בניסוי הזה נפיק צלילים מיוחדים באמצעות האצבעות על גבי כוסות יין דקות.
ציוד
- כוסות יין עם דופן דקה (ככל שתהיה יותר דקה כך יגדל הסיכוי להצלחת הניסוי)
- מים
- סבון כלים
- אצבע :-)
מהלך הניסוי
את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:
(ניקוי הידיים משומן חיוני להצלחת הניסוי. חשוב גם להקפיד שהכוס תהייה נקייה לגמרי)
הסבר
כשאין על אצבע שומן, כוח החיכוך בינה לבין הכוס גורם לאצבע להידבק לדופן הכוס ולהשתחרר ממנה לסירוגין, ולכן גורם לכוס לרטוט. אם יש שומן בין האצבע לכוס, כוח החיכוך מצומצם מאוד, כך שהאצבע מחליקה בקלות על הכוס ולא יוצרת די רטט. הרטיטות האלה קטנות וקשה לראות אותן בעיניים, אבל את התוצאות שלהן אפשר לראות (ולשמוע) היטב: אם מסתכלים על פני המים בזמן הפעולה, רואים שנוצרים בהם אדוות (גלים קטנים).
גם הקול מתפשט באוויר בצורה של גלים, שהם למעשה סדרה של "הידחסויות" ו"קילושים" (כלומר אזורים פחות דחוסים) של האוויר, כפי שאפשר לראות באנימציה הבאה:
הנקודות השחורות מדמות את חלקיקי הגז שמהם מורכב האוויר. שימו לב שהחלקיקים עצמם לא מתקדמים – הם נעים קצת קדימה ואז חוזרים מעט אחורה. אם אינכם משוכנעים בכך, התמקדו בחלקיק יחיד ועקבו אחר תנועתו. רק הגל או ה"הפרעה" מתקדמים באוויר.
לצורך ההדגמה, הזכוכית הרוטטת היא הפס האדום שמופיע בצד השמאלי של האנימציה למעלה. רטיטות הזכוכית יוצרות באוויר גל קול שמגיע לאוזנינו. כיוון שכל קול מאופיין בתדירות (מספר רטיטות בשנייה) שונה, כאשר משנים את כמות המים שממלאים את הכוס היא רוטטת בתדירות שונה, ולכן הצליל משתנה.
ליתר דיוק, הצלילים מופקים בתדר שמשקף את "התדירות העצמית" של הכוס, כלומר בתדירות שבה הכוס נוטה לרטוט באופן עצמי אם נותנים לה מכה קלה. סיבוב היד על פני הכוס מגביר ומעצים את הרטיטות הללו. להסבר נרחב יותר מומלץ לכם לקרוא את הכתבה "מדוע העברת אצבע רטובה על פני כוס יוצרת צליל" מתוך המדור "שאל את המומחה".
מעניין לציין
באמצעות שליטה על גובה המים ועל וקוטר הכוס אפשר ממש לכייל את צליל הכוס לפי סולם הצלילים. אם מוסיפים עוד כוסות שמפיקות צלילים שונים, אפשר ממש לבנות מהן כלי נגינה שאפשר לנגן בו יצירות שלמות. את היצירה הבאה של יוהן סבסטיאן בך, (שלמי שזוכר שימשה בזמנו בסיס לנעימת הפתיחה של הסידרה המצויירת "היֹה היה"), מאוד כדאי לשמוע, למשל:
