ברוס מקנדלס, האסטרונאוט הראשון שביצע ריחוף חופשי בחלל הלך לעולמו בגיל שמונים
"זאת הייתה תחושה נפלאה. תערובת של התעלות אישית וגאווה מקצועית: לקח הרבה שנים להגיע לרגע הזה, והיו אנשים שהביעו ספק אם זה יעבוד בכלל", סיפר האסטרונאוט האמריקאי ברוס מקנדלס (McCandless) על הריחוף החופשי הראשון של אדם בחלל, בלי כבל המחבר אותו לחללית, ב-1984. מקנדלס הלך אמש לעולמו בקליפורניה, בגיל 80.
מקנדלס היה הראשון שזכה להשתמש במכשיר המכונה Manned Maneuvering Unit (MMU) או יחידת תמרון מאוישת. זה מכשיר שהאסטרונאוט מרכיב על גבו, ומורכב בעיקר משני מיכלים של גז חנקן דחוס וכ-30 שסתומים לפליטת הגז בכיוונים שונים. האסטרונאוט שולט בפתיחת השסתומים בלחיצה על כפתורים, ויכול לתמרן תנועה בכל כיוון.
היה שותף מרכזי בפיתוח מתקן הריחוף. מקנדלס בצילום רשמי ובשעת הריחוף המפורסם | צילומים: נאס"א
פיתוחו של המכשיר החל כבר בשנות ה-60, ויועד לשימוש במסגרת משימות ג'מיני, אך הדבר לא בוצע עקב קשיים רבים בביצוע "הליכות החלל" – משימות הריחוף מחוץ לחללית. מקנדלס, שהיה טייס ניסוי ומהנדס חשמל, התקבל לנאס"א כאסטרונאוט ב-1966, אך נאלץ להמתין 18 שנה עד שזכה לטוס לחלל. בין שאר תפקידיו הוא השתתף בפיתוח הדור החדש של מכשיר הריחוף, ורשם יותר מ-300 שעות ריחוף במכשיר במתקן אימונים מיוחד.
בפברואר 1984 היה מקנדלס אחד מחמשת האסטרונאוטים בטיסה הרביעית של מעבורת החלל צ'לנג'ר. בניסוי הראשון של ה-MMU היא ריחף כשש שעות מחוץ למעבורת, מתרחק ממנה עד 100 מטרים לכל כיוון. כעבור שלושה ימים עשה מקנדלס ניסוי דומה ביחידת ה-MMU השנייה שיוצרה. אחד היישומים ליחידת התמרון היה שאסטרונאוט מרחף יוכל לאסוף למעבורת לוויין פגום. הניסיון הראשון לעשות זאת נכשל, אך בנובמבר 1984 הצליחו אסטרונאוטים לאסוף בריחוף כזה שני לוויינים שלא נכנסו למסלול הנכון, ולהחזירם במעבורת לכדור הארץ. זה היה השימוש האחרון ב-MMU. לאחר אסון הצ'לנג'ר ב-1986 בחנה סוכנות החלל מחדש את נושא הבטיחות, והחליטה שריחוף חופשי מסוכן מדי. עם זאת, גרסה מוקטנת של המכשיר מותקנת כיום בכל חליפות הריחוף של נאס"א, כדי לסייע לאסטרונאוטים לתמרן מחוץ לתחנת החלל, וכן לאפשר להם לחזור אם ינותק כבל החיבור שלהם.
מקנדלס עצמו זכה לטוס רק עוד פעם אחת לחלל, במשימה היסטורית נוספת. ב-1990 הוא היה אחד מאנשי הצוות של המעבורת דיסקברי שהציבה במסלול את טלסקופ החלל האבל. התצלום שלו מרחף מחוץ לצ'לנג'ר ב-1984 הפך לאחת התמונות המזוהות ביותר עם טיסות חלל. ב-2005 אמר בראיון כי הדבר הטוב ביותר בתמונה הוא שלא רואים בה את פניו. "מגן השמש שלי היה מורד, כך אי אפשר היה לראות את פניי. זה היה יכול להיות כל אחד. זה לא ייצוג של ברוס מקנדלס, אלא של האנושות".
צפו בסרטון של מכון סמית'סוניאן על מקנדלס וה-MMU (באנגלית):
