היום לפני: הצייר שהמציא את המדע המודרני

לאונרדו דה וינצ'י נולד ב-15.4.1452 סמוך לעיירה וינצ'י שבטוסקנה. זה היה שיאה של תקופת הרנסנס באיטליה ולאונרדו מייצג תקופה זו טוב יותר מכל אחד אחר. הוא היה איש אשכולות אמיתי וגדולתו מתבטאת בעיקר באמנות, במדע ובהנדסה.

לאונרדו נולד כבנו הלא חוקי של נוטריון מפירנצה. הוא בילה את שנות ילדותו המוקדמות עם אמו ולאחר מכן עבר להתגורר בפירנצה עם משפחת אביו, שם זכה לחינוך יחד עם אחיו החורגים.
האמן האיטלקי ג'ורג'ו וזארי, בן זמנו של לאונרדו, עסק גם בכתיבת ביוגרפיות של ציירים מפורסמים. הוא תיאר את התלמיד לאונרדו כמתעניין במגוון רחב של תחומים אך נוהג לנטוש אותם במהרה. לפי וזארי, לאונרדו הצטיין בלימודי אריתמטיקה ולעיתים קרובות הטיל ספק בדבריו של מורו ואף הקשה עליו בשאלות. בנוסף הוא הפליא בנגינה בנבל. בבגרותו אף ניצח בתחרות נגינה בעיר מילאנו.

כשהיה לאונרדו בן 14, הראה אביו ציורים שלו לאמן אנדראה דל ורוקיו (Verrocchio) וזה הסכים לקבלו כתלמיד בסדנה. בתקופה הזו אמנים לא היו עצמאיים אלא ציירו לפי הזמנות של אצילים ושל הכנסיה, וכן הם נהגו להעסיק שוליות ולהכשירם למקצוע. לאונרדו התמחה אצל ורוקיו במשך שנים מספר עד שהתקבל בעצמו לגילדת הציירים של פירנצה והפך לצייר עצמאי.

הרישום האנטומי המופרסם ביותר. האדם הויטרובי | צילום:imagineerinx, Shutterstock

אנטומיה ופיזיולוגיה

ורוקיו הקפיד מאוד שתלמידיו ידייקו באנטומיה של הדמויות שהם מציירים וכך נחשף לאונרדו לתחום. הוא התעניין מאוד באנטומיה והמשיך לחקור את הנושא במהלך כל ימי חייו. הוא ניתח גופות רבות ורשם רישומים מדויקים של מערכות איברים בגוף. כמו כן, הוא התעניין גם באנטומיה של בעלי חיים ובהבדלים שבין האנטומיה שלהם והאנטומיה של בני האדם. הרישום האנטומי המפורסם ביותר הוא האדם הויטרובי.

לאונרדו הותיר אחריו מאות רישומים באנטומיה, רובם נמצאים היום באוספים ברחבי העולם. הוא התעניין באנטומיה ובפיסיולוגיה, במיוחד של העין, משום שסבר כי פעולת העין היא המפתח להבנת הפרספקטיבה. בנוסף, התעניין באופן פעולתן של מערכות שונות בגוף, בהן המכניקה של השרירים. לפי תפיסתו, הדרך להבין תופעות היא קישור לתופעות אחרות באמצעות דמיון בתבניות, למשל היחס המכונה "יחס הזהב" שנפוץ מאוד בטבע, ומופיע ברבים מהציורים ומהרישומים של לאונרדו.

 לאונרדו התעניין מאוד גם בחקר הטבע ובמיוחד בחקר גופים וצורות טבעיות. עבורו, המדע והציור היו כרוכים זה בזה, שכן, הציור הוא כלי לחקור ולתאר צורות בטבע, פרספקטיבה וגאומטריה של קרני אור. מחקריו בתחום האור הובילו אותו לפיתוח הספומטו (Sfumato, "מעושן" באיטלקית), טכניקה למיזוג הדרגתי של צבעים כדי ליצור אשליית אור וצל. טכניקה זו בשילוב בניה נכונה של החלל (פרספקטיבה) מאפשרת ליצור אשליה של נפח ושל מרחב.

אפשר לראות דוגמאות לכך בציורו המפורסם ביותר, המונה ליזה: לתווי פניה ולידיה של האשה בתמונה אין קווי מתאר, והם נוצרים רק בעזרת מעברי גוונים הדרגתיים. מעברי הגוונים המטושטשים בזוויות העיניים ובפה הם שיוצרים את ההבעה הייחודית ואת התחושה שמבטה של המונה ליזה עוקב אחר הצופה. כמו כן, מאחורי הדמות יש מרחבי נוף עם עושר רב בפרטים. מעניין לראות שעל אף שהבין היטב את נושא הפרספקטיבה והמרחב לאונרדו בחר לצייר נופים מעט שונים משני צידי הדמות וכי אפילו קו האופק איננו אחיד בשני הצדדים.

מעברים מטושטשים בלי קווי מתאר. המונה ליזה | צילום: Shutterstock, catwalker

מהנדס וממציא

לאחר מספר שנים בפירנצה עבר לאונרדו למילאנו, שם סייע לשליטי האזור בהנדסה ובבניית ביצורים וסכרים במקביל לעבודתו כצייר ( אחד מציוריו המפורסמים ביותר, הסעודה האחרונה, הוא ציור קיר בכנסיה במילאנו).

בין רישומיו ושרטוטיו יש גם דגמים רבים של מכשירים ושל מכונות, רבים מהם הקדימו את זמנם במאות שנים, כמו למשל כלי טיס, כלים לתנועה במים, אופניים ועוד. יש עדויות שהוא תכנן ובנה מכשירים מדעיים רבים, בין השאר למדידת מרחקים ולמדידת לחות באוויר, והשתמש בהם במחקריו.

במילאנו פגש גם בניקולו מקיאוולי (Machiavelli), מחבר הספר "הנסיך", הנחשב לאחד מספרי היסוד של מדע המדינה, ומדריך שליטים כיצד לשלוט ביד רמה. בהמשך עבד לאונרדו גם עבור מקיאוולי.

 
אבי המחקר המדעי המודרני. דיוקן עצמי של לאונרדו | צילום: Shutterstock ,Neveshkin Nikolay 

ב-1516 עבר לאונרדו לאמבואז שבצרפת בהזמנת המלך פרנסואה הראשון, ונשאר שם עד למותו ב-2 במאי 1519. הוא נקבר באמבואז, אך הכנסייה שנקבר בה נחרבה במהפכה הצרפתית ומקום הקבר אבד.

לאונרדו הקפיד לתעד את עבודתו ואת המחקר שלו, אך הוא לא פרסם אותם בפומבי, אף על פי שהיה דמות מוכרת בקרב אצולת איטליה וצרפת. חלק מכתביו נשמרו עד ימינו וכשהם נחקרו נמצא כי יתכן מאוד שלאונרדו זכאי לתואר אבי המדע המודרני, כפי שאפשר להסיק מדברים שכתב: "תחילה אעשה ניסויים אחדים בטרם אמשיך הלאה, כי יש בדעתי להסתמך על ההתנסות תחילה, ואחריה על החשיבה השקולה, כדי להראות מדוע ניסוי אשר כזה חייב להתנהל בדרך אשר כזו. והוא החוק האמיתי, החייב להיות נר לרגליהם של כל המשערים השערות על תופעות הטבע" (מתוך "המדע של לאונרדו", פריטיוף קפרה. תרגום מאנגלית: עמנואל לוטם).