היום לפני: התרסקותה של אגדה

ב-27 במרץ 1968, עלה יורי גגרין, טייס קרב סובייטי בן 34, לטיסת אימון שגרתית במיג 15. במהלך הטיסה, נכנס מטוסו לסיחרור, ועקב תנאי מזג האוויר הלקויים התקשה גגרין להשתלט עליו והמטוס התרסק, מביא למותו של גגרין ושל מאמן הטיסה. אבל כבד ירד על ברית המועצות, ואפרו של גגרין נקבר בתוך חומת הקרמלין לאות כבוד, שכן גגרין היה גיבור סובייטי לאומי ואהוב ההמון. הוא היה לאדם הראשון שיצא מכדור-הארץ אל החלל.

שבע שנים לפני כן, ב-12 באפריל 1961, ישב גגרין הנרגש בחללית "ווסטוק 1", בקצהו של טיל בגובה 50 מטרים, והמתין לשיגור. הוא לא הצליח לישון כל הלילה הקודם, ולמרות זאת, סירב לקחת כדור שינה שהוצע לו. ההכנות לשיגור נמשכו שעה ארוכה, בעוד המהנדסים בודקים את הטיל ואת החללית שעליו. לגגרין היה נדמה שדלת החללית לא נאטמה היטב, והמהנדסים היו צריכים לפרקה ולהתקינה מחדש.

לסרגי קורוליוב, המהנדס הראשי של המשימה החלו כאבים בחזה. היה זה השיגור ה-24 של תוכנית החלל הסובייטית. עד כה רק 11 שיגורים עלו יפה, בעוד 12 כשלו על כן השיגור; שיעור גרוע של 48 אחוזי הצלחה בלבד.

למהנדסים ולרופאים לא היה ברור כיצד יגיב גופו של גגרין לתנאי חוסר הכבידה, ואם יוכל לתפקד בכלל, פיזית ומנטלית. לפיכך, מערכת ההנעה של החללית ננעלה כך שאפשר יהיה להפעילה רק מעמדת הבקרה על כדור-הארץ. במקרה חירום התאפשר לטייס לעקוף את הנעילה בעזרת מילת קוד שהוכנה מראש במעטפה חתומה בחללית, לפתיחה רק במקרה הצורך. אבל קורוליוב גילה לגגרין מראש את מילת הקוד. המשימה תוכננה להימשך כשעה וחצי, אך ליתר ביטחון החללית הכילה אספקה ל-10 ימים, למקרה שהמנועים האחראים לשיבה לארץ יכשלו במשימתם, והיא תשקע עד במסלול יורד והולך עד שתיפול אל הארץ, או תישרף בכניסה לאטמוספרה, עשרה ימים לאחר מכן.

הלחץ במרכז החלל בבייקנור שבקזחסטן היה גבוה. גגרין ביקש להשמיע לו מוזיקה ברשת הקשר, וזאת כנראה עשתה את שלה. כחצי שעה לפני השיגור היה הדופק שלו 64 פעימות לדקה בלבד.

בתום ההכנות הכריז קוריוליוב בקשר הרדיו: "שלב ראשון… שני… ראשי… שיגור! אנחנו מאחלים לך טיסה טובה. הכל בסדר". גגרין השיב בקריאה שנהפכה לסיסמה מפורסמת: "פיאחלי!" כלומר, "קדימה!" או, "נצא לדרך!".

השיגור עבר בשלום. שלושת שלבי הטיל פעלו ונותקו בזה אחר זה, ותוך עשר דקות הניחו את הווסטוק במסלול נמוך סביב כדור-הארץ, בגובה ממוצע של 250 ק"מ. גגרין היה לאדם הראשון שיצא לחלל, הראשון שהקיף את כדור הארץ, הראשון שראה את השמש שוקעת מעבר לעקמומיות השמים, וזורחת שוב תוך 45 דקות. מעל לאפריקה מנועי הווסטוק פעלו להאט אותה, וגגרין גם היה לאדם הראשון ששב מהחלל אל הארץ.

לחללית הקטנה לא היו מנועים או אמצעים אחרים לאפשר נחיתה בטוחה לקוסמונאוט, ובגובה של שבעה ק"מ נפלט גגרין מהחללית ומצנחו נפתח. הוא נחת בשדה תבואה, מול עיניהם המשתאות של חקלאי ובתו שנרתעו בחשש מהאדם המוזר, לבוש חליפה כתומה שנחת מהשמיים. "אל תפחדו!" אמר להם גגרין, "אני אזרח סובייטי כמוכם, שירד מהחלל, ואני חייב למצוא טלפון ולהתקשר למוסקבה".