מה זה אפקט סטרופ?

בניסוי הנוכחי נלמד איך אפשר לבלבל בקלות את המוח – בזכות העובדה שהוא כבר יודע לקרוא באופן "אוטומטי".

ציוד

• רשימת המילים בקישור הבא (אפשר גם להוריד הקובץ ולהדפיס בהדפסה צבעונית)

מהלך הניסוי

את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון הבא:

תואם ולא תואם

אפקט סטרופ או מבחן סטרופ נקרא על שם הפסיכולוג שפרסם אותו (ג'ון רידלי סטרופ), ובו הנבחן מתבקש לומר בקול את הצבע שבו כתוב מילה מסוימת, כאשר יש אי-תאימות בין הצבע שבו היא כתובה לבין תוכן המילה עצמה. למשל, המילה צהוב כתובה בצבע אדום. במקרה כזה, לנבחן יקח יותר זמן לומר  את צבע המילה, "אדום", והוא עשוי גם להתבלבל ולהגיד צהוב.  זאת בהשוואה למקרה בו יש תאימות בין הצבע בו כתובה המילה לבין המילה עצמה – למשל אדום - בו יהיה לנו קל הרבה יותר.

הנבחן מתבקש לומר בקול את הצבע שבו כתוב מילה מסוימת, כאשר יש אי-תאימות בין הצבע שבו היא כתובה לבין תוכן המילה עצמה. דוגמה למבחן סטרופ | עידן גליקזליג, מתוך הסרטון

למה זה קורה? כמו בהרבה מבחנים, אפקטים פסיכולוגים ואשליות, אנחנו מציעים הסבר על סמך מה שלמדנו על המוח מתוך האפקט עצמו, אבל אנחנו לא יודעים בוודאות שההסבר הוא נכון - חלק גדול מעבודתו של המוח עדיין לא ברורה לנו לחלוטין.

אפקט סטרופ עובד רק כאשר אנשים יודעים לקרוא טוב: אם תנסו לתת אותו לילד בכיתה א' שרק למד לקרוא, ועדיין קורא את המילים אות אחר אות, תראו שהוא לא יתבלבל כלל במקרה של אי-תאימות בין הצבע למילה.לעומת זאת, אם אתם כבר רגילים לקרוא, תוכלו לשים לב שהקריאה שלכם הפכה לאוטומטית – לפעמים אתם רואים שלט ברחוב וקוראים אותו אפילו בלי להתכוון! במצב כזה של קריאה, כאמור- אפקט סטרופ יפעל עליכם.

אפקט סטרופ מתבסס על "התנגשות" בין שני תהליכים: קריאת המילה, שהיא אוטומטית, ואמירת הצבע שבו היא כתובה, שהוא תהליך רצוני ולא אוטומטי. במהלך המבחן, התהליך האוטומטי "קופץ" ראשון ומקדים, או מבלבל, את התהליך הרצוני, שהמוח פחות מיומן בו. לכן המוח צריך לעכב את התהליך של קריאת המילה, על מנת שנוכל לומר את הצבע שבו היא כתובה.

מחקרי הדמיה מוחית הראו כי אפקט סטרופ קשור להפעלה של איזורים מסוימים במוח שלנו: האונה הקדם מצחית (החלק שנמצא בדיוק מאחורי המצח שלנו) האונה הקודקודית, ופיתול החגורה הקדמי (האזור שנמצא באמצע המוח, בערך בקו האף שלנו).  אזורים אלו קשורים לקשב ולחוסר התאמה או גרויים סותרים. אזורי המוח המופעלים במטלת סטרופ משתנים עם הגיל וההתפתחות, גם מכיוון שאצל ילדים הקריאה פחות אוטומטית, וגם מפני שקשרים בין אזורים במוח מתפתחים ומשתנים עם הזמן.

מחקרי הדמיה מוחית הראו כי אפקט סטרופ קשור להפעלה של איזורים מסוימים במוח שלנו, כמו החלק הקדמי של פיתול החגורה, שנראה בתמונה | Pixologicstudio / Science Photo Library

אפקט סטרופ קיים בכל מקרה בו יש חוסר תאימות בין שני סוגי מידע, ועם השנים הומצאו מבחנים "דמויי סטרופ", שגם בהם נוצר בלבול דומה. אפשר למשל לכתוב שתי ספרות בגודל שונה, ולשאול מי גדול יותר:  5 או 3? 7 או 6? המבחן הראשון מבלבל יותר, משום שהוא מכיל מידע סותר. התוכלו להמציא בעצמכם מבחנים דמויי סטרופ בהם יש סתירה בין שני סוגי מידע?

עם השנים הומצאו מבחנים "דמויי סטרופ", שגם בהם נוצר בלבול דומה. דוגמה למצב בו יש חוסר תאימות בין גודל הספרה לערך שלה | עידן גליקזליג, מתוך הסרטון

זיהוי מרגלים?

שמועת רשת, ואולי אגדה, מספרת כי ארגוני ביון בארצות הברית השתמשו במבחן סטרופ כדי לזהות מרגלים. במאה הקודמת ארצות הברית הייתה ביריבות עם מדינה בשם ברית המועצות (איחוד של מדינות שבראשן רוסיה), וארגוני הביון רצו לזהות מרגלים דוברי רוסית הפועלים בארצות הברית בהסוואה. לפי האגדה הם נתנו לחשודים לבצע את מבחן סטרופ ברוסית, כאשר הם מניחים שאדם שקורא רוסית באופן שוטף יבצע את המבחן באיטיות רבה יותר, ואף יתבלבל לעיתים, בהשוואה לאדם שלא יודע לקרוא רוסית כלל. 

שמועה מספרת כי ארגוני ביון בארצות הברית השתמשו במבחן סטרופ כדי לזהות מרגלים. מבחן סטרופ ברוסית | עידן גליקזליג, מתוך הסרטון

קשה לברר אם זו רק אגדה, אבל מבדיקה שערכתי מצאתי כי הסיפור מצוטט בסיכומי כנסים מדעיים. האזכור המוקדם ביותר שמצאתי הוא בספר פסיכולוגיה מלפני עידן האינטרנט (משנת 1987, כאשר קיימות גרסאות עוד משנות ה-70) שבו נכתב את הסיפור במלואו. עם זאת, גם שם הכותב מודה שלא הצליח לאמת אותו - מטבע הדברים אירגוני ביון לא חושפים רישמית את שיטותיהם. אם כך, אי אפשר לומר בפסקנות אם הסיפור אמיתי או לא, אבל מה שבטוח הוא שהוא קיים כבר עשרות שנים, ושהוא סיפור מעניין.