכול לצייר בית, מסתבכת מאוד. היא דורשת מאיתנו הרבה יותר זמן מהרגיל, וגם הציור עצמו עלול לצאת קצת עקום. אנחנו חוזרים, כביכול, להיות תינוקות שלא מצליחים להושיט את ידם לצעצוע, אלא תופסים את האוויר לידו.

ככל שנתאמן, נשתפר במשימה. ניסיונות 6-3 | מתוך הסרטון

משימה לא פשוטה

ציור בית נראה לנו משימה פשוטה, אך אם נפרק אותה למרכיבים נראה שהיא דורשת הרבה מאוד יכולות. למשל עלינו לתכנן את תנועת היד שלנו, לעבד באופן שוטף את המידע שמגיע מחוש הראייה, ולהיות מסוגלים לתקן בזמן אמת את מסלול התנועה של היד שלנו כדי שכל הקווים יתחברו יחד לצורה המוכרת של בית.

ככל שנתאמן יותר, נשתפר במשימה, מכיוון שהמוח שלנו גמיש. הוא גמיש לא כמו תנועה של מפרק, אלא גמיש בכך שהוא יודע להסתגל ולהתאים את תגובותיו למצבים חדשים שלא התנסה בהם בעבר – למשל ציור בית כשהקלט החזותי שאנחנו מקבלים הוא הפוך.

הגמישות של המוח מבוססת על יצירת קשרים חדשים בין תאי עצב ופירוק של קשרים אחרים, שאינם מועילים. קל להבחין בגמישות המוחית בילדותנו, תקופה שבה אנחנו לומדים עוד ועוד מיומנויות חדשות, כמו כתיבה, נגינה או רכיבה על אופניים. אך המוח נשאר גמיש גם כשאנחנו גדלים, ולכן כל אדם שמוחו תקין יכול ללמוד דברים חדשים בכל גיל, מינקות ועד זקנה.

למעשה, בכל שלב בחיים חשוב להציב למוח שלנו אתגרים חדשים. נסו למשל לכתוב כשאתם אוחזים בעיפרון ביד הלא-דומיננטית שלכם – כלומר, אם אתם כותבים בדרך כלל ביד ימין, נסו לכתוב בידכם השמאלית. סביר להניח שבהתחלה יהיה לכם קשה לכתוב, אך בדומה לציור מול מראה, אם תתאמנו מספיק תראו שיפור. ואל תשכחו להודות למוח שלכם וליכולתו ליצור מסלולים חדשים.

מוחנו הגמיש מראה שיפור ניכר בזמן קצר. השוואה בין הניסיון הראשון לניסיון השישי | מתוך הסרטון