איך נצבע פרחים לבנים בשלל צבעי הקשת בלי צורך במכחול? ניסוי ביתי וצבעוני במיוחד
בניסוי הזה נראה איך אפשר לשנות את צבעם של פרחים. כל מה שצריך זה מים, צבע וקצת סבלנות.
ציוד
-
פרחים לבנים (רצוי חרציות)
-
צבעי מאכל שונים
-
כוסות, צנצנות או מבחנות כמספר צבעי המאכל
מהלך הניסוי
את מהלך הניסוי אפשר לראות בסרטון:
הסבר
הפרחים הלבנים נצבעו משום שהמים הצבעוניים נשאבו למעלה מהצנצנת, דרך גבעולי הצמחים ועד עלי הכותרת של הפרחים. המים הצליחו לעלות למעלה בזכות תופעה שנקראת נימיוּת, שמקורה בנטייה של מים שנמצאים בצינורות דקים מאוד לטפס לאורך הצינור.
הנטייה הזאת נובעת מכך שמולקולות המים יוצרות זו עם זו, וגם עם חומרים מסוימים אחרים, קשרים שנקראים קשרי מימן. המים נדבקים היטב לחומרים שמסוגלים ליצור עימם קשרי מימן, במקרה הזה – צינורות ההובלה בגבעולי הצמחים. לתופעה הזאת קוראים אדהזיה. תחילה מולקולות מים נדבקות לדופנות הצינור, ואז מולקולות מים אחרות נצמדות אליהן, שוב הודות לקשרי המימן, ועמודת מים דקה הולכת ועולה בגבעול ונושאת איתה את חומר הצבע.
התופעה שצפינו בה בניסוי היא גם זאת שמאפשרת לצמחים להזרים מים למעלה מהשורשים אל כל שאר חלקי הצמח, כגון העלים והפרחים. כשהמים מגיעים לעלים, הם מתאדים עם הזמן ונפלטים מהעלים דרך פתחים זעירים שנקראים פיוניות. לתופעה הזאת קוראים דִיוּת. כשהמים מתאדים, הם משאירים אחריהם חלל ריק זעיר, שמולקולות מים אחרות מתקדמות ותופסות אותו. בעקבות זאת מולקולות מים נוספות נמשכות ועולות ונוצרת מעין שרשרת של מולקולות שכל חוליה בה מושכת בעקבותיה את החוליה הבאה, והכול בזכות כוחות המשיכה החזקים, הנובעים מקשרי המימן שבין מולקולות המים.
כך אידוי המים מהעלים של הצמח משמש כוח מניע לזרימת מים נוספת בתוך הצמח, ולשאיבת מים משורשי הצמח שבאדמה לחלקי הצמח שמעל לפני הקרקע.
בניסוי שלנו, המים העולים מהכלי אל הפרח מתאדים. לעומת זאת, מולקולות הצבע שעלו עם המים אינן נדיפות, והן נשארות בפרח ומתרכזות בו. משום כך, הצבע של הפרחים הולך ומתחזק ככל שהזמן עובר.
ניסוי נוסף שקשור לתופעת הנימיות ושאפשר לעשות אותו בבית הוא הניסוי "מים בורחים מכּוֹס".